סיכום בהיסטוריה: התפתחות הערים בעולם המוסלמי והעיר המוסלמית

סיכום בהיסטוריה: התפתחות הערים בעולם המוסלמי והעיר המוסלמית

עמוד זה הוא חלק ממערך הסיכומים בהיסטוריה א באתר, ומשתייך לאסופת הסיכומים בנושא "ערים וקהילות – חברה ותרבות בימי הביניים"

התפשטות האסלאם מלווה בתהליך של הקמת ערים ברחבי האימפריה, היו לכך 2 סיבות מרכזיות:

  • סיבה פוליטית ודתית– העיר הייתה הדרך של החליף לשלוט במרחבים העצומים של האימפריה המוסלמית. בעיר ישבו נציגי השלטון שהיו נאמנים לחליף ודאגו לשלטון חזק של החליף באזור שסביבם. בנוסף העיר שימשה כמרכז דתי: היו בה מסגד עם דרשות שקוראות לנאמנות לאסלאם, כך שימשה העיר כמוקד חשוב להפצת האסלאם ברחבי האימפריה.
  • סיבה כלכלית– כיבושי האסלאם יצרו יחידה מדינית אחת ששולטת על מרחב עצום ובו נתיבי מסחר מרכזיים בין אסיה לאירופה. כתוצאה מכך(מהביטחון שהיה בדרכי המסחר) התפתח המחר בתקופה זו והוקמו ערים חדשות רבות על דרכי המסחר.

תהליך התפשטות האסלאם היה מלווה בתהליך עיור משמעותי ברחבי האימפריה.

 

העיר המוסלמית

כדי שישוב ייחשב לעיר בעיני המוסלמים צריכים להיות בה כמה מרכיבים עיקריים:

  • מצודה מבוצרת ומוקפת חומה
  • מסגד
  • שווקים – שוק
  • בעיר ראשית צריך להיות גם ארמון של החליף
  • העיר כולה צריכה להיות מוקפת חומה ומגדלים

העיר היא מרכז בשביל כל האוכלוסייה הכפרית שגרה מסביב לעיר, מרכז דתי ומרכז פוליטי המשרת את השלטון.

מבנה העיר

בעיר המוסלמית יש הפרדה ברורה בין המרחב הציבורי שנמצא במרכז העיר והמרחב הפרטי שנמצא סביבו.

  • המרחב הציבורי– במרחב הציבורי נמצא המסגד המרכזי המשמש לתפילות ולהתכנסויות בעת משבר. במרחב הציבורי נמצא גם בית המשפט שבראשו עומד הקאדי ששופט על פי חוקי העדה המוסלמית. בתי הספר הגבוהים נמצאים גם הם במרחב הציבורי ובהם השכלה דתית והשכלה מדעית. השוק המרכזי הוא אזור חשוב בפני עצמו, מתבצעת בו פעילות כלכלית נרחבת הכוללת מסחר וחלפני כספים הממלאים את מקומם של הבנקים ונותנים הלוואות. ליד השוק נמצא אזור לבעלי המלאכה ואומנים. מבנה מרהיב נוסף ברובע המרכזי הוא שער העיר שם נמצא גם רחבה גדולה בכניסה לעיר. השלטון בעיר אחראי על התחזוקה של הרחובות במרחב הציבורי.
  • המרחב הפרטי–מבחינת המרחב הפרטי העיר מחולקת לרבעים: בכל רובע קבוצה מסוימת. בכל רובע בין מאות לאלפיי אנשים ובכל רובע מסגד מקומי, שוק מקומי ובתי מרחץ. הרבעים מופרדים ביניהם באמצעות חומות קטנות.

 

דפוסי המגורים

הבית שבוא אדם גר מעיד על מעמדו החברתי-כלכלי. העניים גרים באזורים מרוחקים ממרכז העיר בבתי עץ או סוכות. מעמד ביניים יגורו יותר קרוב למרכז בבית מאבן בעל חומה אחת. העשירים גרים בבתים מפוארים, בווילות וארמונות, אחוזות גדולות. היו להם מקומות מרחץ וכמה קומות בבית. אנשי הממשל גרים קצת יותר רחוק מכל העיר ולכן הם גרים ברובע משלהם.

תושבי העיר המוסלמית

אנשי החליף, הממשל של העיר. חיילים המגנים על העיר מפני החוץ ושוטרים השומרים על הסדר דואגים לביטחון וסדר העיר. הסוחרים ממוינים לסוחרים בין לאומיים ולסוחרים קטנים ומקומיים – הם חשובים מאוד באוכלוסיית העיר. ישנם אנשי מלאכה ובעלי דוכנים בשוק המרכזי.

הקבוצה האחרונה היא עניים – אינם עובדי מלאכה ואין להם פרנסה שתאפשר להם ללמוד ולכן הם עסקו ברוכלות ללא דוכן קבוע ומכרו דברים קטנים או שעסקו בניקיון העיר.

המעמד המשפטי של תושבי העיר המוסלמית

כל חברי האומה המוסלמית שווים, על פי האמונה והדת המוסלמית. לא רק בתוך העיר כולם שווים, גם בין הכפריים יש שוויון מוחלט(למרות שהכפריים נחשבו מיושנים). כולן משלמים מיסים בצורה שווה ומעמדם מול החוק זהה.

ראה גם: בגדד כדוגמה לעיר מוסלמית בימי הביניים

חיי היום יום בבגדד

בגדד כמרכז כלכלי

ניהול העיר בגדד

בגדד כמרכז תרבותי של העולם המוסלמי

הקהילה היהודית בבגדד של ימי הביניים

למידע נוסף ועוד סיכומים תוכלו לפנות לעמוד הבגרות בהיסטוריה שלנו. 

 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות