בגרות בהיסטוריה: מבוא לאידיאולוגיה הנאצית והרקע לעליית הנאצים לשלטון

הרקע של היטלר:

ב-1919 היטלר מקים את המפלגה הנציונל-סוציאליסטית שדגלה באנטישמיות.

הוא מקים ב-1921 את פלוגות הסער (ס.א) שהוקמו כיחידות צבא של המפלגה הנאצית.

בנובמבר 1923 היטלר מבצע ביחד עם ה-ס.א. את הפוטש- ניסיון הפיכה על מוסדות המדינה בבוואריה להפלת הממשל הרפובליקני.

בעקבות כישלון הפוטש המפלגה הנאצית הוצאה מחוץ לחוק והיטלר נשלח לכלא.

בכלא היטלר כתב את הספר "מלחמתי" שהציג את תורת הגזע הארי ומדיניות החוץ הנאצית לגבי אירופה והדגיש את השימוש בתעמולה.

האידיאולוגיה הנאצית נשענה בעיקר על ספר זה ויסודותיה העיקריים היו:

גזענות והאנטישמיותתורת הגזע  נוצרה בסוף המאה ה-19, הנאצים טוענים שהארים הם הגזע העליון (מייסדי תרבות), מתחתיהם יש את הסלאבים (נושאי תרבות) ובתחתית יש את הורסי התרבות (יהודים, צוענים)- היטלר החליט שאותם צריך להרוג.

מרחב המחייה בעיני הנאצים העם הגרמני צריך לממש את זכותו הטבעית בכך שידרוש שטחים מהגזעים הנחותים. היטלר שאף להתפשט למזרח כיוון ששם יש מרחבים אינסופיים ואוצרות טבע.

 עיקרון המנהיג (פיהרר פרינציפ)- המנהיג הכל יכול, הוא נועד להוליך את העם הגרמני לעליונות. הוא עומד בראש ההיררכיה וכולם חייבים לציית לו.

הרפובליקה הויימארית:

ב-1918, לאחר התפטרות הקייזר, גרמניה הופכת לראשונה לדמוקרטית.

היו לה 3 יעדים: חתימת הסכם כניעה של גרמניה, להרגיע את המרידות ולכונן משטר קבע לאחר הבחירות.

חוקת ויימר הייתה חוקה דמוקרטית-ליברלית ששמרה על זכויות הפרט וחופש הביטוי.

היא פעלה לפי העיקרון של הפרדת הרשויות: מחוקקת (רייכסטאג ורייכסראט), מבצעת ושופטת.

תפקידיה היו: כתיבת חוקה (ויימאר) והקמת מוסדות סדירים לפיה,חתימה על הסכמי ורסאי וטיפול בחוסר היציבות הפוליטית.

ברפובליקה העם בוחר את הנשיא ואת הפרלמנט (הבית העליון ובית הנבחרים), וראש הממשלה נבחר ע"י הנשיא.

לנשיא ניתנה הסמכות לפזר את בית המחוקקים (הרייכסטאג) ולקיים בחירות חדשות.

אך בחוקה היה סעיף אחד (סעיף 48) שאפשר לנשיא בשעת חירום להקים ממשלה חדשה ולבטל את זכויות הפרט (האזנה לשיחות טלפון, עצירת אדם ללא צו והפעלת כוחות צבא נגד אזרחים).

 

חולשותיה של הרפובליקה:

אדישות הצבא למצוקת הרפובליקה- הצבא הגרמני הורכב מיסודות שמרניים מונרכיים (מלוכניים), הוא נשאר אדיש ולא גילה נטייה לעזור לרפובליקה בשעותיה הקשות.

חוסר יציבות פרלמנטרית- ממשלות מתחלפות בתדירות גבוהה כיוון שאין רוב משמעותי ברייכסטאג. המפלגות הקיצוניות מתחזקות על חשבון המפלגות המתונות. בכל מערכת בחירות מתחזקת המפלגה הנאצית יותר מהקומוניזם.

הרפובליקה הותקפה ע"י הימין והשמאל הקיצוניים אך הם לא יכלו להתגונן מפניהם כיוון שהאופי של החוקה לא איפשר להם לבלום צמיחת תנועות קיצוניות.

תפקידי מפתח נותרו בידיים מונרכיסטיות והאנשים שמילאו אותם לא הזדהו עימם.

שימוש תכוף בסעיף 48- הנשיא הינדזבורג שעמד בראש הרפובליקה הוציא מספר צווי חירום שכוננו ממשלות לא דמוקרטיות וכך הוסיף לקריסת הרפובליקה. הסעיף מבטל את הפרדת הרשויות ואת הביקורת של הרייכסטאג ואז אין טיפול בבעיית האבטלה.

המשבר הכלכלי- גרמניה נפגע קשה מהמשבר העולמי והרפובליקה לא הצליחה להתמודד עם המשבר. וכך מיליוני מובטלים מיואשים היוו גורם בנטייה לנאציזם.

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / גרמניה 1933 – 1939

האם האימפריאליזם עדיין איתנו?

אחר שגרם סבל רב במשך מאות שנים משנה האימפריאליזם את האופן בו הוא פועל אך לא בהכרח נעלם מהעולם שאותו הוא ממשיך לעצב

עוד דברים מעניינים: