תולדות המחשבה המדינית: אדמונד ברק

תולדות המחשבה המדינית: אדמונד ברק

סיכום זה הוא חלק מאסופת הסיכומים בקורס תולדות המחשבה המדינית, וחלק ממאגר הסיכומים והמשאבים בנושא פילוסופיה באתר.

אדמונד ברק היה מדינאי בריטי ממוצא אירי (פרוטסטנטי). הוא מייצג את ראשיתה של השמרנות המודרנית. הוא עצמו לא משתמש במונח "שמרנות", אך התורה שלו נותנת ביטוי אינטלקטואלי למה שמאפיין שמרנות עד היום. שמרנות היא הגות לעומתית, יש הסוברים שהשמרנות לא הייתה צומחת אם לא היה ליברליזם שהיא התגובה אליו.

אם היא הייתה נוצרת מעצמה ויוצרת משהו חדש – איך ניתן היה לכנותה שמרנות? הביקורת של ברק נובעת בעיון שלו במהפכה הצרפתית (הספר "הרהורים על המהפכה הצרפתית" – ראה גם סיכום אודות השקפתו של אדמונד ברק על המהפכה הצרפתית). הספר שהוא כתב הוא אוסף מכתבים שלו עם אציל אנגלי שנתקע בצרפת בזמן המהפכה. ברק מדבר על כך שרעיונות חברתיים המבוססים על תיאוריות מייצרים תוצרים הרסניים – גם ערעור יציבות חברתית, גם אלימות. את האשמה בכך הוא תולה קודם כל ברעיונות ההשכלה. ברק לוקח את הדוגמא של צרפת ומציג את המצב – היה שחרור (שזה דבר כביכול חיובי) אבל הדברים שמייצרים חברה יציבה התערערו (גביית מיסים, סדר). הוא גורס שכשמשנים סדר עולם באמצעות מהפכה צריך לקחת בחשבון שהסיכוי שמהפכה מסוגלת לייצר בעקבותיה סדר יציב הוא אפסי. ברק לא מאמין במהפכות (למרות שהוא רואה באור חיובי את המהפכה האמריקנית).

יש לו קושי בסיסי טבעי עם גישות רדיקליות (גישות שגורסות שיש לשנות סדרי עולם) – בין אם זו גישת הזכויות של הובס או גישתו של רוסו. למרות זאת, המושג חירות הוא מושג חשוב בחשיבה השמרנית, פשוט ניתן לה פרשנות אחרת.

לכל מהפכה יש פוטנציאל לכאוס ולעלייתם של כוחות לא מוסריים לשלטון. יש לו בעיה עם "אנשים חדשים"  (אנשים שלא באו מהאצולה). נוסף על עצם ההתנגדות לשינוי סדרי עולם בצורה מהירה, חותכת ואלימה יש לו קושי עם הרעיונות שעומדים בבסיס השינוי – הבעיה הכי מרכזית שלו היא עם ההשכלה. הדבר הכי בעייתי הוא שאנשי תנועת ההשכלה העלו על נס את התבונה במקום את המסורת. הם התעלמו לחלוטין מנסיבות קונקרטיות (אירועים היסטוריים שמעצבים את חיי האדם). המושג הכי מרכזי שברק מבקר הוא מושג הזכויות הטבעיות – מושג זה משולל כל עוגן היסטורי. ברק שואל מאיפה הם הביאו את האקסיומה הזאת שאדם נולד עם זכויות טבעיות. כמו כן, אם אכן יש זכויות טבעיות, למה הם בחרו את הזכויות הספציפיות האלה? תפיסה פוליטית צריכה להיות מבוססת על המציאות ולא על ערכים מופשטים (כמו הזכויות הטבעיות). גישות רדיקליות כאלה מייצרים תנאים סוציו-פוליטיים מעוותים. לשיטתו, שמרנות היא תהליך איטי ומבוקר של שינוי (ולא עמידה במקום). הוא לא פוסל שינויים משום שדברים משתנים ונוצרים לחצים חברתיים לשינוי אבל הדרך צריכה להיות רפורמטיבית ולא מהפכנית.

כיצד צריך למדוד האם סדרים פוליטיים צריכים לשרוד או לא- הסדר הפוליטי צריך להישען על נורמות מסורתיות והיסטוריות ולהשתמש בהיסטוריה בתור שופטת. השמרנות מעדיפה את שיקול הדעת ההיסטורי על שיקול הדת המוסרי התבוני שמגיע מהזכויות הטבעיות. כלומר, היא אומרת שהיא מעדיפה התנהגות שהיא מעט לא מוסרית מבחינה זכויות אדם בשם היציבות ובשם המסורת (עקרונות חשובים יותר בעיניה).

בברק יש שורשים של לאומיות – זו לאומיות ששורשיה אתניים במובן מסוים. מה שהיה בדורות הקודמים משפיע על ההווה ויש לנו מחויבות כלפיהם. אדם הוא במידה רבה תוצר של החברה שבה הוא גדל ולא רק של התבונה (ביקורת על החשיבה הליברלית).

מדוע ברק אוהד את המהפכה האמריקנית (אין מיסוי בלי ייצוג)?

התביעה האמריקנית לייצוג ובעקבותיה המהפכה מגיעה מתוך זכויות היסטוריות ולא מתוך זכויות אדם מומצאות ומופרכות. לאורך זמן היה תשלום של מיסים וביסוס של מערכת פוליטית שהלכה והתפתחה ונוצרה לאורך תקופה ויצרה משהו אחר. זו מערכת קיימת ולכן יש זכות לתבוע זכויות, משום שהמערכת היא היסטורית. חשוב להבין שברק לא פוסל דמוקרטיה אם היא מתאימה וגם לא פוסל חירות. השאלה היא איך מגדירים חירות במושגים שלו.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: