סיכום בהיסטוריה: הקמת מחנות הריכוז

  • נובמבר 1941- מרס 1942: הקמת בלז'ץ.
  • מרס-אפריל 1942: הקמת סוביבור. התחלת השמדה רק במאי 1942.
  • יוני-יולי 1942: הקמת טרבלינקה. הגירוש הגדול של גטו ווארשה ב-1942 פונה ישירות לטרבלינקה.

המחנות ניבנו כמערכת הבנויה להשמדה. לא התגוררו בהם אנשים למעט כוח עזר קטן ואסירים מספר. כך בטרבלינקה למשל היו המשלוחים מגיעים לרציף הרכבת ממוינים לנשים, גברים וילדים, לאחר מכן היה מוסבר להם שהם במחנה מעבר ועליהם להתרחץ ולהכין את עצמם להעברה למזרח. הם היו מתפשטים, מוסרים את דבריהם בדלפק שנקרא קופה ומקבלים פתק. משם הובלו ישר אל תאי הגזים. במחנות לא נבנו משרפות והגוויות הוטלו לבורות ורק בסוף 1942 החלו לשרוף את הגופות על מנת לטשטש את הרצח.

סגירת מחנות מבצע ריינהרד והפיכת מחנה אושוויץ לאתר ההשמדה המרכזי:

ביולי 1942 נתן הימלר הוראה שיש לסיים את הגירושים מרחבי הגנרלגוברנמן כך שבסוף 1942 הושמדו כל היהודים מרחבי האזור. בהדרגה הופסקה פעילות ההשמדה של מבצע ריינהרד. בתחילה נסגר בלז'ץ, לאחר מכן בשלהי 1943 פורק מחנה טרבלינקה בעקבות מרד אסירים וכך היה גם בסוביבור. מכאן הייתה הדרך פתוחה להשמדת כל יהדות אירופה באתר מרכזי והאתר שנבחר הוא אושוויץ. האתר פעל כמחנה ריכוז מאז 1940 וב-1941 הוחלט להפכו לאתר השמדה.

הולכת שולל והטעיה

כדי להגביר את הסודיות של המבצע היה צורך להסתיר את המשמעות האמיתית של המבצע. לשם כך הופעלו שיטות של הטעייה. כמו שמות מסתירים לפעולות הרג ("יישוב מחדש" \ "טיפול מיוחד"). ביחס לשילוחים הוליכו הגרמנים שולל את ראשי היודנראט ולא גילו להם מתי יהיה שילוח וזאת כדי להסוות את המטרה הסופית. לאדם צ'רנייקוב לא נאמר כלום על השילוח רק כמה ימים לפני ה-22 ביולי 1942.

ניתנה ליהודים הרגשה שהם יכולים להציל את עצמם ולכן לא התנגדו כאשר פינו את האחרים שלא היו יעילים בגטו.

  • הגירוש הגדול מגטו ווארשה: החל ב-22 ביולי 1942 ונמשך עד אמצע ספטמבר אותה שנה. בפועל שולחו מדי יום 7000 יהודים מהגטו בהעברתם דרך כיכר השילוחים. כבר בשלב הראשון לא הושגו המכסות ואנשי SS  היו חוטפים אנשים ברחובות ומצרפים אותם למשלוחים. בשלב השני ערכו הנאצים בעצמם את האקציות ובסופו של דבר עברו וסרקו אזור אזור ושלחו את כל מי שמצאו בו. בתום הגרוש נותר בגטו עשירית מספר תושביו לפני הגרוש.
  • אקצית הילדים והזקנים מגטו לודז': בספטמבר 1942 הורו הגרמנים לשלח 20000 איש שהגדרתם היא זקנים מעל ל-65 וילדים מתחת ל-10. רומקובסקי מכנס את היהודים ומסביר להם את אשר עליהם לעשות. הגרמנים טוענים שיהודים אינם מגלים די נחישות ולכן עושים את האקציה בעצמם.
  • גרמניה- החל מאוקטובר 1941 החלו הגרושים מגרמניה. הגירושים היו לכיוון המזרח, לודז', או ברית המועצות, ריגה וקובנה. הרשימות הוכנו מבעוד מועד ע"י הגסטאפו. היהודים קיבלו צו התייצבות עם הוראות מפורטות מה עליהם לקחת ומה לא ומשם הוסעו למזרח. בעלי זכויות מיוחדות הועברו למחנה טרזינשטט.
  • הולנד- מתחילת 1942 החלו הנאצים בהכנות לקראת המשלוחים. ראשית חויבו היהודים בענידת טלאי צהוב. כל היהודים רוכזו באמסטרדם. חסרי הנתינות גורשו למחנה וסטרבורק. ביוני 1942 נמסרו הרשימות של 4000 צעירים לצורך העסקה משטרתית בוסטרבורק. הציבור החל להבין שאין המדובר בהעסקה אלא ברצח. יהודים לא יצרניים לא שולחו מתוך מגמה ליצור ניתוק בין היהודים. בספטמבר 1943 נערך המצוד האחרון אחר יהודי הולנד ונשלחו כל היהודים שנשארו בחיים.
  • צרפת- ביוני 1942 הסכימה ממשלת וישי לשתף פעולה עם השילוחים. ביולי נערך מצוד אחר יהודים למעלה מ-12000 יהודים רוכזו באצטדיון משם הועברו לדרנסי ומשם מזרחה. במהלך 1942 נשלחו למעלה מ-42000 יהודים דבר שעורר את התנגדות הציבור. בשנת 1944 יצאו המשלוחים האחרונים של יהודים מצרפת. חמישית מיהודי צרפת הושמדו בשל הקשיים והפיזור.
  • עבודה כדרך הצלה: דברי רומקובסקי חושפים גם דרך של שיתוף פעולה סביל עם הגרמנים. הם חשבו שהעבודה תוכל להציל ולאחר שראו שגם זה לא חשבו שאם יגבירו את התפוקה ינצלו, ולאחר מכן אמרו שצריך להציל לפחות מה שאפשר.

השואה – סיכומים לבגרות

סיכומים לבגרות בהיסטוריה

להבין את חלומות יוסף עם פרויד

יוסף ידע מצוין לפתור חלומות של אחרים, אך את משמעות החלומות שלו לקח לו כל חייו לפתור. זיגמונד פרויד מסביר מדוע.

אריסטו על הדבר הכי טוב שיש

מה מניע את הפעולות שלנו, למה אנחנו שואפים לדברים טובים ומהו הטוב הגבוה ביותר שאליו ניתן לשאוף. אריסטו על מה שחשוב בחיים

עוד דברים מעניינים: