סיכום: אפלטון – פוליטיאה ד'
סיכום זה הוא חלק מאסופת הסיכומים בקורס תולדות המחשבה המדינית, תת נושא הפילוסופיה של אפלטון. הסיכומים הם חלק ממאגר הסיכומים והמשאבים בנושא פילוסופיה באתר.
בפוליטיאה ד', כהמשך לפוליטיאה ג' והעיסוק שלו במדינה, אפלטון שואל כיצד ניתן לטעון שהשומרים אכן מאושרים? הרי נמנעה מהם הזכות לקנות אדמה, לבנות בתים גדולים ויפים, לקנות כלים יפים לביתם, להוציא כסף על עצמם כדי לטייל בעולם למשל וכו'. נראה שהם כמו חיילי עזר שיושבים במדינה כדי לעמוד על המשמר. הפתרון – השומרים חייבים להתחנך על המוסיקה. כך הם יקלטו בתוכם חוקיות טובה שתלווה אותם ותגדלם. הצעירים הללו יסגלו לעצמם מנהגים כגון לבוש, תספורת והנעלה יאותה וכן מנהגים לכיבוד המבוגרים.
אפלטון שואל מדוע בני האדם זקוקים לחוקים שונים כמו: חוקים על מו"מ בשווקים, חוזים, מכסים וכו'? אנשים טובים לא צריכים חוקים כדי להסתדר אך מחמת פריצותם של האנשים הם חייבים לחיות אורח חיים קלוקל שכזה. זה כמו אדם ששותה וזולל ואח"כ חולה כתוצאה מכך ומבקש תרופה מהרופא. אם אותו אדם יפסיק לחיות בצורה כזו הוא כלל לא יזדקק לתרופה.
מדינתו של אפלטון היא מדינה חכמה בענייני מו"מ עם מדינות אחרות וזאת בגלל חוכמתם של המושלים שבה. החוכמה המצויה במעט המושלים שקיימים במדינה תקרין על המדינה כולה. מה לגבי אומץ לב? אפלטון אומר שאומץ לב מדיני הוא מצב שבו יודעים ממה צריך לפחד וממה לא. לגבי יישוב הדעת, אפלטון אומר שהדעה הרווחת היא שכאשר החלק הטוב שבאדם מתגבר על החלק הגדול והרע שבו אז אומרים שהאדם התגבר על עצמו והוא מיושב. כך גם במדינה: המיעוט (השומרים) הם אלו ששולטים ומתגברים על הרוב (בעלי התאווה). ולגבי הצדק אומר אפלטון שזהו מצב מדינתי בו כל אדם פועל למען המדינה לפי התכונה הדומיננטית שלו. זו מדינה מיושבת בדעתה, אמיצת לב וחכמה.