משל האונייה \ קברניט של אפלטון בפוליטיאה ו'

משל האונייה \ קברניט של אפלטון בפוליטיאה ו'

סיכום זה הוא חלק מאסופת הסיכומים בקורס תולדות המחשבה המדינית, תת נושא הפילוסופיה של אפלטון. הסיכומים הם חלק ממאגר הסיכומים והמשאבים בנושא פילוסופיה באתר.

משל הקברניט- פוליטיאה ו' עמוד 384 (487-488)

סדר הספרים של הפוליטיאה של אפלטון אינו הגיוני. טקסט זה נכתב בשלבי כתיבה מוקדמים של אפלטון מכיוון שהוא מעביר ביקורת חריפה על אתונה שהוציאה להורג את סוקרטס– בשורה האחרונה של הטקסט. זה שהוא מופיע מאוחר מצביע על אי סדר בספרים.

משל האונייה או משל הקברניט של אפלטון:

  • אונייה- המדינה
  • בעל אונייה- העם-  גדול פיזית, לא רואה, לא שומע (אמור להעיד על אינטליגנציה נמוכה)-  כל רוח יכולה להעיף אותו, הוא נותן לכל אחד מה שהוא רוצה, הוא המחזיק ברכוש אולם אין לו כל הבנה בענייני האונייה וניתן לשכרו ולהסיטו.
  • מלחים- שליטים- מתוארים חמדנים, שקרנים, מניפולטיביים מתוארים כשודדים ורוצחים, אין להם שום כישורים בתחום הספנות. הדימוי הוא של אנשים מושחתים.
  • קברניט אמיתי- פילוסוף

משל האונייה של אפלטון מנסה לטעון כי על אף שהעם הוא בעל המדינה הוא חסר כישורים לקבל עבורה החלטות ואינו יכול לבחור את מנהיגיה. הביקורת של אפלטון כאן כפולה:

1. אתונה של תקופתו

2. דמוקרטיה- שיטה מושחתת הנותנת לאנשים הלא מתאימים לשלטון לשלוט לכן המערכת כולה היא מיסודה לא מתאימה. (בעל האונייה לא ידע לבחור נכון את אנשי הצוות)

לכאורה ניצבת לאפלטון סכנה- סוקרטס ניהל דיון דומה באשר לדמוקרטיה כחמש שנים לאחר החזרה מתקופת השלטון הדיקטטורית ומוצא להורג. אפלטון מנהל את הדיון 30 שנה לאחר החזרה מתקופת שלטון דיקטטורית- כנראה שהשלטון יציב מספיק על מנת לספוג ביקרות. כמו כן זה מעיד על מעמדו היציב של אפלטון שיכול לומר מילים קשות על החברה בה הוא חי.אנו יודעים כי יש לו מעמד מכיוון שהוא זה שהקים את האקדמיה שמומנה על ידי המדינה.

ראה גם: אפלטון – ספר המדינה:  המלך-פילוסוף והמשטר הצודק

אפלטון – המדינה – חלקים ה ו-ז

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות