אפלטון: פוליטיאה א' – ב' – סיכום

אפלטון: פוליטיאה א' – ב' – סיכום

סיכום זה הוא חלק מאסופת הסיכומים בקורס תולדות המחשבה המדינית, תת נושא הפילוסופיה של אפלטון. הסיכומים הם חלק ממאגר הסיכומים והמשאבים בנושא פילוסופיה באתר.

פוליטיאה א'- עמוד 169 (334) – הדגמה לתהליך השלילה:

השאלה שמעסיקה את אפלטון בפוליטיאה א' היא מהו צדק – התשובה במקור הייתה: לעשות טוב לידידים ורע לאויבים. לאחר הגדרה זו מתחילים לשאול שאלות לגבי כל הדקויות. תהליך זה נקרא- תהליך השלילה בו אנו שואלים שאלה ופוסלים אותה. הבעיה עם התהליך מגיעה כאשר מגיעים לשאלה שאיננו יכולים לפסול- העובדה שאי אפשר לפסול טענה לא הופך אותה לאמת- תהליך השלילה הוא כלי אך לא בלעדי.

ארבעה משלים משמעותיים:

משל האותיות– הפוליטיאה ב' עמוד 215 (368):

אפלטון משתמש באופטיקה: אם לאחר שרואים אות שכתובה בגדול רואים את אותה אות כתובה בקטן נוכל לראות אותה אף על פי שאם היינו רואים רק את הקטנה לא היינו מצליחים לזהותה.

הטענה הכפולה:

1. ישנו שימוש במשל.

2. זוהי הדגמה קלאסית לחשיבה דדוקטיבית.

הנמשל- כאשר רוצים להבין דבר מסוים אנו צריכים לחפש את אותו הדבר בגדול- להסתכל קודם כל על הכלל ואם יוצאים מנקודת הנחה שהכלל והפרט שווים נוכל להסיק את אותן מסקנות לגבי הקטן אותו קשה לנו יותר להבין.

החיבור לצדק- על מנת ללמוד מהו צדק נסתכל על הגדול, הקטן הוא התנהגות צדק מסוימת. כלומר, מהתנהגות צודקת של פרט אי אפשר להסיק מסקנות לגבי רעיון הצדק אלא רק דרך הסתכלות על התמונה הגדולה וממנה לגזור מסקנות לגבי הקטנה- זו הטכניקה. אפלטון גוזר את דמותה של המדינה מטבעו של האדם וגוזר את טבעו של האדם מדמותה של המדינה.

על אף ההסקה הדדוקטיבית מבצע אפלטון גם הסקה מעגלית לגבי המדינה והאדם- הוא גוזר דמותה של המדינה מטבעו של האדם ואת טבעו של האדם מדמותה של המדינה.

תורת הנפש של אפלטון- מנסה לברר את טיבה של הנפש האנושית וטבעה: יחסיה עם הגוף, מה קורה לה אחרי המוות ועוד… אלו שאלות שאנו שואלים עד היום.

אורח החיים של הפילוסופים: זהו אורח חיים מאוד סגפני. מגביל מין, מתי אוכלים, מנטרל חיי משפחה, למעשה הוא מגביל את כל הדברים שהוא מנכס לגוף. אפלטון טוען כי כדי שהנשמה תגיע להתעלות הגבוהה ביותר היא צריכה לעבור תהליך השתחררות מהגוף (ההשתחררות האולטימטיבית היא המוות). פילוסוף עובר את התהליך הזה במהלך כל חייו כחיי עיון.  על פי אפלטון חיי הפילוסוף והפילוסופיה הם תהליך הדרגתי של התרת הנשמה מכבלי הגוף, לכן ענינו המרכזי של האדם צריך להיות הדאגה לנשמה שלו. (נפש= נשמה). הדאגה שלנו צריכה להיות לנפש.

שלושה אלמנטים בנוגע להתייחסות לנפש:

1. הדאגה לנפש מתרחשת ברמה האישית.

2. הדאגה לנפש מתרחשת ברמה החברתית ולכן זה דיון פוליטי.

3. יש דרגת ביקורת על המציאות של ימיו וזו ההתייחסות היחידה שמוצאים לימיו- החשיבה האתונאית קידשה את תרבות הגוף באותה תקופה ולכן האמירה היא ביקורת על אתונה של תקופתו. הביקורת אינה כוונתו העיקרית אולם בדרך לתיאוריה הוא משחיל אותה- לדאוג לנשמה ולהפרידה מהגוף כדי שלא תושחת ולא תפגע טהרתה על ידי תענוגות הגוף.

ראה גם: אפלטון – המדינה חלק ב

אפלטון – פוליטיאה ד'

אולי יעניין אותך גם:

11 ציטוטים מרחיקי ראות על צדק חברתי

פסוקים יפים מהתנ"ך על צדק

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות