תולדות המחשבה המדינית: אפלטון

תולדות המחשבה המדינית: אפלטון

סיכום זה הוא חלק מאסופת הסיכומים בקורס תולדות המחשבה המדינית וחלק ממאגר הסיכומים והמשאבים בנושא פילוסופיה באתר.

428 לפנה"ס– לידת אפלטון,348לפנה"ס– מות אפלטון

רקע כללי:

אפלטון נולד למשפחה אתונאית אצילית. מצעירותו התעניין בפוליטיקה אולם סלידתו ממעשי השלטון הטירנים, משטר נע בין סוגים שונים של דיקטטורה גרם לו להתרחק מהפוליטיקה. הוצאתו להורג של סוקרטס החזיר אותו לעיסוק בחקר פוליטיקה. הזעזוע היה כה עמוק שהוא דן בשאלה איזה משטר שבתוכו אנשים כסוקרטס (פילוסופים השואלים שאלות) לא יוצאו להורג-הוא  מגיע למודל הנקרא: מלך פילוסוף שהופך להיות מטרת חייו.

השכלת אפלטון הייתה רחבה יותר מזו שרכש אצל סוקרטס- היה לו ידע רב במתמטיקה. אפלטון הקים את האקדמיה הראשונה- שהתקיימה כ-900 שנה. אנו יודעים כי אריסטו אחרי מות אפלטון הקים מודל אחר של אקדמיה.

באקדמיה של אפלטון ניתן דגש על חקר מתמטיקה ומדעים. אנו מניחים כי מודל החינוך הפילוסופי המוצג בספר ז' הוא האופן בו ניסה אפלטון לחנך את תלמידיו.

הדיאלוגים שאפלטון מחבר נועדו לקהל הרחב. יש סברה כי הייתה לו תורה בעל פה שלימד באקדמיה אולם אין ידע על תכניה (ראה הדוקטרינה הבלתי כתובה של אפלטון).

כתביו של אפלטון:

אפלטון הוא התשתית הכתובה המאורגנת הראשונה של הפילוסופיה היוונית. הוא הותיר אחריו כתבים המקיפים את כל תחומי הפילוסופיה- אנו נתעסק במדינה.

הדיונים של אפלטון הם בין התחומים, אין הפרדה. אפלטון ראה בפילוסופיה תחום חקירה מיוחד בעל מתודיקה מיוחדת. הוא סבר לא רק שהפילוסופיה היא תחום נעלה אלא טענתו הייתה שיש לכפוף להכרעת הפילוסופיה את ניהול חיי האדם, החברה והמדינה.

בידנו יש את כל כתבי אפלטון ועוד כתבים שאינם של אפלטון אלא התווספו. חלק מהכתבים נכתבו על ידי תלמידיו והוא ערך אותם אולם ניתן לסווג את כל הרעיונות כאפלטוניים.

כתבי אפלטון, הם אינם טקסט פילוסופי מהסוג הקלאסי בו שואלים שאלה, טוענים טענה, מציגים תזה, מציגים את הדרך ונותנים את התשובה. אצל אפלטון הטקסטים מורכבים מדיאלוגים שבד"כ מנהל סוקרטס עם משתתפים נוספים.

למה בוחר אפלטון להציג את רעיונותיו דרך שמו של סוקרטס שהגה רעיונות שונים לגמרי?- ההנחה היא שקיימת כאן התחכמות צינית אולם חשוב להדגיש כי הרעיונות הם אפלטוניים.

ההבדל המרכזי בין השניים- סוקרטס הוא אבי הדמוקרטיה, אפלטון מתעב את הדמוקרטיה.

סגנון הכתיבה של אפלטון:

שיחות בעל פה, כאשר האמת מתבררת צעד אחר צעד, לעיתים קרובות בדרך השלילה. את הטקסטים שלו יש להבין לא רק במישור הפילוסופי אלא לראות בהם דרמות של ממש עם תיאור של יחסי הגומלין בין הנפשות הפועלות- רבים, מתווכחים, שותים ועוד… מעבר לדרמה מדובר במימדים אינטלקטואלים, מימדים רגשיים, אפלטון נותן תיאור מדויק לדמויות בעלות חשיבות מכרעת לנאמר. פעמים מעטות עומד הטיעון הלוגי בפני עצמו.

למרות שמדובר בשיחה חיה צריך להבין כי שיחה זו מתנהלת על פי כללים- מבנה קשיח שמקורו במשחק אינטלקטואלי הרווח בין הסופיסטים: שאילת שאלה- ניסיון לענות עליה ואז תוכחה על דרך השלילה. בניגוד לסופיסטים, אנו מזהים מעבר למשחק אינטלקטואלי: השואל- בד"כ סוקרטס, צריך לקבל רשות לשאול שאלה, אח"כ מבקש רשות לשאול שאלה מסוימת (דבר המחזק את חשיבות השאלה ונותן את התחושה כי לא מדובר במניפולציה) המטרה היא להעביר את התלמידים תהליך של למידה בדרך שאילת השאלות.

המתודולוגיה האפלטונית כוללת שלושה מרכיבים:

  1. תהליך השלילה
  2. שיטת המשלים.
  3. דדוקציה- הסקת מסקנות מהכלל אל הפרט.

בלבולים נפוצים לגבי אפלטון:

1. פשיסט- מאחר והוא עוסק רבות במדינה עד שנדמה כי המדינה היא המהות והמטרה. זו טעות כי המדינה על פיו היא כלי בלבד החיוני לאושרו של האדם.

2. גזען (ע"פ קרל פופר)- אפלטון מייצר מדינה בה קבוצות חיות בנפרד אחת מהשנייה מה שמעורר חשש כי מדובר בתורת הגזע (כלומר חוסר עירוב של גזע מסוים עם אחר) אפלטון טוען כי ניתן לבצע מעבר בין הקבוצות, למשל: גם אם להורים יצרנים ייוולד תינוק בעל תכונות פילוסוף הוא יהפוך לפילוסוף, אין כאן עניין של גזע נחות וגזע עליון.

3. אפלטון אריסטוקרט- אין זה נכון, אומנם הוא מחלק את בני האדם לשלושת סוגי התכות- זהב, כסף וארד- אך הוא אינו חושב שמישהו טוב יותר ממשהו או שאושרו של קבוצה אחת חשוב מאחרת. ניתן לחוש כי הוא בעל חיבה מיוחדת לפילוספים.

ראה סיכומים אודות המחשבה המדינית של אפלטון:

אפלטון – פוליטיאה א-ב

פוליטיאה ד'

ההבדל בין ידיעה, סברה ואי ידיעה בפוליטיאה ה' של אפלטון

המדינה האפלטונית – פוליטיאה ג' ו-ד'

משל האונייה \ קברניט של אפלטון בפוליטיאה ו'

משל המערה של אפלטון

פוליטיאה א' – סיכום

פוליטיאה ב' – סיכום

פוליטיאה ג' – סיכום

פוליטיאה ד' – סיכום

פוליטיאה ה' – סיכום – מקומן של הנשים במדינה

פוליטיאה ו' – סיכום – משל הקו המחולק ומשל האונייה

פוליטיאה ז' – סיכום – משל המערה

השוואה בין המחשבה המדינית של אפלטון ואריסטו

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות