בגרות בהיסטוריה: גרמניה 1933-1939

לפניכם תמצאו את החומר לבחינת הבגרות בהיסטוריה ב' בפרק הלימוד של גרמניה 1933-1939 על פי מיקוד מועד קיץ תשע"ד 2014 וחורף תשע"ה 2015. חומר המיקוד לבגרות בהיסטוריה א' כולל קישורים לסיכומים שייסיעו לכם בלמידה יעילה לקראת הבחינה. המיקוד המופיע כאן מבוסס על חומרי משרד החינוך כפי שהתפרסמו באינטרנט והוא אינו מהווה תחליף להנחיות של מרכזי מקצוע ההיסטוריה בבתי הספר לקראת בחינת הבגרות. את המיקוד המלא של כלל פרקי הלימוד תוכלו למצוא בעמודי הסיכומים לבגרות בהיסטוריה ב’ – מיקוד קיץ 2014 או סיכומים לבגרות בהיסטוריה ב’ –מיקוד חורף תשע”ה 2015. למיקודים של שנים אחרות אתם מוזמנים לפנות אל עמודי הבגרות בהיסטוריה ב’ או עמוד הסיכומי מיקוד לבגרות כאן באתר.

חלק ראשון: האידיאולוגיה הנאצית

חלק שני: הגורמים והנסיבות לעליית הנאצים לשלטון

חלק שלישי: המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם

ממינוי היטלר לקנצלר ועד לפרסום חוקי נירנברג (ינואר 1933-ספטמבר 1935)

ראה גם סיכום מורחב אודות המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם

לאחר עלייתו לשלטון היטלר נקט מספר צעדים לביסוס שלטונו. פעולות הנאצים התמקדו בתחומים הבאים:

  • צווים וחקיקה : בחירות חוזרות ונשנות לרייכסטאג,  חוק ההסמכה, פיזור האיגודים ביטול זכויות אדם רבות באמצעות פקודות לשעת חירום, המקצועיים והקמת ‘חזית העבודה’,  החוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה, חרם על חנויות ועסקים יהודיים,חוק פיזור המפלגות,  גיוס חובה וחיוב בשבועת נאמנות לפיהרר, תהליך ההאחדה, ההסכמים עם הכנסיות הנוצריות.
  • תעמולה, חינוך ותרבות: תלית העיתון ‘דר שטירמר’ מדי שבוע על לוחות המודעות בכל הפינות בערים ובעיירות קטנות ובכלי תחבורה ציבוריים,  איסור על כניסת יהודים למקומות שונים, שילוט אנטישמי ברחובות ובדרכים, סרטי תעמולה,  שינויים בתוכני הלימוד והדפסת ספרי לימוד חדשים התואמים את המסרים האידיאולוגיים, תהלוכות ביום ומצעדי לפידים בלילה, החלפת מנהלים וצוותי מורים בחלק מבתי הספר, הקמת מסגרות נוער של המפלגה הנאצית, סמלי המפלגה הפכו לסמלי המדינה ומועל היד היה לברכה מוסכמת בין בני אדם, שידורי רדיו של נאומי גבלס.
  • טרור והפעלת כוח : שריפת הרייכסטאג והכרזה על מצב חירום, שריפת הספרים, מאסרים שרירותיים של פעילים פוליטיים המזוהים כרפובליקנים, סוציאליסטים, קומוניסטים, הקמת מחנות ריכוז, דכאו וסקסנהאוזן.
  • ליל הסכינים הארוכותעיצוב המשטר הנאצי – בחירת היטלר בשיתוף פעולה עם התעשיינים והצבא, תוך העצמת ארגון הס.ס.

חוקי נירנברג, ספטמבר 1935 והחרפת הצעדים נגד היהודים

  • תוכנם של חוקי נירנברג.
  • משמעותם של חוקי נירנברג מהיבט בניית המשטר הנאצי ומההיבט היהודי. (עם קבלת חוקי נירנברג הפכה תורת הגזע ממצע מפלגתי לחוק המדינה המחייב שעל פיו נקבע מי יכול להיות אזרח במדינה הנאצית הנבנית. חוקי נירנברג שללו את זכות היהודים לאזרחות וסללו את הדרך להפרדה בין יהודים לארים).
  • החרפת הפגיעה ביהודים בגרמניה (ראה:מדיניות הנאצים כלפי היהודים). ריבוי צווים והגבלות על היהודים, תוך הוצאתם ממעגלי הכלכלה, החברה והתרבות בגרמניה. פגיעות פיסיות והרס בתי כנסת כמעוז וסמל ליהודים – ליל הבדולח. מעצרים ושליחת יהודים למחנות ריכוז בשל יהדותם. הגירה כפויה. שינויים ארגוניים הכוללים האדרת מנגנוני פיקוח המטפלים ביהודים וריכוזם בידי מחלקות ה-S.S.. סימון דרכוני יהודים והוספת השמות שרה וישראל לשמות המקוריים. ביטול המעמד המשפטי של הקהילות היהודיות.

חלק רביעי: השימוש בטרור, מחנות הריכוז

  • מגוון אמצעי הפעלת טרור של הנאצים ודרכי הטלת אימה על התושבים.
  • הדרכים לטיפוח טוהר הגזע הגרמני (מבצע אותנזיה).

חלק חמישי: דרכי התמודדות של היהודים בגרמניה

  • ראה: יהודי גרמניה נוכח המדיניות הנאצית
  • פרטים דמוגראפיים אודות יהודי גרמניה: אחוז היהודים בגרמניה והיכן התגוררו רוב היהודים.
  • עמדת הנהגת יהודי גרמניה כלפי שאלת ההגירה – למי לסייע וכיצד?
  • פעולות הנהגת יהודי גרמניה בתחומים שונים אל מול המדיניות הנאצית כלפיהם: כלכלה, חברה, תרבות וחינוך.
  • הסברים לדרכי התגובה של הנהגת יהודי גרמניה לנוכח המדיניות הנאצית.

 

חלק שישי: תגובות מדינות העולם כלפי גורל היהודים ברייך השלישי

  • הטיעונים שהושמעו בוועידת אוויאן כהסבר לחוסר המוכנות לפתוח את השערים לפליטים יהודים.
  • תוצאות הוועידה והשפעתן על מדיניותם של הנאצים כלפי היהודים.
  • עיקרי פרשת האונייה סנט-לואיס. מה ניתן ללמוד מאירוע זה על יחס העולם החופשי כלפי הפליטים היהודים?

 

חלק שביעי: מדיניות החוץ של גרמניה ומדיניות הפיוס

מטרות מדיניות החוץ הנאצית 1939-1933

  • מטרות מדיניות החוץ של גרמניה (ביטול הסכמי ורסאי, איחוד כל הגרמנים תחת רייך אחד והתפשטות מזרחה – מרחב מחייה).
  • הצעדים שנקטו הנאצים בשנים 1936-1933 תוך בחינת תגובת מדינות אירופה: ההסכמים עם פולין ובריטניה, הישגים ראשונים וביסוס מעמדה הבין-לאומי של גרמניה (הפרישה מחבר הלאומים והוועדה לפירוק נשק, הקמת הוורמאכט,  הפלישה לחבל הריין, חבל הסאר, הבריתות עם איטליה ויפן).

התוקפנות הגרמנית ומדיניות הפיוס 1939-1936

הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, אוגוסט 1939

  • תוכן הסכם ריבנטרופ מולוטוב (חלקו הגלוי והחסוי).
  • מניעי גרמניה וברית המועצות לחתום על ההסכם.

מיקוד וסיכומים של פרקי נוספים במיקוד הבגרות בהיסטוריה ב' מועד קיץ תשע"ד\חורף תשע"ה:

ראשית מלחמת העולם השנייה עד מבצע ברברוסה והמדיניות כלפי היהודים באזור הכיבוש .

המלחמה העולמית והפתרון הסופי

היישוב היהודי בארץ ישראל 1920-1945 

המאבק להקמת המדינה ומלחמת העצמאות בשנים 1945-1949

מדינת ישראל במזרח התיכון 

עליה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות