בגרות בהיסטוריה: ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית המקדש

לפניכם מיקוד חומר הלימוד לבחינת הבגרות בהיסטוריה בפרק ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית המקדש. פירוט חומר הלימוד מותאם למיקוד לבגרות בהיסטוריה א – קיץ תשע”ד 2014 או מיקוד לבגרות בהיסטוריה א’ – חורף תשע”ה 2015. במסגרת חומר הלימוד תמצאו להלן קישורים לעמודי סיכומים מתאימים כחלק ממאגר הבגרות בהיסטוריה באתר. סיכומים נוספים ניתן למצוא בעמודים הראשיים בקישורים לעיל.

חומר הלימוד בנושא של ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית המקדש כולל את הנושאים הבאים. לרקע כדאי לעיין בפרקי הסיכום אודות מרד החשמונאים. מיקוד חומר הלימוד בפרק זה עוסק בדפוסי השלטון הרומי בארץ ישראל והרקע והנסיבות שהובילו לפרוץ המרד הגדול נגד השלטון הרומאי בישראל.

ג. דפוסי השלטון הרומאי בארץ ישראל (‘מלך חסות’ – הורדוס, הנציבים)

  • השלטון הרומאי העקיף על ארץ ישראל: דמותו של “מלך החסות” הורדוס

                             הסיבות לשימוש הרומי בשליטים מקומיים על מנת לשלוט

  1.   מאפייניו של שלטון הורדוס: נאמנות לשלטון הרומאי המתחלף, תמיכה באוכלוסייה ההלניסטית בארץ ישראל על חשבון האוכלוסיה השומרת על המסורת היהודית, חיסול שרידי החשמונאים והאצולה ביהודה, התערבות בסדרי הכהונה והסנהדרין, מפעלי הבנייה המפוארים של הורדוס בירושלים וסביבותיה..

                           השלטון הרומאי הישיר: תקופת הנציבים הרומאים.

  1. תפקיד הנציב הרומי בארץ ישראל וסמכויותיו
  2. מאפייני שלטונם של הנציבים הרומים שהובילו לעוינות ליישוב ביהודי והעדפת הלא יהודים בארץ, עול כלכלי כבד, עושק ומעשי שחיתות, פעילות נגד תנועות משיחיות ומורדים.

ד.הסיבות למרד הגדול והעמדות השונות בוויכוח על היציאה למלחמה ברומאים

  • הסיבות למרד הגדול: פגיעה בחיי הדת של היהודים; מתחים בין היהודים לנכרים על רקע חיזוק מעמד האוכלוסייה הלא יהודית ע”י השלטון הרומאי; מצוקה כלכלי של היהודים ומעשי העושק של הנציבים, הגברת הקיטוב הכלכלי בין שכבות האוכלוסיה; תסיסה משיחית והתגברות תופעות משיחיות בין היהודים; התגברות הקנאות הקיצונית ורוח המרד, הופעת קבוצות קיצוניות בחברה היהודית.
  • הוויכוח בין היהודים על היציאה למלחמה ברומאים (נימוקי המתנגדים; נימוקי התומכים).
  • ניתן לקרוא גם אודות הסיבות והתוצאות של המרד הגדול על מנת לקבל השלמה של התמונה (כנספח למיקוד לבגרות בהיסטוריה א' בקיץ תשע"ד או חורף תשע"ה)

סיכומים ומיקוד של פרקי לימוד נוספים של הבגרות בהיסטוריה א' חורף תשע"ה 2015:

יהודה בתקופה הפרסית

 בין ייאוש לבניה: מירושלים ליבנה

מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית ותנועת הלאומיות באירופה במאה ה-19

התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניה העיקריים

השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה לבין תנועות לאומיות

דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ-ישראל

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות