מונחים במנהל עסקים: שוק ההון, כספים ופיננסים – הגדרה

מונחים במנהל עסקים: שוק ההון, כספים ופיננסים – הגדרה

הגדרה זו של המושג רישום חברה היא חלק ממאגר המושגים והמונחים במנהל עסקים וכן חלק ממאגר הסיכומים במנהל עסקים באתר, סיכום הקורס דיני תאגידים. השימוש בהגדרות הינו למטרות אקדמיות בלבד

שוק – (באנגלית: Market )– שוק הוא כל מפגש שבו קונים ומוכרים מוצרים ושירותים ותחליפיהם התחרותיים בכפוף למערכת כללים, נהלים ומנהגים. המקום שבו נקנות ונמכרות סחורות. מקום ממשי או מופשט שבו נפגשים ההיצע והביקוש של נכסים (שוק עבודה, שוק דירות, שוק ניירות ערך). מערכת כלכלית שבה מתקיימת תחרות בין יצרנים על הצרכנים. מערכת זו של יחסי גומלין בין מוכרים לקונים בתחום חילופי הסחורות והשירותים קובעת את רמת המחירים במשק ואת היקף העסקאות המתבצעות בו. למספר המשתתפים בשוק יש השפעה על הדרך שבה נקבע מחירו של המוצר או השירות הנסחר בשוק. ביקוש פוטנציאלי קיים למוצר. זהו תנאי ראשון לפעולתו התקינה של מפעל המבוסס על ייצור מתמשך. הסכנה של השוק מבחינת המפעל הוא שהתפתחויות אופנתיות, מדעיות או טכנולוגיות עלולות לצמצם את הצריכה או לעשות את המוצר למיושן. סה"כ הפעילות המסחרית באזור מסוים או בסוג מסוים של סחורה/שירות.

שוק הון – Capital market – שוק הון הוא מערכת שבה מועברים משאבים מגורמים חוסכים לגורמים משקיעים באמצעות מתווכים פיננסיים. שווקים שבהם חברות וממשלות מגייסות כספים לטווח ארוך – אם הלוואות ואם הון בעלים – משקיעים לטווח ארוך (קרנות פנסיה, חברות ביטוח). שווקים שבהם נסחרים מסמכים פיננסיים, שהם בעלי אופי טווח ארוך – אג"ח, מניות מסוגים שונים והלוואת לטווח ארוך, להבדיל משוק כספים שבו נסחרים מסמכים פיננסיים קצרי מועד (עד 1 שנה). ההבחנה בין 2 סוגי השווקים מטושטשת, שכן רוב המוסדות הפיננסיים עוסקים ב-2 הסוגים, מספר הלוואות עם מועדי פירעון שונים –  הלוואת קצרי/ארוכי טווח. הרכב המקורות של חברה מושפע ממידת ההתפתחות והעצמאות של שווקי ההון והכספים. קיומו של שוק מפותח לנ"ע מקל על הנפקת מניות ואג"ח. שוק הון הנתון לפיקוח ממשלתי מקטין את חופש ההחלטה של החברה ומחייב אותה לגייס מקורות בהתאם לכללים הנקבעים ע"י הרשות המפקחת. לכן גבוה חלקו היחסי של ההון העצמי במדינות בעלות שוק הון מפותח ועצמאי, ואילו במדינות בעלות שוק הון מוגבל גדול חלקם של מלוות ממשלתיים או מלוות ממוסדות בנקאיים ופיננסיים, שמדיניות האשראי שלהם מכוונת ע"י הממשלה.  לגבי שוק ההון מקבול להבחין בין שוק ראשוני (שבו מגויס ההון באמצעות הנפקות חדשות של נ"ע) לבין שוק משני (שבו נסחרים נ"ע שהונפקו בעבר). השוק הראשוני מהווה מקור לשוק המשני, המקנה לנ"ע את סחירותם. 2 השווקים – שוק ההון ושוק הכספים – שווקים פיננסיים. בישראל נשלט שוק ההון ע"י הממשלה, שלה שליטה מכרעת על היקף, ייעוד ועלות ההשקעות הריאליות במשק. הממשלה נוקטת מדיניות של הקטנת מעורבות בשוק ההון.

שוק כספים – Money Market – שוק כספים הוא מרכז שבו נפגשים ההיצע והביקוש לכספים לתקופה קצרה זהו שוק שבו מוסדות ומתווכים פיננסיים – בנקים, בנק מרכזי, קונים ומוכרים מסמכים פיננסיים קצרי טווח, שמועד פירעונם פחות מ-1 שנה, המונפקים על ידם. המסמכים העיקריים שנסחרים שוקי הכספים – נ"ע קצי מועד שהבנק המרכזי מנפיק, ניירות מסחריים, קיבולי בנקאיים, תעודות פיקדון סחירות. שוק ההון – בו מגייסים כסף לטווח ארוך. שוק הכספים מהווה מוצא הן לחוסר והן לעודף זמני של מזומנים, משום שלמסמכים הנסחרים בשוקי הכספים האמורים יש שוק ראשוני ושוק משני אקטיביים.

שווקים פיננסיים – Financial Markets – שווקים פיננסיים הם שווקי הכספים ושווקי ההון במשק, העוסקים בחילופי הון ואשראי. הראשון עוסק במסמכים פיננסים לטווח קצר, השני במסמכים פיננסיים לטווח ארוך. ההבחנה בין 2 השווקים מטושטשת, שכן רוב המוסדות הפיננסיים עוסקים ב- 2 הסוגים ונותנים ללקוחותיהם מספר הלוואות, שלהן מועד פירעון שונים ושהן הלוואות לטווח קצר וארוך.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות