סיכום בהיסטוריה: מדינות העולם מול יחסה של גרמניה ליהודים

עמדת המדינות כלפי גורל היהודים בגרמניה ובאוסטריה, ועדת אוויאן : הסיבות לכינוסה, טיעונים שהושמעו בישיבתה , החלטות שהתקבלו ומשמעויותיהן

1)       חבר הלאומים : משגברה ההגירה מגרמניה לקראת סוף שנות ה-30 נוצרה בעיית פליטים חמורה ברחבי אירופה . כל המדינות העולם וא"י ביניהן (המנדט הבריטי) סגרו את שעריהן בפני היהודים חבר הלאומים היה אמור להקל על מצוקת הפליטים היהודים אך הוא נכשל בכך כישלון חרוץ.
הוקמה הנציבות העליונה לענייני פליטים כבר בשנות ה-20 אך כשגברה ההגירה בשנות ה-30 הראה חבר הלאומים אוזלת יד מוחלטת.
יו"ר הנציבות , ג'יימס מקדונלד , התפטר מכהונתו ב-1935 , כמחאה על סירוב העולם לפעול נגד מדיניות היטלר , אך התפטרותו לא סייעה במאומה.

2)       בריטניה: בשנות ה- 30  בריטניה אמנם תמכה במדיניות הפיוס של מדינות המערב כלפי גרמניה , אך בה בעת הונהגה בה מדניות הגירה ליברלית במיוחד כלפי היהודים . בהתאם לתביעות דעת הקהל , בריטניה פתחה את שעריה כלפי היהודים . עם זאת , יש לציין כי המנדט הבריטי לא הנפיק סרטיפיקטים (=אישורי עלייה) לעולים לא"י, ובנוסף בשנת 38 הוחמרו חוקי ההלכה הבריטיים. לסיכום , בריטניה ידעה להגמיש במידת מה את החוקים, וקלטה פליטים יהודיים עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה.

3)       ארה"ב : הקונסוליה האמריקנית בגרמניה הסכימה להעניק אשרות כניסה רק על פי חוקי ההגירה הקיימים, שהיו מאוד לא גמישים . חוקים אלו נוסחו בשנות הניו-דיל , שבארה"ב חששו שהמהגרים יקשו על מדניות ההחלמה הכללית של המדינה . רוזוולט ידע שיהודי ארה"ב יעמדו לצידו ויהי מה , ולכן לא חשש להימנע מהטלת וטו על חוקי הנגירה הנוקשים.

4)       רקע לועדת אוויאן : עד 1937 עזבו את גרמניה קרוב ל-130 אלף יהודים בהגירה מסודרת, אך עם סיפוח אוסטריה לרייך השלישי (האנשלוס) החלה בריחה המונית ומבוהלת של פליטים מאוסטריה ומגרמניה . על רקע זה הציע רוזוולט כינוס ועידה בינלאומית של יותר מ-30 מדינות שתציע דרכי פתרון לקליטת פליטים יהודיים. המניעים להצעתו : הסרת הלחצים להפיכת חוקי הגירה אמריקנים לליברליים יותר , והדיפת הלחצים והשמועות כאילו ארה"ב איננה עושה מספיק למען הפליטים היהודים .

5)       טיעונים שהושמעו בישיבתה : הועדה נפתחה ביולי 1938 בעיר הצרפתיתי אוויאן בנוכחות נציגי 35 מדינות. טענות הנציגים:

–          ארה"ב : ארצות הברית מוכנה לקלוט את המכסה מאוסטריה ומגרמניה (27 אלף ) בלבד.

–          בריטניה: שטחי האימפריה הבריטית צפופים מאוד, ואין מקום לישב פליטים יהודים.

–          הולנד :יש נכונות לקלוט פליטים כל עוד זוהי קליטה זמנית בלבד , והם ימשיכו ליעד אחר.

–          אוסטרליה : אין באוסטרליה פליטים ולכן גם לא התעוררה בה בעייה של גזענות , אך אם יגיעו פליטים יהודים תתעורר בעיה שכזו , ואין האוסטרלים מעוניינים בזאת.

–          דרום אמריקה : בעיית האבטלה לא מאפשרת קבלת פליטים.

–          הרפובליקה הדומיניקנית : המדינה היחידה שהייתה מוכנה לקלוט פליטים .

6) המסקנות מהוועידה ומשמעויותיהן : ההישג היחיד של ועידת אוויאן היה הקמתה של וועדה בין ממשלתית לענייני פליטים , וגם ועדה זו נכשלה והייתה לכישלון חרוץ . המדיניות הדמוקרטית הביעו במפורש את היעדר נכונותן לעזור ליהודים הנרדפים  , ומדיניות זו נמשכה גם בימי השואה.

האמריקנים התמקדו ביצירת אשליה כי הם מנסים לפתור את  הבעיה אך לא התחייבו לדבר. הגרמנים הסיקו את המסקנות המתבקשות , והבינו כי אומות העולם אדישות לגורל היהודים. הם ניצלו עובדה זאת גם מאוחר יותר, במהלך מאורעות ליל הבדולח. בוועידת אוויאן הופקרו היהודים ונכנסו למלכודת הנאצים, בלא מוצא.

עוד דוגמא לאטימות אומות העולם לגורל היהודים, כפי שהיא באה לידי ביטוי קודם לכן בוועידת אוויאן, היא מקרה סנט לואיס .

האונייה סנט לואיס הפליגה לכיוון קובה  כשעליה שעליה יותר מ-900 מהגרים יהודים שברחו מגרמניה. קובה התירה רק למספר מצומצם של נוסעים לרדת בנמל, והאוניה נאלצה להפליג חזרה לגרמניה. בדרך האוניה עצרה בחופי פלורידה, אך אף לא ארגון אמריקני אחד הציע לקלוט את המהגרים. לבסוף הם נאלצו לרדת חזרה באירופה, רובם בבלגיה, הולנד וצרפת, כך שנפלו בידי הנאצים בעת המלחמה.

ראה גם:

גרמניה הנאצית

הנאציזם והרקע לעליית הנאצים לשלטון

מאפייני הנאציזם והשלטון הנאצי

עליית הנאצים לשלטון

השקפת העולם הנאצית

"לקראת הפתרון הסופי: מתיאוריה למעשה" \ ג'ורג' ל' מוסה

היטלר- היבריס: לכוון לדעתו של הפיהרר/ איאן קרשו

שנות השלושים ומלחמת העולם השנייה

סיכומים לבגרות בהיסטוריה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות