סיכום לבגרות בהיסטוריה: בניין הבית הלאומי בשנות ה-20 – גורמים מסייעים ומעכבים

גורמים מסייעים וגורמים מעכבים בבניין הבית הלאומי והיהודי בשנות העשרים.

גורמים מסייעים:

1)       פעולותיו המסייעות הרבות של הנציב הראשון הרברט סמואל: הרברט סמואל, נציג המנדט הבריטי, נודע בהיותו נציב אוהד כלפי היהודים, ופעל למען פיתוחה של ארץ ישראל תוך נקיטה בפעולות שונות כדוגמת הקמת כוחות שיטור ושמירה ערבים – יהודים, עידוד כלכלת הארץ, הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית ועוד.

2)       פעולותי שומרות הסדר של הנציב פלומר: הלורד פלומר הביא ליציבות ביטחונית גבוהה בארץ, והוא הנציב היחיד שבימיו לא אירעו מאורעות דמים – הוא הזהיר את הערבים בתקיפות שלא יערערו את הסדר הציבורי, ונהג באחריות ושיקול דעת ביחס לביטחון היישוב בארץ ישראל.

3)       הקמת צורות התיישבות חדשות וביסוס הקיימות: ההתיישבות העירונית התחזקה עקב העליות הבורגניות, ומנגד הוקם הקיבוץ וההתיישבות העובדת שביססו צורות התיישבות סוציאליסטיות יותר. כך התבססו הן העיר והן הקיבוץ, וחיזקו את ההתיישבות בבית הלאומי.

4)       הקמת מוסדות לאומיים: המנגנונים הפוליטיים – מדיניים של היישוב התפתחו בצורה מפוארת, ואף זכו להכרה חלקית מהשלטון של המנדט הבריטי. פיתוח המוסדות הלאומיים גרם לכך שבעת קום המדינה כל המוסדות הממלכתיים כבר פעלו, ולא היה צריך להקימם יש מאין. בין מוסדות אלה: ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית וכנסת ישראל כל מוסדותיה (אסיפת הנבחרים, הוועד הלאומי והרבנות הראשית).

5)       הקמת מוסדות ארגוניים: הוקמו ארגונים בעלי תכליות שונות שהיטיבו לשרת את הציבור והקלו על אורח החיים בארץ ישראל. ביניהם נכללים: גדוד העבודה, הסתדרות העובדים הכללית (וחברת העובדים בתוכה), הוצאת ספרים ועיתונים, מסגרות כלכליות למתן אשראי, מוסדות בריאות ומוסדות תרבותיים שונים (תזמורות, תיאטראות ועוד…).

גורמים מעכבים:

1)       מאורעות תרפ"א: מאורעות הדמים שהחלו בעיר יפו ונמשכו ליישובים שונים, במהלכם נרצחו 43 יהודים, הם לוו בחרם כלכלי ערבי שהקשה על היישוב, ערערו את יחסי ערבים יהודים בערים מעורבות והפכו את כל האמון בין היהודים והבריטים.

2)       הספר הלבן הראשון (1922): הספר הלבן הראשון ערפל את המחויבות הבריטית נוכח הצהרת בלפור, ונתן לה פרשנות עמומה יותר. הוא היווה נסיגה ברורה מהמדיניות הבריטית הפרו – יהודית, והגביל את העלייה לפי כושר הקליטה של היישוב.

3)       פעולותיו הפרו – ערביות של הנציב צ'נסלור: צ'נסלור התייחס בהסתייגות להצהרת בלפור ולמדיניות אוהדת הציונות של בריטניה, ולא הסתיר את היותו פרו – ערבי. הוא לא ריסן כל התפרעויות של פורעים ערבים, ובעת המאורעות לא עשה דבר למען היישוב.

4)       מאורעות תרפ"ט: מאורעות דמים מזעזעים וחמורים:  נרצחו יותר ממאה יהודים, מאות מפצעו. הותקפו לא רק יהודים ציוניים אלא גם יהודי היישוב הישן שהתהדרו בהיותם  ידידים של הערבים. חלה הרעה מוחלטת ביחסי יהודים בריטים עקב התעלמותו הבוטה של שלטון המנדט מהמאורעות. החל להסתמן מהפך בסכסוך הערבי יהודי, כשלראשונה מקור המאורעות היה דתי ולא לאומי.

5)       הספר הלבן השני (1930): הספר הלבן השני פורסם בעקבות מסקנות הוועדה שחקרה את פרוץ מאורעות תרפ"ט. הוקפאה לחלוטין רכישת האדמות היהודית, ומכאן הפסקה בעלייה היהודית. עורר התמרמרות גבוהה אצל היהודים והצדדים הפרו יהודיים בפוליטיקה הבריטית, שדרשו את ביטול הספר, כפי שאכן אירע עם איגרת מקדונלד.

תולדות ישראל והעמים בין שתי מלחמות העולם

סיכומים לבגרות בהיסטוריה

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות