דיני תאגידים: דירקטור בלתי תלוי

דיני תאגידים: דירקטור בלתי תלוי

הסיכום שלפניכם לקוח מתוך אסופת סיכומי הקורס "דיני תאגידים למנהלים", ראו גם מאגר הסיכומים במנהל עסקים וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה

דירקטורים בלתי תלויים-הגדרה: דרישות הכשירות החלות לגבי דירקטור חיצוניים חלות עליהן באופן מרוכך – במקום שש שנים כהונה בדירקטוריון מותר להם לכהן תשע שנים בדירקטוריון. אולם אין דרישה שהדירקטור ימונה בהליך מיוחד הנותן כוח למיעוט – הדירקטור ממונה באישור ועדת הביקורת בלבד. הליך המינוי של דירקטור בלתי תלוי ככלל אינו מיוחד. אולם גם אין חובה שיכהנו בחברה דירקטורים בלתי תלויים בכלל. אם כן מה מקורו של הרעיון של דירקטורים בלתי תלויים? מדוע להוסיף אותם על הדירקטור חיצוניים אם הם כלל אינם חובה? §219(ה) נוצר כתוצאה מדוח ועדת גושן, שהמליצה (המלצה בלבד) למנות דירקטורים בלתי תלויים, מתוך אמונה בכוחות השוק שיביאו למינוים של דירקטורים כאלו. השאלה שעמדה על הפרק היא כיצד לחזק את עצמאות מוסד הדירקטוריון, וברור שזאת יעשה על ידי מינוי נציגים בלתי תלויים ככל האפשר. דו"ח גושן אמנם מדבר על דירקטורים עצמאיים ובחוק נקבע דירקטורים בלתי תלויים אך הכוונה זהה. הדוח מבחין בין חברות הנמצאות בשליטה של דבוקת שליטה וחברות בבעלות מבוזרת. בחברות בבעלות מבוזרת נדרש שרוב הדירקטורים יהיו בלתי תלויים,בחברה בבעלות של בעל שליטה הדרישה היא לשליש דירקטורים בלתי תלויים. האם בעלי מניות המיעוט בחברה כזו זכאים לפחות הגנה מבעלי מניות בחברה בבעלות מבוזרת? כמובן שלא, אולם כאן יש איזונים נוספים: ראשית ישנה ועדת הביקורת שנקבע בדוח גושן שצריך שיהיה בה רוב לדירקטורים הבלתי תלויים, כך שזה מאזן את הדרישה המופחתת לדירקטורים בלתי תלויים; שנית לא ניתן לשלול מבעל השליטה יכולת לממש את שליטתו בחברה גם באמצעות מינוי דירקטורים. ברירת המחדל של דירקטורים בלתי תלויים המותווית בחוק היא שליש. מכל המלצות ועדת גושן דווקא זו אומצה בתיקון 8 של החוק וב§219.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות