דיני תאגידים: פטור ביטוח ושיפוי

דיני תאגידים: פטור ביטוח ושיפוי

הסיכום שלפניכם לקוח מתוך אסופת סיכומי הקורס "דיני תאגידים למנהלים", ראו גם מאגר הסיכומים במנהל עסקים וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה

הגנה על נושא משרה:

258. סמכות החברה למתן פטור, שיפוי וביטוח

(א)   חברה אינה רשאית לפטור נושא משרה מאחריותו בשל הפרת חובת האמונים כלפיה.

(ב)   חברה רשאית לפטור נושא משרה מאחריותו בשל הפרת חובת הזהירות כלפיה, בהתאם לקבוע בפרק זה בלבד.

(ג)   חברה רשאית לבטח את אחריותו של נושא משרה בה או לשפותו, בהתאם לקבוע בפרק זה בלבד.

259. הסמכה למתן פטור [תיקון: תשס"ה]

(א)   חברה רשאית לפטור, מראש, נושא משרה בה מאחריותו, כולה או מקצתה, בשל נזק עקב הפרת חובת הזהירות כלפיה, אם נקבעה הוראה לכך בתקנון.

(ב)   על אף הוראות סעיף קטן (א), חברה אינה רשאית לפטור מראש דירקטור מאחריותו כלפיה עקב הפרת חובת הזהירות בחלוקה.

260. רשות לעניין שיפוי [תיקון: תשס"ה]

(א)   חברה רשאית, אם נקבעה בתקנונה הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (ב), לשפות נושא משרה בה, בשל חבות או הוצאה כמפורט בפסקאות (1), (1א) ו-(2), שהוטלה עליו או שהוציא, עקב פעולה שעשה בתוקף היותו נושא משרה בה:

(1)   חבות כספית שהוטלה עליו לטובת אדם אחר על פי פסק דין, לרבות פסק דין שניתן בפשרה או פסק בורר שאושר בידי בית משפט;

(1א)"הוצאות התדיינות סבירות, לרבות שכר טרחת עורך דין, שהוציא נושא משרה עקב חקירה או הליך שהתנהל נגדו בידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך, ואשר הסתיים בלא הגשת כתב אישום נגדו ובלי שהוטלה עליו חבות כספית כחלופה להליך פלילי, או שהסתיים בלא הגשת כתב אישום נגדו אך בהטלת חבות כספית כחלופה להליך פלילי בעבירה שאינה דורשת הוכחת מחשבה פלילית; בפסקה זו –

סיום הליך בלא הגשת כתב אישום בענין שנפתחה בו חקירה פלילית – משמעו סגירת התיק לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],התשמ"ב-1982 14 (בסעיף קטן זה – חוק סדר הדין הפלילי), או עיכוב הליכים בידי היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי;

"חבות כספית כחלופה להליך פלילי" – חבות כספית שהוטלה על פי חוק כחלופה להליך פלילי, לרבות קנס מנהלי לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 15, קנס על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי הוראות חוק סדר הדין הפלילי, עיצום כספי או כופר;

(2)   הוצאות התדיינות סבירות, לרבות שכר טרחת עורך דין, שהוציא נושא המשרה או שחויב בהן בידי בית משפט, בהליך שהוגש נגדו בידי החברה או בשמה או בידי אדם אחר, או באישום פלילי שממנו זוכה, או באישום פלילי שבו הורשע בעבירה שאינה דורשת הוכחת מחשבה פלילית.

(ב)   הוראה בתקנון לענין שיפוי יכול שתהיה כל אחת מאלה:

(1)   הוראה המתירה לחברה לתת התחייבות מראש לשפות נושא משרה בה, בכל אחד מאלה (בחוק זה – התחייבות לשיפוי) –

(א)   כמפורט בסעיף קטן א(1), ובלבד שההתחייבות לשיפוי תוגבל לאירועים שלדעת הדירקטוריון צפויים לאור פעילות החברה בפועל בעת מתן ההתחייבות לשיפוי וכן לסכום או לאמת מידה שהדירקטוריון קבע כי הם סבירים בנסיבות הענין, ושבהתחייבות לשיפוי יצוינו האירועים שלדעת הדירקטוריון צפויים לאור פעילות החברה בפועל בעת מתן ההתחייבות וכן הסכום או אמת המידה אשר הדירקטוריון קבע כי הם סבירים בנסיבות הענין;

(ב)   כמפורט בסעיף קטן א(1א) או (2).;

(2)   הוראה המתירה לחברה לשפות נושא משרה בה בדיעבד (להלן – היתר לשיפוי).

261. ביטוח אחריות

חברה רשאית, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון, להתקשר בחוזה לביטוח אחריותו של נושא משרה בה בשל חבות שתוטל עליו עקב פעולה שעשה בתוקף היותו נושא משרה בה, בכל אחד מאלה:

(1)   הפרת חובת זהירות כלפי החברה או כלפי אדם אחר;

(2)   הפרת חובת אמונים כלפי החברה, ובלבד שנושא המשרה פעל בתום לב והיה לו יסוד סביר להניח שהפעולה לא תפגע בטובת החברה;

(3)   חבות כספית שתוטל עליו לטובת אדם אחר.

262. שינוי התקנון [תיקון: תשס"ה]

(א)   בחברה פרטית שמניותיה מחולקות לסוגים, טעונה ההחלטה לכלול הוראה בתקנון בדבר פטור או שיפוי, נוסף על האישור של האסיפה הכללית, גם אישור אסיפות סוג.

(ב)   בחברה ציבורית אשר נושא משרה בה הוא בעל שליטה כהגדרתו בסעיף 268, טעונה החלטת האסיפה הכללית לכלול הוראה בתקנון בדבר פטור, שיפוי או ביטוח,נוסף על הרוב הדרוש לשינוי התקנון, גם אישור של בעלי מניות שאינם בעלי ענין אישי באישור ההחלטה, כנדרש לגבי עסקה חריגה, לפי הוראות סעיף 275(א)(3).

263. הוראות חסרות תוקף [תיקון: תשס"ה]

לא יהיה תוקף להוראה בתקנון, המתירה לחברה להתקשר בחוזה לביטוח אחריותו של נושא משרה בה, להוראה בתקנון או להחלטת דירקטוריון המתירה לשפות נושא משרה, או להוראה בתקנון הפוטרת נושא משרה מאחריותו כלפי החברה, בשל כל אחד מאלה:

(1)   הפרת חובת אמונים, למעט לענין שיפוי וביטוח בשל הפרת חובת אמונים כאמור בסעיף 2)261);

(2)   הפרת חובת זהירות שנעשתה בכוונה או בפזיזות, למעט אם נעשתה ברשלנות בלבד;

(3)   פעולה מתוך כוונה להפיק רווח אישי שלא כדין;

(4)   קנס או כופר שהוטל עליו.

264. אי התניה [תיקון: תשס"ה]

(א)   לא יהיה תוקף להוראה בתקנון או בחוזה או הניתנת בכל דרך אחרת, המתנה על האמור בסימן זה, במישרין או בעקיפין.

(ב)   לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח אחריותו של נושא משרה עקב הפרת חובת אמונים כלפי החברה למעט הפרת חובת אמונים כאמור בסעיף 2)261), ונושא משרה לא יקבל, במישרין או בעקיפין, התחייבות כאמור; קבלת התחייבות כאמור היא הפרה של חובת אמונים.

מרכיב משמעותי מאוד בפיקוח על נושא המשרה בתאגיד מוקנה בשיטת המשפט האמריקאית לחובות הבסיסיות של אמונים וזהירות. אולם יותר משיש חומר על מתי החובה חלה, ישנה התייחסות משפטית היכן לא להחיל את החובה – "כלל שיקול הדעת העסקי" למשל. החוק בא וקובע בנוסף, שלחברות יש יכולת לעגן מנגנונים נוספים על מנת לפטור נושאי משרה מאחריות, או אולי מדויק יותר להגיד: להגן עליהם מפניה. מנגנונים אלו הם פטור, ביטוח ושיפוי.

הגנות אלו מעוגנות בס' 258-264 לחוק החברות:

(1)    פטור– החברה פוטרת את נושא המשרה מכל אחריות.

(2)    ביטוח– החברה קונה פוליסת ביטוח אחריות שמגנה על נושא המשרה אם ימצא אחראי ויידרש לשלם (תביעות משפטיות).

(3)    שיפוי– אם נושא המשרה משלם במסגרת משפטית, אזי החברה משפה אותו על כך.

ברור שפטור הוא הטוב ביותר עבור נושא המשרה. בין ביטוח לשיפוי- לא בטוח: ביטוח זול יותר לחברה שכן היא משלמת עבור הביטוח והפרמיה. מבחינת נקודת ראות העובד- "חברת ביטוח" היא בעלת גב כלכלי טוב יותר, שכן החברה בסכנה לחדל"פ, ואז אין ביטחון שנושא המשרה ישופה. מנגד- חברות ביטוח ינסו תמיד למצוא חריגים לכיסוי, כדי להוציא עצמם מחובת התשלום. משמע, יש יותר סכנה שחברת הביטוח בדיעבד תתכחש לכיסוי ולא תשלם זאת.

בחינת חוק החברות ביחס לכל אחד מן ההסדרים:

***חשוב להבחין בין המצבים השונים בהם ניתן לקבל את ההגנות השונות, ומהו הליך אישורן.

¥    פטור:

    • ניתן להעניק פטור רק מהפרת חובת זהירות כלפי החברה (ולא חובת אמונים) 258-259(א)- אך לא לפטור דירקטור על הפרת חובת זהירות בחלוקה- 259(ב) (דיווידנד/ רכישת מניות). זאת משום שחלוקה משפיעה על נושים  (צד ג'). לנושי החברה יש זכות להגיש תביעה בשם החברה על הפרת חובת הזהירות בחלוקה. רעיון כללי החלוקה היא להגן על הנושים מפני פגיעה, ואם אנו רוצים לסגור באופן מלא את ההגנה של החוק לנושים, והיינו קובעים הגבלות על חלוקה שהפרה שלהם מביאה לידי הפרת חובת זהירות- בעלי המניות היו מעניקים פטור, מה שהיה מרוקן מתוכן את ההוראה, ולכן החוק אוסרזאת .
    • כדי להעניק פטור יש להעניק זאת מראש בתקנון. (כלומר, האסיפה הכללית היא שמחליטה על מתן פטור ולא המנהלים עצמם). ס' 262- בחברות פרטיות, בנסיבות מסוימות יהיה צורך בנוסף גם בקיום אסיפות סוג, ואם מי שהולך ליהנות מהפטור הוא בעל שליטה, אזי יידרש רוב מיוחד בהתאם להוראות הפרק החמישי.
    • ס'263- אין תוקף להוראות בתקנון שמעניקות פטור (או שיפוי/ביטוח) מהפרת חובת זהירות בכוונה או בפזיזות. מהי הפרת חובת זהירות בפזיזות? (לפי חוק העונשין- אדישות/קלות דעת)- דרך אחת לפרש זאת היא לטעון כי זהו סוג של "רשלנות רבתי"- אם זה באמת הפעלת שיקול דעת לא סבירה אזי זה לגיטימי, אולם מה שחורג מגבולות שיקול הדעת העסקי, אזי לא ניתן להעניק על כך פטור. פרשנות זו מצמצמת מאוד את החובה. פרשנות שנייה היא לבחון את היסוד הנפשי- לבחון מה בדיוק חב הדירקטור בעת קבלת ההחלטה- האם הייתה מודעות לכך שמדובר בהתנהגות לא תקינה… כך או כך סעיף זה אינו נשנה בפסיקה ואין הלכה לגביו. המסקנה היחידה היא שההגנה אינה הרמטית וקשה לדעת כיצד יפרשו בתי המשפט את החריג לפטור מחובת זהירות. בדלאוור יש חריג דומה, הקובע שאין פטור על הפרת חובת זהירות שלא בתום לב.
    • מדוע המחוקק יוצר הוראה זו? חובת האמונים אמנם לא מאפשרת פטור, אולם היא מטפלת רק במצבים בהם ניתן להצביע על אינטרס של נושא המשרה. אם אנו נשארים רק עם האבחנה בין חובת זהירות לאמונים, יכולים להיות מצבים של הפרות בוטות, כמו בבוכבינדר, משום שלא ניתן להצביע על אינטרס אישי של הדירקטור באופן התנהלותו, זה עדיין ייפול בגדר חובת הזהירות, ולכן המחוקק מעוניין לתחום זאת במידה מסוימת. אין עדיין פסיקה בישראל לעניין סעיפים אלו. תובע שרוצה לקבל פיצוי מנושא משרה שיש לו פטור, יאלץ להראות כי ההפרה הייתה בכוונה/פזיזות. רעיון הפטור מאומץ מארה"ב, וגם שם הושאר פתח.

לסיכום- אין פטור מ: (1) חובת אמונים (2) הפרת חובת זהירות בכוונה/פזיזות.

o      למה בכלל לתת אפשרות לחברות לפטור את נושא המשרה מאחריות? לכאורה אין הצדקה לפטור נושאי משרה מהאחיות המוטלת עליהם. הטעמים הם אלו של כלל שיקול הדעת העסקי- מתן חופש פעולה לפעול. אולם, מדוע לא להסתפק בביטוח/שיפוי? זה יותר זול עבור החברה- מעין "ביטוח עצמי"! מבחינה היסטורית, הפטור הופיע לראשונה לאחר פרשת סמית' – בה הוטלה אחריות על דירקטורים רק בשל הפרת חובת זהירות. אחת מהטענות הייתה כי זה הביא למשבר ולעליה דרמטית בעלויות ביטוח אחריות לדירקטורים. חברת ביטוח שקראה את פס"ד, והבחינה בתפנית בגישת ביהמ"ש לעניין הטלת אחריות- העלתה את מחיר הפרמיות. בעלי המניות, בדלאוור לראשונה, טענו כי מה שביהמ"ש עשה כדי להגן על בעלי המניות, בעצם פוגע בהם, ולכן הלכו לכיוון מתן הפטור ע"י המחוקק, ולאחריהם הצטרפו מדינות נוספות, ביניהן ישראל.

o      ממה הפטור מגן? האם אין כלל אחריות? זה לא פטור מחובת הזהירות עצמה, אלא מהנזק בגין הפרת חובת זהירות. התמריץ לתבוע בגין הפרת חובת זהירות הוא במצבים שונים, כמו לדוגמא צווי מניעה- בקשה לביטול פעולה, לא לשם פיצויים אלא לביטולה מהיותה נעשית במסגרת הפרת חובת זהירות. כלומר- מצבים שיש תוקף להחלטה ולביטולה ולא לצורך פיצויים על נזק.

¥    שיפוי: ס'260-

    • על מה ניתן לתת שיפוי? על פעולה מתוקף היותו נושא משרה בחברה-
  • הוצאות הליכים
  • חבות כספית כלפי אדם אחר.

בעלי מניות אינם יכולים לקבוע כי הם פוטרים מאחריות את נושאי המשרה כלפי צדדים שלישיים. בשיפוי הרעיון הוא כי בסופו של דבר מישהו ישלם לי (במצב הרגיל), ולכן אין משמעות מבחינתו מי ישלם.

    • מי שמחליט על השיפוט הוא ההנהלה. אם היינו קובעים כי כל החלטת שיפוי דורשת אישור אסיפה כללית זה היה מסובך מאוד. משום שמדובר בהנהלה שמאשרת- אם הם יתחילו לתת שיפויים גם במצבים בהם זה לא עולה בקנה אחד עם טובת החברה, אזי מנסים ליצור מנגנונים להגבלת ההנהלה.
    • ס' קטן ב' מבחין בין התחייבות מראש לשיפוי– יעשו לפי אמות מידה של הדירקטוריון מראש- לעניין סוגי הפעילויות ולעניין גובה הסכום לבין התחייבות בדיעבד– צריך רק הוראה בתקנון שמאפשרת שיפוי. בעיה- גם בשיפוי בדיעבד יש לנו ביקורת- אם תובעים נושא משרה על נזקים, ברור כי זהו מצב בו החברה יכולה לטעון כי זוהי תביעה של החברה. אולם, אם מעמידים לדין על מעילה כספית של החברה, אזי קשה לראות כיצד טובת החברה מצדיקה את המעשה לשם שיפוי.

אין לנו כאן קביעה מפורשת בחוק שטוענת כי הדירקטוריון צריך להצדיק כל החלטה לשיפוי ולהראות מדוע היא לטובת החברה.

o      באופן כללי ניתן לקבל שיפוי על כל חבות כספית למעט חבות כספית בהליך פלילי. אך לא ניתן לתת לא שיפוי ולא ביטוח על הפרה של חובת אמונים שאינה כאמור ב§261(2). רק חובת אמונים שהופרה בתום לב ומתוך כוונה טובה יכולה להיות מבוטחת או משופה.

o      גם כאן, בנוסף לסעיפים הספציפיים חל ס'263- ביטול תוקף הוראת שיפוי במצבים מסוימים (לדוגמא: שיפוי על קנס).

¥    ביטוח:

o      ס'261- מתי ניתן לבטח?

 (1)   הפרת חובת זהירות כלפי החברה או כלפי אדם אחר;

(2)   הפרת חובת אמונים כלפי החברה, ובלבד שנושא המשרה פעל בתום לב והיה לו יסוד סביר להניח שהפעולה לא תפגע בטובת החברה [2 דרישות]

עלינו לבחון- מהי הפרת חובת אמונים בתום לב? גישה פרשנית אחת- אי ידיעה עצמית על מצב ניגוד העניינים ואמונה כי זה לטובת החברה. גישה שנייה- מצב של ניגוד עניינים מתוך ידיעה, אך אמונה כי בסה"כ יש יסוד להניח כי זה לטובת החברה, אזי תוכל לקבל את הביטוח מפני אחריות. בכל מקרה, הנטייה לביטוח ליברלית יותר, שכן בסופו של דבר חברות הביטוח ישלמו זאת  ולא החברה עצמה, והיא גם שתבדוק האם מתמלאת הדרישה.

(3)   חבות כספית שתוטל עליו לטובת אדם אחר.

ס' 264(ב)– אם נושא משרה מקבל, בניגוד להוראות פרק זה, במישרין או בעקיפין התחייבות לשיפוי/ביטוח- זה כשלעצמו מהווה הפרה של חובת אמונים. ß יצירת דוגמא ספציפית המקימה הפרת חובת אמונים.

סעיפים אלו מהווים במציאות תמריצים טובים לנושאי המשרה להתפשר. מדוע לכל הצדדים יש אינטרס להתפשר (במיוחד לתובע)? מדובר לרוב בתביעה בסכומים גדולים מאוד, כמו במקרה של בנק צפון אמריקה, ונניח שהדירקטורים (בשונה מפס"ד) לא היו מיליונרים… מאיפה באמת, בהנחה שנזכה, אנו רוצים שיגיע הכסף? מ"הכיס העמוק"- חברה/חברת הביטוח. פס"ד כנגד נושא המשרה עצמו אינו יניב כסף רב לתובע. לכן, לתובע יש סכנה- במשפט ביהמ"ש יכול להשתכנע כי מדובר בהפרת חובת זהירות נניח עם פזיזות- לא יופעלו המנגנונים, ולכן המציאות מלמדת כי לעיתים לכולם יש אינטרס להתפשר כדי להימנע מפס"ד בו נקבע שיש הפרת חובת זהירות בפזיזות, שתהא עבור נושא המשרה עצמו.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות