דיני תאגידים: חובת הזהירות

דיני תאגידים: חובת הזהירות

הסיכום שלפניכם לקוח מתוך אסופת סיכומי הקורס "דיני תאגידים למנהלים", ראו גם מאגר הסיכומים במנהל עסקים וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה

252. חובת זהירות

(א)   נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] 13.

(ב)   אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת זהירות של נושא משרה כלפי אדם אחר.

253. אמצעי זהירות ורמת מיומנות

נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות העניין, אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידיו בתוקף תפקידו, ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לעניין פעולות כאמור.

253א. חובת זהירות של דירקטור בעל מומחיות או כשירות [תיקון: תשס"ה]

מינוי דירקטור שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית או שהוא בעל כשירות מקצועית לפי סעיפים 219(ד) או 240(א1), אין בו כדי לשנות מן האחריות המוטלת עליו ועל שאר הדירקטורים בחברה, על פי כל דין.

חובת הזהירות אינה מוגבלת לסיטואציה מסוימת, אלא מדברת בצורה רחבה יותר.

מה קובע סעיף 252 לחוק החברות? חובת זהירות כלפי החברה הינה לפי עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין: התנהגות באופן סביר.

מהי התנהגות באופן סביר? ביהמ"ש יקבע בדיעבד. סעיף זה אינו ברור ומכיל סיטואציות רבות, ולכן כל פעולה בתור דירקטוריון, כל החלטה שמקבלים, בדיעבד יכול ביהמ"ש לטעון כי הפעילות אינה סבירה! לכן חובת הזהירות "מדאיגה" יותר את הדירקטורים.

מה עושים עם הסעיף ששם בתרמילו של דירקטור את מטען עוולת הרשלנות, שכל החלטה תוכל בדיעבד להיקבע כבלתי סבירה?

נבחן זאת  בראי הפסיקה בארה"ב (מפותחת יותר).

בתי המשפט בארה"ב מצאו פתרון נוח: כלל שיקול הדעת העסקי

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות