דיני תאגידים: הפרה של חובת אמונים

דיני תאגידים: הפרה של חובת אמונים

הסיכום שלפניכם לקוח מתוך אסופת סיכומי הקורס "דיני תאגידים למנהלים", ראו גם מאגר הסיכומים במנהל עסקים וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה

מהי הפרה של חובת אמונים? ס' 254

  1. ניגוד עניינים

הוא קונפליקט בין טובת החברה לבין טובת נושא המשרה. האם כל אינטרס של נושא המשרה שהוא לאו דווקא זהה לאינטרס החברה מיד יעמיד אותנו במצב של הפרת חובה? נבחן שאלות משנה:

(א)   עד כמה ניגוד העניינים הוא אינהרנטי וקרוב לאינטרס של החברה: נניח החלטה עסקית של החברה, שמבין השלכותיה אחת היא כי ניתן לבחור בין 2 אלטרנטיבות פעולה- (1) כזו שהיתרון שלה היא העלאת הרווח של החברה (2) יתרונות אחרים אך ללא השפעה על הרווח השנתי. הדירקטוריון מתכנס ונטען כי 4 דירקטורים הם גם עובדים בחברה והמשכורת שלהם תיקבע לפי הרווח של החברה, ומתקיים ניגוד עניינים.  מצב דומה הוא פרשת kamin, בה נטענה הפרת חובת אמונים ולא רק הפרת חובת זהירות. אולם ביהמ"ש קבע כי לא רק ש4 הדיר' הם מעטים מתוך רבים, תמיד קיים קשר מסוים בין שכר העובדים לרווח החברה ואנו לא צריכים לחשוש מכך. הסיבה היא קרבה לאינטרס החברה- להשיא רווחים.

(ב)    עוצמת ניגוד העניינים: האם די בכל תיאוריה על ניגוד עניינים אפשרי? השאלה לא הוכרעה. יש התבטאות בפרשת כל-מוביל שם ביהמ"ש הולך לכיוון מרחיב כי כל מה שעלול להביא להפרה מהווה ניגוד עניינים (מספיק פוטנציאל).

ניגוד עניינים בין תפקידים

פרשת כל מוביל- שותפות של שתי חברות למוסכים. במשך תקופה לא מבוטלת היו בשיתוף פעולה, ובשלב מסוים החליטה אחת מהשותפות להקים עסקים מחוץ לשותפות, ומנכ"ל השותפות היה גם המנהל של המוסך החדש. השותפה השנייה רצתה להדיח את המנכ"ל בשל היותו במצב של ניגוד עניינים, אך לא הצליחה לעשות זאת בשל העדר רוב בדירקטוריון. ביהמ"ש קיבל את הטענה וקבע שיש ניגוד ענייניים פוטנציאלי המצדיק זאת.

דוגמא נוספת: חברה ציבורית שבעלי המניות רוצים אדם שיכהן בשתי משרות, בדומה לפרשה לעיל.  לכאורה, אם כולם רוצים בזאת ניתן להביא לאישור הדירקטוריון כפעולה בניגוד עניינים, כתלות בשאלה האם זו עסקה או לא. מה יכול לעשות בעל"מ אחד שאינו מרוצה מההחלטה? ניתן לנסות להוכיח בביהמ"ש כי האישור אינו לטובת החברה לפי תנאי מהותי בס'255.  זוהי דוגמא לשאלה לא פתורה, בעיקר בישראל, היכן שדירקטורים רבים שמכהנים במשרות רבות.  האם ניתן לקבל אישור ודי בכך, או שגם אישור פורמאלי לא מבטיח כי הכהונה הכפולה היא לטובת החברה ויש לבחון הסוגיה מהותית. אין כלל לכך בחוק החברות. ניתן לענות על שאלות כאלו רק לפי טיפול דרך שאלת הפרת חובת אמונים ובהסתמכות על פסיקה זרה.  הסוגיה מתעוררת תכופות בעיקר כאשר אנו רוצים למנות לדירקטוריון אנשים מקצועיים בתחומם, מי שעובד תחום, וניתן להביא אותם מחברות מתחרות אחרות (נזכור שדירקטוריון זוהי משרה חלקית) וכזה שאינו מקים פוטנציאל לניגוד עניינים קשה למצוא.

  1. איסור תחרות עם החברה – "יימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה"

דוגמא ספציפית יותר לניגוד עניינים בין תפקידים (המדובר בניגוד עניינים אלא אם ניתן אישור לפי החוק). ישנם תחומים רבים בהם כורתים חוזים של אי תחרות/סודיות, ואילו נזכור כי חוזה הוא מישור רק אחד, ומעבר לכך יש גם חובת אמונים כלפי החברה! על "נושא משרה" מוטלות חובות מנדטוריות, ולכן מעבר לבחינת החוזה יש לבחון גם שאלה זו.

  1. איסור ניצול הזדמנות עסקית של החברה: יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר

מהי "הזדמנות עסקית של החברה"? המבחן החשוב: ציפייה לגיטימית.  נניח נושא משרה בכיר בחברת הפצה של קוקה קולה מגלה "נוסחא" של חברה מתחרה לייצור משקה חדש, ומשקיע משאבים ליצירת עסק עצמאי משלו- כלומר יוצר זאת בעצמו. כשתבעו אותו טען כי זוהי חברת הפצה ולא ייצור, ולכן זו לא הייתה הזדמנות עסקית של החברה בה עובד. ביהמ"ש אמר כי השאלה היא האם יש ציפייה לגיטימית שאותה חברה תתרחב גם לייצור, ואם כן, האם היו עושים זאת.

מבחני משנה:

  • רלוונטיות (יכולת ממשית לנצל ההזדמנות): אני נושא משרה בחברת נדל"ן שנמצאת במצב קשה. בביקור האחרון במזרח אירופה מגיע יזם וטוען שיש פרוייקט חדש שמחייב השקעה רבה, אך אין בו כמעט סיכון ולכן טוב לטווח הרחוק. נכון שמדובר בהזדמנות עסקית לחברה, אך אין לה הכוח והמשאבים להשקיע בשל העדר מימון. בהנחה ואני נכנס לעסקה בעצמי, האם זו הפרה של חובת האמונים וניצול הזדמנות עסקית? מחד, זהו אותו תחום עסקי אך מנגד זה אין ציפייה לגיטימית. ביהמ"ש בוחן האם זה בכלל רלוונטי. בישראל, יש לנו כאמור מסלול לאישור מראש, והציפייה שלנו מאותו נושא משרה: יבוא עם ההצעה לדירקטוריון (לפי ס' 255) לקבל אישור. במידה ולא ירצו לנצל את ההזדמנות העסקית, אזי ניתן לעשות זאת עצמאית.

דוגמא ספציפית: אותה דוגמא לעיל, ואילו כאן הוחלפה השליטה בחברה. כלומר, יש חברה במצב שלא יכולה לנצל את ההזדמנות, החברה נמכרה לחברה אחרת, ובעלי המניות ממנים דירקטורים חדשים הטוענים שעסקה שעשתה החברה בעבר בעצם הייתה צריכה להיות שלהם, כאשר הסעד המבוקש הוא קבלת הרווח מעסקה (מהמנכ"ל הקודם). גם כאן אנו חוזרים לשאלת הסעד? כל עוד זהו רק פיצוי, אין לרוב טעם להגשת תביעה שכזו על הזדמנות שהחברה לא יכלה לממש בזמן אמת.

  • האם ההזדמנות היא בתחום העסקים? פרשת e-bay: הוגשה תביעה על ניצול הזדמנות עסקית נגד הדירקטורים והמנכ"ל.  ההטבה שניתנה לדיר' ולמנכ"ל הייתה זכויות להשתתפות בהנפקות אחרות בתמורה לפעילות עסקית מסוימת של e-bay שתוצאתה היתה שמירת דירוג מסוים לחברות המפרסמות בe-bay. בעלי המניות הגישו תביעה בטענה של ניצול הזמנות עסקית: ההזדמנות לקבל אותה זכות השתתפות בהנפקות הייתה בעצם שייכת לחברה (תמורת העסקים) ולא לבעלי המשרה. ביהמ"ש קיבל את הטענה.  הבעיה היא שבניצול הזדמנות עסקית יש הנחה שההזדמנות היא חלק מהעסק. החברה עוסקת במכירות באינטרנט, והשתתפות בשוק ההון אינה חלק מעיסוק זה. כלומר, ביהמ"ש אישר את התביעה למרות שזה עיסוק שאינו חלק מהעסק, עקב התחושה שמדובר במעין שוחד (תשלום עבור שמירת אמון) ולכן נראה "רע", וההגדרה של זאת במסגרת הזדמנות עסקית אפשרה את העברת הרווחים לחברה (כלומר הסעד היה רצוי).

דוגמא ספציפית: דירקטור בחברה שומע על סיכוי גבוה לתגלית משמעותית של נפט ורץ לרכוש מניות שברור שהמחיר שלהן יעלה. בעבר הייתה פסיקה שראתה זאת חלק מחוב"א. קרוב לוודאי שגם היום ביהמ"ש יראה זאת כך, אולם כיום ישנו פיתרון בשימוש במידע פנימי- חוק ניירות ערך שקובע את האיסור ואת הסנקציות. לכן, מבחינה פרקטית שימוש וסחר במידע פנים אינם נכנסים לרוב בגדרי הפרת חובת אמונים.

  • כשירות קבלת המידע– האם מתוקף התפקיד בחברה? נניח שאני כמומחה בתחום התרופות יושב כדירקטור בחברת טבע. במסגרת המסעות בעולם אני פוגש יזם חוקר צעיר עם רעיון לתרופה חדשה, אני מאמין ברעיון, ומפתח זאת עמו באופן עצמאי. האם יש בכך ניצול הזדמנות של חברת טבע? המדובר בפנייה שלא במסגרת התפקיד, תחום הפעילות- תלוי בסוג התרופה.  אין תשובה חד משמעית והכול ייבחן לפי הנסיבות.
לסיכום- מבחני משנה: (1) האם זהו באמת מאותו תחום עסקי (והאם הייתה ציפייה לגיטימית/סבירה שהחברה תגיע לתחום זה)?

(2) האם לחברה הייתה יכולת בכלל לנצל את ההזדמנות

(3) מהי כשירות קבלת המידע?

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. חובת הגילוי – החובה הפוזיטיבית: יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לענייניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה.

זוהי הנורמה המשלימה לאיסור על תחרות ולאיסור על ניצול הזדמנות עסקית של החברה. אם נרצה, זוהי הנורמה הפוזיטיבית העומדת מול הנורמה הנגטיבית המטילה איסור.  יש בכך חפיפה מסוימת עם הסעיף של ניצול הזדמנות עסקית.

נזכור כי המבחנים ליעל הינם רק בגדר דוגמאות ואינם מהווים רשימה סגורה! יש עיקרון שאינו רשום מפורשות בחוק (אך יש לו ביטוי) כי גם אי הפעלת שיקול דעת כראוי מהווה הפרת חובת האמונים. יש לבחון כל פעולה שיש לה חשש דרך מסננת שקה"ד.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות