בגרות בהיסטוריה: המשבר הכלכלי הגדול בארצות הברית

המשבר הכלכלי הגדול: גורמי המשבר ביטוייו וניסיונות הממשל הפדראלי להתמודד עם המשבר עד שנת 1932

ב-29 באוקטובר 1929, יום חמישי השחור, התמוטטה הבורסה בניו יורק. כך החלה תקופת המשבר הכלכלי שנמשכה 10 שנים. להיסטוריונים 3 גרסאות לגבי סיבות המשבר:

גרסה 1- התמוטטות הבורסה היא רק התחלת ההידרדרות.

גרסה 2- גרסה זו מאשימה את הממשל, את הקפיטליזם בפרוץ המשבר הכלכלי.

גרסה 3- גרסה שפותרת, כלומר לא מאשימה את הממשל, בחברות מודרניות ישנן עליות וירידות- כלומר ויסות וזהו תהליך טבעי.

גורמי המשבר:

  1. ביקוש עצום למניות בבורסה כדרך להתעשרות מהירה- מה שסימל יותר מכל את השפע הכלכלי באותה תקופה היה שוק המניות. מיליוני אמריקאים קנו מניות מחברות שפרסמו מאזנים המצביעים על רווחים שהרקיעו שחקים ביניהם ג'נרל מוטורס המצליחה מכולן.
    קניית מניות הייתה מעין תחביב לאומי. הבנקים מצדם הלוו כספים רבים לקניית מניות ועד מהרה הפך סחר המניות לספקולטיבי. המונים קנו מניות בתקווה למאזנים עתידיים שיהפכו אותם למיליונרים בעוד כמה שנים.  חברות רבות פרסמו מאזנים שקריים, מכאן שערך המניה אמנם עלה, אבל לא היה לכך כיסוי ריאלי. כאשר התמוטט שוק המניות הפסידו המשקיעים בתוך זמן קצר את כל הכסף שהשקיעו, אצל רובם מדובר היה בכל חסכונותיהם, או בהלוואות גדולות מהבנקים. קריסת המניות הביאה להרס אופטימיזם של החברה האמריקאית שראתה בשוק המניות סמל לשגשוג.
  2. חוסר בהשקעות הון בענפים יצרניים- הכלכלה האמריקנית, עד כמה שהדבר נראה מוזר, הייתה רחוקה מלהיות בריאה. מכיוון שהמטרה הייתה להעצים רווחים, הרי שבהיעדר כדאיות לא התבצעו השקעות הון בענפים חשובים כגון: חקלאות, תעשיית הטקסטיל, תעשיית מסילות הברזל, כריית מכרות פחם- שהיו נתונים במשבר חמור. במגזרים נחשלים אלו הועסקו מיליוני אמריקאים שלא נטלו כל חלק בחגיגת השגשוג הכלכלי. נביא כדוגמא את ענף החקלאות- רוב שנות ה-20 היו החקלאים במצוקה והממשל לא העניק להם את הסיוע הנדרש. בעקבות מחירי התוצרת הגבוהים במהלך מלחמת העולם הראשונה התפתו החקלאים להרחיב את שטחי הגידול ונטלו לשם כך הלוואות מכבידות מן הבנקים. הטלת מכסי המגן פגעה קשות בענף. החקלאות הייתה מבוססת במידה רבה על ייצוא, והייצוא קטן באופן משמעותי כאשר מדינות אירופה הלכו בעקבות ארצות הברית והטילו מכסי מגן. וכך, קטנו הכנסות הענף במידה ניכרת, וחקלאים רבים נקלעו למצוקה קשה.
  3. פערי הכנסה עצומים- נמצא כי למרות השגשוג, לא עלה שכר העובדים בשיעור משמעותי. הממשל הפדראלי אמנם הזרים הון לשוק כדי להגדיל את כוח הקנייה, אולם ההון התרכז בידי שכבה קטנה מאד ועשירה מאד. במקום לחלק את ההכנסות באופן שווה המעמד העליון זכה לקבל את רוב ההכנסות, כך ש-40% מבני המעמד הנמוך קיבלו רק 12% מן ההון. מנגד, בני המעמדות העשירים המהווים כ-5% מן האוכלוסייה, קיבלו 30% מן ההון שזרם לציבור.

ביטויי המשבר:

תוצאות המשבר היו קשות מנשוא: מפעלים ומקומות עבודה נסגרו (למעלה מ-30,000 עסקים פשטו את הרגל), מיליוני אמריקאים פוטרו מעבודותיהם וחיפשו נואשות אחרי עבודה שתכניס כמה פרוטות לכיסם, היו מקרי התאבדויות רבים של אנשים שאיבדו בן לילה את רכושם, הייצוא וההכנסה הלאומית קטנו בערך ב-300%.

המשבר הכלכלי בא לידי ביטוי בכמה היבטים:

  1. היבט חברתי – תופעה אופיינית לתקופת השפל הייתה פריחתם של משכנות עוני עלובים, פחונים וצריפונים, ליד ערים גדולות וצמתי דרכים, שנקראו הוברוויל. באותם ערי הובר התגוררו מאות אלפי נוודים ומשפחות שלא מצאו מקום אחר לגור בו. המצוקה השפיעה על כל חלקי האוכלוסייה: גברים נאלצו להתמודד עם מציאות קשה ובלתי מוכרת, נשים הלכו לעבוד לראשונה בחייהן, ילדים לא הלכו לבית הספר והחלו לשוטט ברחובות, זקנים איבדו את קצבתם ונפגעו קשה יותר משאר חלקי האוכלוסייה וקבוצות מיעוטים הידרדרו לאלימות ולעוני קשה.
  2. היבט פסיכולוגי – הסימן הבולט של המשבר הכלכלי היה תחושת ההשפלה והעלבון. המורל ירד ואתו גם תחושת הגאווה והביטחון. אמריקאים רבים היו מתוסכלים וממורמרים, כשיותר מכל העיקה עליהם תחושת ההשפלה של חוסר האונים של עוול הנגרם לאדם שלא בצדק. אנשים אלה לא ידעו כיצד להתמודד עם המציאות הקשה שפקדה אותם.
  3. היבט תרבותי – למרות השפל המשיכו ליצור סרטים. האוכלוסייה נהגה לצפות בכל שבוע בסרט אחד לפחות. רוב הסרטים שיקפו את המצב העגום שגרם המשבר הכלכלי. בעיקר שמרו הסרטים על קוד מוסרי גבוה ונמנעו מלהציג ניבולי פה, סקס, אלימות וכו'.
  4. היבט פוליטי – השפל הכלכלי השפיע על יחסי הכוחות בין הרפובליקנים לדמוקרטים. בשנות ה-20 תמך הציבור האמריקאי ברפובליקנים ובמדיניותם. הובר לא הצליח להתמודד עם המשבר ולמצוא פתרון. כתוצאה מכך חל מהפך בשלטון ב-1932. המפלגה הרפובליקנית נפלה, והמפלגה הדמוקרטית עלתה לשלטון, כשבראשה עמד פרנקלין רוזוולט.

ניסיונות הממשל הפדראלי להתמודד עם המשבר עד לשנת 1932:

כאשר פרץ המשבר הובר האמין בשיתוף פעולה מרצון בין הממשל לבין הגורמים הכלכליים, ולכן ניסה לשכנע את ראשי העסקים הגדולים לשמור על שכר עבודה יציב ולהמשיך ביצור. ראשי העסקים לא השתכנעו וכאשר הובר הבין שזהו המשבר הכלכלי החריף ביותר שידעה ארצות הברית, הוא החל לגלות מעורבות רבה יותר מכל נשיא לפניו. במסגרת ניסיונותיו לפתור את המשבר הובר החליט על: ייזום עבודות ציבוריות, קיצוץ במסים, מתן הלוואות ואשראי, ורכישת כמויות גדולות של חיטה וכותנה כדי לשמור על מחיר יציב. ניסיון זה לא הצליח לפתור את המשבר. הובר אף הציע לקונגרס לפעול בדרכי פעולה בלתי שגרתיות, אך זה סרב להצעתו.

העם האמריקאי האשים את הממשלה ואת מדיניות אי ההתערבות שלה, והובר הפך לקורבן של מדיניות אי ההתערבות שכל כך העריץ. טעותו הגדולה הייתה שחשב שיש לחכות עד שהמשבר יחלוף ולא ניסה לפתור אותו. כאשר הבין שטעה הגביר את מעורבות הממשל, אך לא במידה שהייתה נחוצה לפתרון המשבר.

הגורמים למשבר הכלכלי הגדול בארה"ב וביטוייו

תולדות ישראל והעמים בין שתי מלחמות העולם

סיכומים לבגרות בהיסטוריה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות