דיני תאגידים: בעיית הנציג בין החברה לבעלי המניות
הסיכום שלפניכם לקוח מתוך אסופת סיכומי הקורס "דיני תאגידים למנהלים", ראו גם מאגר הסיכומים במנהל עסקים וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה
ראה סיכום זה בהקשר הנושא מבנה ומשטר החברה ומוסדות החברה, ראה גם: בעיית הנציג
נניח שאני משקיע בחברה ללא בעל שליטה (כמו חברת 'טבע'). תחילה, כמשקיע תעניין אותי השאלה העסקית. בנוסף, מה עד יעניין אותי בבואי להשקיע במניות החברה?
- בחינת המנהלים של החברה ואופי ניהולם (למען החברה או שימוש לרעה בכוחם, האם לוקחים כסף מהחברה לעצמם).
- האם האדם בעל כישורי ניהול ועבודה טובים?
איך ייתכן בעצם שיושבים שכירים ומנהלים חברה וכסף של אדם אחר (חברת ענק), ללא אף בעל מניות חזק שיפקח על עבודתם?
¬ שוק החברות והמנהלים– תמריץ השוק הוא ליצור שוק שליטה ומנהלים. מנהלים בחברה שתיפול יפוטרו והאחריות תיפול גם עליהם מבחינת שוק המנהלים. דוגמא: חברת אלאדין (תוכנה) במשבר ירד ערך המניה שלה, וחברה אחרת באה ורכשה את המניות מבעלי המניות, במחיר גבוה יותר מזה שבו הן נסחרות בבורסה (קנו את השליטה, שכן לחברה לא היה בעל שליטה שיימנע זאת). מנהל כושל יביא את החברה שלו למצב ששחקן אחר בשוק יבוא וירכוש את המניות, שכן אין בעל שליטה, וירכשו את השליטה.
¬ אופציות/ מניות/ בונוסים למנהלים: בעבר סברו שזהו פיתרון- מתן תמריך למנהלים לפעול למען החברה. אולם כיום מבינים שזוהי בעצם בעיה בפני עצמה. הבעיה היא שאותם שכירים אינם חושבים כמו בעלי מניות. סיבות עיקריות: (1) זוהי דרך להעלאת שכר (2) זהו כלי לעודד אנשים לנהל טוב יותר, אך אם זה לא עובד ניתן גם לעשות מניפולציה במחיר המניה (3) מתן תמריצים לטווח קצר ולא לטווח ארוך.
¬ התערבות משפטית:
- ממשק תאגידים- יצירת מערך קבלת החלטות ומבנה סמכויות שיאפשר פיקוח. חלוקת סמכויות ומבנה של פיקוחים ואיזונים בין בעלי התפקידים והשחקנים השונים בחברה.
- רגולציה של הרכב הדירקטוריון, נציגים חיצוני, מבקר, רואה חשבון וכולי שהחוק מחייב.
- יצירת חובות- אמונים וזהירות. מה המשמעות של חיים במצב בו יש חובות כאלו? מי יפעיל את הפיקוח? ביהמ"ש. כלומר, אנו בעצם מזמינים את ביהמ"ש לבוא ולעזור לנו לפקח על ההנהלה של חברות פרטיות וציבוריות. בתי המשפט לא אוהבים את התפקיד הזה שמוטל עליהם- הוא מחייב אותם להיכנס למקום שאינם תמיד רוצים להיות בו.
