דיני תאגידים: בג"ץ איגוד קופות הגמל הענפיות נ' שר האוצר

דיני תאגידים: בג"ץ איגוד קופות הגמל  הענפיות נ' שר האוצר

הסיכום שלפניכם לקוח מתוך אסופת סיכומי הקורס "דיני תאגידים למנהלים", ראו גם מאגר הסיכומים במנהל עסקים וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה

ראה בג"ץ זה בהקשר הנושא מבנה ומשטר החברה ומוסדות החברה

בג"ץ 6432/02 איגוד קופות הגמל  הענפיות נ' שר האוצר

ההחלטה של שר האוצר לעניין קופות גמל (חיסכון לטווח ארוך). המדינה רוצה לעודד חסכון שכזה, על ידי מתם תמריץ לאזרחים שסוגרים את הכסף בקופות אלו (גופים מוסדיים), בשיטה של לקיחת הכסף עבור תשלום דמי ניהול שיוחזר בעתיד הרחוק אחרי שיצברו עבורו תשואה. המדינה מעודדת את זה ע"י הטבות מס- מי משפריש לקופות גמל יקבל הטבות מס, שכן ברור שאין סיבה לתת כסף לקופת גמל, אם לא מקבלים עבור כך הטבות מס- על הסכום שמופרש לקופות אין צורך לשלם מס וגם לא על הרווחים.

המדינה באה בשלב מסוים ורצתה להכניס יותר סדר במגזר זה של קופות גמל ענפיות, ואחד מהדברים הוא  הקמת וועדת השקעות שתהא גורם חיצוני, כלומר נדרש בה רוב לנציגים חיצוניים, ונקבע דרישות לתפקידי הוועדה- הגבלת הדירקטוריון שלא יוכל להתערב בהחלטות הוועדה ולא יוכל להתערב בפיטורי נציגים אלא אם מתקיימים תנאים מסוימים נוקשים. כיצד המדינה יכלה לעשות זאת? שלילת הטבות המס למי שאינו מקים ועדת השקעה בפקודת מס הכנסה. קביעה זו מצמצמת את הכוח של אותם אנשים שמנהלים את כופות הגמל הענפיות, ומוכנסים גורמים חיצוניים שיקבלו עבורם את ההחלטות החשובות (כיצד להשקיע א הכסף).

טענות כנגד ההחלטה-

(1)    משפט מנהלי (לא סביר, לא מידתי).

(2)    דיני התאגידים: סותר את הדרישות של חוק החברות .

    • עומד בסתירה עם חוק החברות לדרישת המנכ"ל– טענו שיש חפיפה בין המנכ"ל לוועדה מבחינת התפקיד (שניהם מקבלים החלטות ביצועיות). ביהמ"ש טוען שאמנם יש חפיפה, אולם זה לא בעייתי משום שלפי ס'121 א- כל תפקיד המנכ"ל ניתן להתנאה בתקנון, ולכן ביהמ"ש סבור שמכך ניתן ללמוד כי ניתן להקים אורגנים נוספים על ידי קביעה בתקנון.
    • עומד בסתירה עם הדירקטוריון– הטענה היא כי הדירקטוריון אמור לקבוע מדיניות, אולם בתקנות נקבע שהוועדה תקבע מדיניות, לפי מה שייקבע בתקנון- כלומר- מעין עקיפה של חוק החברות… ביהמ"ש טוען שנשמרה ההקפדה- הדירקטוריון יקבע מדיניות על, ווועדת ההשקעות קובעת מדיניות במסגרת הפרמטרים שקובע הדירקטוריון.
    • איך ייתכן שהדירקטוריון יש לו הגבלות מאוד משמעותיות, שכמעט שוללות את סמכותו לפטר נציגים חיצוניים? ביהמ"ש אומר כי זו מעין חפיפה עם המנכ"ל. אולם, לפי הסעיף בחוק- זהו סעיף דיספוזיטיבי- "אלא אם נקבע אחרת בתקנון".
    • דירקטוריון אינו רשאי ליטול מסמכויות הוועדות. ס' 51 אינו אומר כי שלם הפעלת סמכות נדרשת הפעלה בתקנון, וגם אינו טוען שהוא דיספוזיטיבי אלא פשוט שותק. מכאן, יש שאלה- איך אני מפרש סעיפים שאינם אומרים על עצמם אם הם קוגנטיים או דיספוזיטיביים? ברק טוען שמכך שהחוק אינו אומר שהוא קוגנטי, אזי ניתן להתנות עליו, וזהו בסה"כ סעיף דיספוזיטיבי שמאפשר לקבוע בתקנון סעיף לפי לדירקטוריון אין סמכות שלכאורה קיימת לו לפי ס' 51.
  • עולה שאלה פרשנית כללית לגבי החוק החברות- יש מקומות בחוק בהם המחוקק קובע במפורשות שניתן להתנות או לא בתקנון על ההוראה. אולם ישנם חוקים "שותקים" בעניין זה. כיצד נפרשם? בהינתן זה שחוק החברות אינו מאמץ גישה עקבית (הכול קוגנטי אלא אם נאמר אחרת, או הכול דיספוזיטיבי אלא אם נאמר אחרת). ביהמ"ש מאמץ כלל שלכאורה יש לו תחולה רחבה- כל עוד לא נקבע מפורשות שלא ניתן להתנות בתקנון- אזי ניתן להתנות בתקנון.
  • שאלה כללית- האם אנו סבורים שפס"ד לגופו של ההכרעה נכון או לא? האם באמת אין שום בעיה בוועדת ההשקעות אל מול תפיסת הדירקטוריון בחוק החברות? הוועדה פוגעת בסמכויות הפיקוח במובן זה שמוחרף מתח בין ציפיות לבין אמצעים- אנו נותנים לדירקטוריון להיות אחראי על הוועדה, אולם מנגד- לא נותנים לו את הכלים האופרטיביים שניתן לעשות בהם שימוש כדי להתגבר על הציפיות– לא ניתן לפטר ולא ליטול סמכויות- סירוס הדירקטוריון. כלומר, גם אם לכאורה הטענות לכל סעיף, טכנית, נכונות- מבחינה מהותית וכללית של פס"ד, ההכרעה מסרסת את המטרה לשמה יש דירקטוריון.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות