דיני תאגידים: מבנה ומשטר החברה ומוסדות החברה

דיני תאגידים: מבנה ומשטר החברה ומוסדות החברה

הסיכום שלפניכם לקוח מתוך אסופת סיכומי הקורס "דיני תאגידים למנהלים", ראו גם מאגר הסיכומים במנהל עסקים וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה

הסוגיה של מוסדות החברה עולה רבות בפרקטיקה של דיני תאגידים. פרשת בזק- אישור התגמול למנכ"ל ולדירקטוריון. היה שם אי הקפדה על השאלות של מי בדיוק מוסמך לאשר מה.

ההסדרים בחוק הנוגעים לנושא של מבנה ומשטר החברה ומוסדות החברה מורכבים ויש להכירם.

שאלה מקדמית (מבוא): מדוע יש להסדיר את מבנה ומשטר החברה בחוק? אנו דנים במערכת היחסים של בעלי המניות, הנהלה וחברה. אין פה מצב של טענות לצדדים שלישיים. מדוע שלא כל חברה תקבע בעצמה את האופן בה היא מתנהלת? מדוע על המחוקק לקבוע לחברות מה יהיו המוסדות הבסיסיים שלהם?

הטיעון כנגד התערבות של המחוקק בסוגיה של מוסדות החברה- נניח חברה ציבורית (שמניותיה כבר הונפקו לציבור) שהולכת למכור מניות לציבור ולשכנע את הציבור להשקיע בה. בנקודת זמן זו, יש מפגש בין המשקיעים לבין ההנהלה ובעלי המניות הקיימים. אם למשקיעים חשוב שיהיה נניח דירקטוריון מסוג מסוים, אז המשקיעים יהיו מוכנים לשלם מחיר גבוה יותר כדי לרכוש את המניות בחברה שיש בה את אותו ההסדר בו הם מעוניינים. לכן, המחוקק לא צריך להתערב, ואם כן אז אולי עליו לקבוע נורמות שהן רק כברירת מחדל, ולהותיר את החופש לבעלי המניות לעניין ההסדרים לניהול החברה.

ביקורת על טיעון זה:

ניתן לטעון שלמרות שכביכול זה רק לממשקים של מוסדות החברה עצמה, כן יש השלכה גם על מצבים חיצוניים.

גישת המחוקק בנוגע למוסדות החברה נקבעת רבות לפי התפיסה בשוק. כיום הנטייה היא לבוא ולטעון כי השוק אינו יעיל ולא ניתן לסמוך על השוק שיתמחר את ההגנות נכון ולכן יש להתערב ולקבוע הסדרים מנדטוריים.

כמו כן, התפיסה הרווחת היא שנרצה להתערב יותר בחברה ציבורית מאשר בפרטית, בעיקר לאור הטענה שיש יותר משקיעים שאינם בקיאים ומומחים בתחום, וקיימת יותר אדישות רציונאלית.

מבנה הסמכויות הבסיסי בחברה:

האספה הכללית

דירקטוריון

המנכ"ל

בג"ץ איגוד קופות הגמל נגד שר האוצר

בעיית הנציג בין החברה לבעלי המניות

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות