שוק ההון ועיקרון הגילוי

דיני תאגידים: שוק ההון ועיקרון הגילוי

הסיכום שלפניכם לקוח מתוך אסופת סיכומי הקורס "דיני תאגידים למנהלים", ראו גם מאגר הסיכומים במנהל עסקים וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה 

  1. שוק ראשוני– כאשר החברה מפיצה לראשונה את המניות שלה. החברה מוכרת את המניות לציבור (בפעם הראשונה). זה נעשה ע"י הנפקה:
    • הנפקה ציבורית- ברגע שעושים הצעה לציבור, ההנפקה מופנית לקבוצה של מעל 35 אנשים.
    • הנפקה פרטית- הנפקה המופנית לציבור מסוים של אנשים (עד 35 אנשים).

במצב כזה של השוק הראשוני החברה מחויבת לעשות תשקיף:

15. הצעה לציבור רק על-פי תשקיף [תיקון: תשמ"ח, תשנ"ט, תש"ס(2), תשס"ד(2)]

(א)   לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור בסעיף 22 והוגשה לרשות.

(ב)   לא יעשה אדם מכירה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.

  1. שוק משני– שוק בו המניות כבר נמצאות בידי הציבור, והבעלות מוחלפת (מכירת מניות מהציבור לציבור). ההעברה יכולה להיעשות בשני אופנים:
  • עסקה בתוך הבורסה- חבר בורסה מוכר לחבר בורסה אחר במחיר המניה כפי שנסחרת בשוק.
  • עסקה מחוץ לבורסה- סגירת עסק באופן אישי, שיכולה להיות במחיר שונה מזה שהיא נסחרת. על עסקה כזו חייבים גם לבצע מיידית.

הבורסה מפרסמת כללים להנפקה ראשונה, כדי להיכנס לשוק ההון: הון מינימאלי, אחזקה מסוימת של הציבור (פיזור), ערך מוסך בשנה האחרונה וותק פעילות מסוים.

עצם העובדה שהתאגיד מפרסם תשקיף ומבצע הנפקה, החברה משנה סטאטוס לחברה ציבורית. חברה פרטית אינה חייבת דו"ח (מעבר למס הכנסה ורשם החברות- פשוט וקל). מרגע ההפיכה לחברה ציבורית, הדבר המרכזי שעל החברה לעשות זה גילוי, בשני השווקים- על מכלול עסקיה של החברה, תהליכים צפויים, תחזיות וכולי…

– החיסרון הגדול של הפיכה לחברה ציבורית היא חובת הגילוי שמחייבת התעסקות ומשאבים רבים ביותר, שכירת יועצים חיצוניים שוטפים וכו'. חיסרון נוסף- מתחרים. חברה פרטית עושה ככל העולה על רוחה, ולא ניתן לגנוב את הרעיונות. חברה ציבורית מאבדת את היתרון התחרותי, כמו חובת הסבר על עבודה עם פטנטים, תכנית עסקית קדימה וכו'.

– היתרון של הפיכת חברה לציבורית- החברה מגייסת הון שלא יכלה באופן אחר ויכולה להרחיב את פעולותיה ולהתקדם.

 

איך הגיע 'עיקרון הגילוי' כעיקרון יסוד?

בארה"ב זה הגיע לאחר המיתון הכלכלי הגדול (33), כאשר האמריקאים ניסו לעשות סדר בשוק ההון וני"ע, וחוקקו שני חוקים מרכזיים שבמרכזם עומד הגילוי. ההבנה הייתה כי הבעיה המרכזית שהייתה היא חוסר ההבנה של הציבור הרוכש מניות בחברה. הרעיון בעצם נלקח מעקרון נפוץ בדיני החברות באנגליה מהמאה ה-18.

מטרות:

(1)    מתן מידע למשקיעים שיוכלו לבצע החלטה רציונאלית. לא מדובר בכך שנכריח אנשים להשקיע במניה כזו או אחרת, אלא רק שירכשו על בסיס מידע.

(2)    כלי הרתעתי- אנשים שיודעים שעליהם לפרסם את מה שעושים מתנהגים אחרת (לדוגמא מתן בונוס שצריך לפרסמו ינתן בסכום/אופן אחר).

(3)    חיזוק האמון הציבורי בשוק ההון, במטרה שאנשים באמת ישקיעו והשוק יתפתח ויצמח.

(4)    התאמה בין המחיר של המניה למחיר הריאלי.

 

מדוע שלא יהיה גילוי בכל שוק (מקרקעין, מוצרים וכולי)? בחוזים לדוגמא קיים כלל של "יזהר הקונה". חובת הגילוי של ני"ע חזקה הרבה יותר מכל מצב אחר.

  • פער גדול בין הידע של החברה לידע של הציבור. שווייה הריאלי של המניה אינו ידוע. המידע מרוכז בידי החברה, והיא היחידה שיכולה לספק את המידע ואין יכולת להשיג בדרך אחרת.
  • אדישות ראציונלית: משקיע קטן לא ילך וישקיע ממשאביו כדי לדרוש קבלת מידע.
  • "השוק ייעשה את שלו"- לכאורה, חברה תרצה בעצמה לגלות מידע כדי לאותת למשקיעים ולשווק את עצמה לגיוס הון. אולם- מי מבטיח שהמידע הזה יהיה אמין? בנוסף, לחברה עצמה יש אינטרסים גם שלא לגלות את המידע (תחרות, סודות וכולי).

דוגמא לחשיבות עקרון הגילוי משוקפת בפרשת ברנוביץ- היו שתי חברות- ציבורית ופרטית שהיה להם אותו בעל עניין. החברה הציבורית הייתה ערבה לחברה הפרטית. הערבות הייתה מהותית לחברה הציבורית- 30% מגובה ההון העצמי, והשעבוד היה כ-95% מהנכסים שלה. רשות לניירות ערך דרשה מהחברה הפרטית לגלות את המידע, בשל הערבות של החברה הציבורית- מידע שחשוב לציבור. ביהמ"ש מרחיב את עיקרון הגילוי גם לחברה פרטית. ביהמ"ש אומר שיש להרחיב זאת ע"י "נסיבות העניין"- במקרה כזה נרחיב את העיקרון גם לחברה פרטית.

הקביעה הינה משמעותית ביותר- זה בדיוק פגיעה ביתרון חשוב של היות חברה פרטית- היכולת לשמור על סודיות והיעדר הצורך בלפרסם כל פרט לגבי החברה, וביהמ"ש העליון בעצם מרחיב את החובה. הדגש היה על המהותיות של הערבות, כמידע חשוב ביותר למשקיעים של החברה הציבורית, שניתן לדעת עליה ולקבל את המידע המלא רק מחשיפת הדוחות של החברה הפרטית.

מה תכלס צריך לגלות? מה ההיקף?

"מבחן המהותיות": ההגדרה יחסית עמומה, והתשובה תלויה במהותיות המידע. כלומר, יש לצקת תוכן לפי הנסיבות. אומרים כי פרט הוא מהותי אם הצגתו משנה את מכלול הנתונים הרלוונטיים לצורך קבלת החלטה. לדוגמא, משקיע שיודע כי החברה ערבה באופן משמעותי לחברה פרטית, זה נתון חשוב ביותר, כי הפעילות האמיתית של החברה נעשית בעצם בחברה הפרטית. לעומת זאת, ערבות זניחה אינה מעניינת!

ראה גם: שחקנים בשוק ההון

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות