לגדול עם הטלוויזיה: הבניית מציאות פוליטית בטלוויזיה

לגדול עם הטלוויזיה: הבניית מציאות פוליטית בטלוויזיה

סיכום זה הינו חלק מאסופת הסיכומים בקורס "לגדול עם הטלוויזיה", מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.

חיברות פוליטי הוא תהליך שנמשך כל החיים ומתחיל בערך בגיל ההתבגרות.

ישנם חמישה מחקרים בתחום הבניית המציאות הפוליטית בטלוויזיה:

  1. מחקר של צ'אפי (1977)

מטרת המחקר : להבין – בני נוער שמגבשים עמדות, ערכים ואמונות כלפי המע' הפוליטית .

כלי המחקר : סדרת מחקרים שאוחדו למחקר אחד גדול.

ממצאי המחקר :

–        אמצעי תקשורת הם מקור מידע מרכזי ( כולל בני משפחה ).

–        TV ועיתונות הינם אמצעי התקשורת שמספקים בעיקר את המידע הפוליטי, קשר לגיל ולמעמד סוציו אקונומי- גבוה = עיתונות + TV, נמוך = רק TV.

–        ייחוס השפעה – מתבגרים מייחסים השפעה לכלי התקשורת יותר מחברים ומשפחה , (TV משפיעה על עמדות של מתבגרים יותר מחברים ומשפחה).

–        השפעה על עמדות ולא על עשייה – ייחוס השפעה על עמדות פוליטיות ולאו על עשייה פוליטית, אין קשר בין עיצוב הידע לעשייה.

–        הבדלים בין הדורות נשמרים – אע"פ השפעת המשפחה , ילדים לאו דווקא מאמצים תפיסות ועמדות פוליטיות של הוריהם, לא תפיסות ולא צריכת תקשורת.

* האם נושא צריכת התקשורת הפוליטית הינו נושא תלוי ומושפע ממשהו ? או שמא הוא נושא משתנה בלתי תלוי ומשפיע על משהו.

מסקנות המחקר :

עניין, רקע משפחה , השכלה,             ß         צריכת תקשורת  פוליטית      ß  ידע, עמדות, תפיסות,

מין (גברים מתעניינים יותר)                                                              גישות פוליטיות

             ^                                                                                                                        ^

            משפיע                                                                                                        מושפע

  1. מחקר של אדוני (1979)

בדקה את הקשר בין הטלוויזיה ובין סוכני חיברות אחרים וטענה שהם משפיעים ביחד ולחוד על העמדות והערכים הפוליטיים של הצעירים וניתן להבחין ביחסי גומלין בין תקשורת בין אישית ותקשורת המונים כך שמי שמעורב יותר מבחינה חברתית גם נעזר יותר בתקשורת ההמונים כדי לקבל מידע ולגבש עמדות.

  1. מחקר של פירסט (1994)

בדקה במחקר את תפקיד הטלוויזיה בפיתוח עמדות פוליטיות בקרב מתבגרים יהודים בישראל. היא בדקה את העמדות של הנחקרים בשלושה נושאים :

–        כלפי דמות הערבים

–        כלפי הקונפליקט הערבי ישראלי

–        סדר היום הפוליטי

המחקר שלה נערך דרך ניתוח תוכן של 54 מהדורות מבט ולאחר מכן בדיקת העמדות בקרב המתבגרים כלפי הנושאים הנ"ל. ניתוח התוכן הראה שסדר היום הפוליטי הוקדש ברובו לאינתיפאדה, הערבים קיבלו בחדשות סיקור שלילי או תת ייצוג. הקונפליקט הערבי ישראלי הוצג כמורכב וחסר פתרון (-ניתוח תוכן).

מבדיקת עמדות המתבגרים ניתן לראות שהם מאוד דומות למה שמוצג בטלוויזיה, הם העריכו את סדר היום הפוליטי כפי שהוצג בטלוויזיה תפסו את דמות הערבי כשלילית גם מבחינת ההתנהגות וגם מבחינת הופעה והסכסוך נתפס בעיניהם כמורכב בעל עוצמה ועם סיכוי קטן לפיתרון. ככל שכמות הצפייה עלתה ורמת התלות בטלוויזיה כמקור מידע עולה גם ההשפעה של הצופים תהיה חזקה יותר.

  1. מחקר של ליבס וריבק (1992)

הדגיש את אופי התקשורת התוך המשפחה והעמדות הפוליטיות של ההורים כמשפיעים על הילדים. משפחות פתוחות יותר ופלורליסטיות היו יותר שמאלניות ולעומת זאת משפחות מגוננות יותר היו יותר ימניות. בד"כ יש שיעתוק של העמדות של ההורים ולעיתים למתבגרים יש נטייה לאמץ נטיות קיצוניות יותר מאשר של ההורים.

  1. מחקר של ריבק (1997)

הדגישה את החשיבות של השיחה הפוליטית סביב הצפייה בחדשות כחלק מתהליך החברות הפוליטי של מתבגרים. לדעתה השיחות הללו וגם המחקר עצמו מהווים תהליך של חיברות מכיוון שהם מחייבים את המתבגר לנקוט עמדה ולגבש זהות פוליטית כחלק מדיאלוג שלהם עם המשפחה / חברים / ביה"ס.

לסיכום המחקרים : התקשורת מהווה מקור מידע חשוב יש קשר בינה לבין סוכני החיברות היא גורמת לשיעתוק של דעות פוליטיות והזהות הפוליטית מושפעת גם מהטלוויזיה וגם מהתקשורת הבין אישית.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות