הקולוניאליזם האירופי – סיכום: הידע הקולוניאלי

הקולוניאליזם האירופי – סיכום: הידע הקולוניאלי

סיכום זה הינו חלק מסיכומי הקורס "הקולוניאליזם האירופי", חלק מאסופת הסיכומים במדעי המדינה.

ידע הוא כוח, אך הוא גם מעבר לזה. פוקו טען שלא רק שידע הוא כוח, אלא שכדי לייצר ידע, כדי להגיע לאותו ידע צריכה להיות איזשהי מערכת של יחסי כוח שתאפשר את זה. ידע הוא לא רק מבוסס על יחסי כוח, למי יש את הנגישות לידע. הוא משכפל את יחסי הכוח, מי מחזיק בידע, עד כמה אני מתחלק בידע ועד כמה אני שומר אותו לעצמי. מדובר למעשה בשימור ושכפול של יחסי כוח.רוב הדברים שאנחנו יודעים על התקופה הקולוניאלית ועל הקולוניות בעבר זה דרך ידע שנצבר בתקופה הקולוניאלית. גיאוגרפיה ואפילו אנתרופולוגיה, שני תחומים מהותיים מאוד להבנת האוכלוסיות והטריטוריות הכבושות. הם תחומים שהתהוו כתחומי ידע מנקודת המבט של הלבן המערבי. הלבנים מייצרים את הידע, וכך מתבטאת השמירה והשכפול יחסי הכוחות, הכובשים עם הנכבשים. זה חלק בלתי נפרד משימור השליטה. הידע נועד קודם כל לצרכים של האדם הלבן, וצרכים בכיבושים הטריטוריאלים. המעצמות הקולוניאליות נדרשו להכיר את המבנה החברתי, הפוליטי והכלכלי של החברות עליהן הן שלטו על מנת לממש את יעדיהם בהקמת מנגנוני שליטה יעילים במושבות. מדובר למעשה בידע אותו רכשו המעצמות לגבי המושבות למטרת השליטה עליהן. האמרה "ידע הוא כוח" מבוססת על האמונה כי רק ידע על עולם הטבע יבטיח לאדם את השליטה בו. ההחלטה של המעצמות, באיזו צורת שלטון לכונן בכל אזור, חייבה הכרות כלשהי עם המוסדות הפוליטיים והחברתיים הקיימים. גישתם של השליטים הקולוניאליים מתחלקת לשתיים. גישה אחת צידדה בקיום שלטון ישיר, כלומר בהרס המוסדות הפוליטיים והחברתיים הקיימים ובהקמת מוסדות חדשים בתמכונת של מדינת האם (צרפת). הגישה השניה תמכה בשלטון עקיף, כלומר בשימור המוסדות הקיימים ושליטה עקיפה באמצעותם (בריטניה). בין אם השליטה הקולוניאלית נעשתה במישרין או בעקיפין היא חייבה הכרה מסויימת במציאות החברתית, פוליטית ותרבותית של האזור הנשלט. סוגי הידע שנרכשו בידי המעצמות היו מסוגים שונים. החל מידע גיאוגרפי, ידע היסטורי, ידע של השפות המקומיות, ידע מדויק על האוכלוסייה המקומית, ואף ידע רפואי שסייע לאדם הלבן להתגבר על מחלות. המדינה האירופאית המודרנית האמינה בקשר הדוק בין איסופו של מידע סטטיסטי מדוייק ככול האפשר על אודות האוכלוסייה ובין הניהול והשליטה היעילה עליה. מספר האנשים, מספר הילדות והמיתות, גילאי האנשים, דפוס הפיזור שלהם בטריטוריה, מידת הבריאות שלהם, מידת ההשכלה שלהם, ההזדהויות האתניות שלהם, הנכסים שבידיהם ועוד. צריך לזכור שהמפה למשל זה דבר מאוד לא טבעי, אלא מוצר שאירופה יצרה. מלכתחילה ישנה נקודת מבט אחת- אירופית, מערבית שמשרטטת טריטוריות, מגדירה אותם, מגדירה אוכלוסיות, מייצרת את סוג הידע שהולך ונצבר לגבי אותן אוכלוסיות. יצירתו של מאגר ידע בירוקרטי על האוכלוסיות הילידיות היה מההישגים הגדולים ביותר של המפעל הקולוניאלי. מאגרי ידע בירוקרטי אלה לא רק תיעדו קטגוריות על אודות האוכלוסייה אלא גם יצרו קטגוריות שלא היו שם קודם או עיוותו את מובנן המקורי. אחת הדוגמאות המזעזעות ביותר היא החלוקה האתנית של האוכלוסייה הרואנדית שהובילה להשמדת עם הטוטסי. הידע הקולוניאלי לא רק שימש את האדם הלבן על מנת לשלוט באוכלוסיות המשועבדות. בהדרגה האדם הלבן חינך את האוכלוסיות הילידיות לאורו של הידע הזה, תוך שהוא מכחיד את הידע המקומי המסורתי.מבחינתו של האדם הלבן ההיסטוריה של אותן חברות מתחילה מרגע ההגעה שלו. הלבנים שוללים את ההיסטוריה במושבות, יש איזושהי קטיעה, רואים בחברות הללו- חברות שעומדות במקום במקרה הטוב, חברות שמדרדרות במקרה הרע. כשמציגים את ראשית ההיסטוריה במפגש בין הלבן לאוכלוסייה הכבושה למעשה מתעלמים מכל מה שהיה עד כה. המעצמות האירופיות הכחישו את קיומה של ההיסטוריה הקולוניאליות, בטענה כי לאפריקה לא היתה היסטוריה לפני בואו של האדם הלבן. התקדמותה של האנושות האפריקנית מהפרימיטיביות והברבריות אל אורה האצילי של התבונה והמודרניות היתה אירופאית בלבד. במקום היסטוריה של העמים הילידיים האדם הלבן יצר את האנתרופולוגיה שלהם- ידע שמטרתו תיעוד מנהגים, אמונות, תצורות הארגון החברתי שלהם, הכלכלות והטקסים. האנתרופולוגיה יצאה מנקודת הנחה שהחברות הילידיות מצויות בשלבי התפתחות מוקדמים שפעם היו אופייניים גם לאדם הלבן האירופאי. כך למעשה, חקר האדם בקולוניות היה חקר האדם האירופי כפי שהוא היה ב"ילדותו". בנוסף לכך, קיימת תפיסה לפיה אין צירים מקבילים בהתפתחות של האדם הלבן ושל הילידים, אלא קיימת שאיפה תמידית של הילידים כלפי מעלה אל עבר העולם המערבי, הילידים מקבלים את הדחיפה לתהליך ההתפתחות שלהם בתקופה הקולוניאלית. כל מטרתה של נוכחות האדם הלבן היא לאפשר את אותה התפתחות וקדמה, בזמן שהחברות עצמן מוצגות כמי שבוודאי מוכנות לקבל את אותה תפיסת עולם. הילידים במרחב הקולוניאלי אימצו בהדרגה את המחשבה של האדם הלבן ואת האופן שבו הוא תופס אותם, לדוגמא את היותם נחותים ומפגרים תרבותית. בעוד שהאדם הלבן אסף ידע על כל מה שהוא חשב שנחוץ לו לדעת במרחב הקולוניאלי, האוכלוסיות הילידיות לא יצרו ידע מקביל על האדם הלבן. הבעלות על ידע אפשרה את השליטה, שיכללה אותה, העמיקה אותה ובמידה רבה אפילו הנציחה אותה. הידע הגיאוגרפי והאתנוגרפי על אודות המרחב הקולוניאלי ויושביו נוצר מהרצון לכבוש, לשלוט ולנצל את המושבות. האדם הלבן לא ביקש ללמוד כיצד הדברים נראים מנקודת מבטו של היליד, אלא אם ניתן יהיה להשתמש בנקודת מבטו של היליד על מנת להוליכו שולל, לנצל את אמונותיו ולהחלישו. האנתרופולוגיה אומנם התחילה כמדע שמטרתו לעזור לשלטון הקולוניאלי, אבל היא הפכה בהדרגה למדע שמתאר את הנזק שגרם השלטון הקולוניאלי.התפתחות הידע האנתרופולוגי חשפה את האנושות לידע שלא היה זמין עד אז, היא לימדה על אוכלוסיות שלא ידענו על קיומן, אפשרה להכיר צורות חיים מאוד שונות, מראה מאוד אחר. מעבר לזה האנתרופולוגיה שהובילה לאותו מפגש של האדם הלבן עם האוכלוסייה הלא-לבנה בחלק מהמקרים אפשרה גם לנפץ קצת את היהירות של האדם הלבן. מדובר במפגש עם אוכלוסיות שלעיתים לא היו כל כך נחשלות. כלומר, זה לא מקרה שבאנתרופולוגיה נטען שהאדם המודרני לא בהכרח משמעותית טוב יותר מאלה שמכונים "הפראיים". כשמדברים על אנתרופולוגיה קרוב ל-100 שנה של ייצור ידע, בסופו של דבר זה גם הוביל להבנה שאנחנו, האדם הלבן, לא בהכרח נזר הבריאה, ושאולי תפיסתנו את עצמנו כגזע לבן היא שגויה. עם זאת, היליד איננו מי שיודע הכי טוב על עצמו, למעשה הוא איננו יודע על עצמו כלום. המומחה הלבן הוא זה שיודע הכי טוב על אודות היליד, אם היליד רוצה ללמוד על עצמו הוא נדרש לפנות אל המומחה הלבן על מנת שזה ילמד אותו עליו. באופן פרדוכסלי הדרך היחידה שהיליד יוכל ללמוד על עצמו היא באמצעות חיקוי של האדם הלבן. היליד בעל המבטא האוקספורדי שלמד באנגליה ומחקה חיקוי מושלם את הבריטי הוא זה שיודע הכי טוב על אודות האוכלוסייה הילידית שממנה הוא בא.
לסיכום: האנתרופולוגיה מהווה מאגר ידע עצום למערב, וכל הידע הזה הוא בעל השפעה גם היום. אם בוחנים את ההיבט הגיאוגרפי, מבינים איך האירופים יצרו את הגיאוגרפיה במקומות הללו ויצקו עליהם את הידע. המושג "עולם מתפתח" כיום הוא תוצר מובהק של הקולוניאליזם. כשאומרים שאירופה היא מרכז העולם, זה לא רק מבחינה גיאוגרפית, זו תפיסה שבהחלט נתפסה כאמיתית על ידי בני התקופה. האופן האידיאולוגי שהם תפסו את עצמם, החשיבות הגדולה שהם נתנו לאדם הלבן ולעליונות הגזע הלבן, ההתפתחויות הטכנולוגיות, המוסריות המערבית- כל הדברים הללו הועברו דרך עיצוב הידע והם ממשיכים להישאר גם היום. חשוב להבין שהיום הידע שלנו הוא תוצר של אותו ידע קולוניאלי, מה שלא תיעדו באותה תקופה- לא ניתן לדעת כיום. הדפוס שבו אנו חיים כיום מבוסס ומושתת על הידע שנצבר אז, בתקופה הקולוניאלית. אנחנו עדיין כמערב, האדם הממוצע היום, לא מסוגל לעשות הבחנות מאוד דקות, אפילו לגבי העולם התרבותי שלהם. זה השתמר והשתרש בתוך החשיבה המערבית. היות והיא לא עברה תהפוכות ואנחנו יודעים איך ידע עובר ומשתמר, מבינים למה הידע הקולוניאלי חשוב לנו בהסתכלות על העולם של המושבות.

 באתר תוכלו למצוא בנוסף עוד סיכומים של האוניברסיטה הפתוחה וכן לקרוא על לימודי מדעי המדינה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: