הקולוניאליזם האירופי – סיכום: גזענות וקולוניאליזם

הקולוניאליזם האירופי – סיכום: גזענות וקולוניאליזם

סיכום זה הינו חלק מסיכומי הקורס "הקולוניאליזם האירופי", חלק מאסופת הסיכומים במדעי המדינה.

 גזענות וקולוניאליזם

לפי החשיבה הגזענית האנושות מחולקת למספר גזעים בהם קיים קשר בין מראה חיצוני לתכונות מולדות, חלוקה שלא באמת קיימת. כמו כן הגזענות אינה ניתנת לשינוי, אדם הנולד שחור ונחות לעולם לא ישתווה לאדם הלבן הנעלה.

התפתחות החשיבה הגזענית: טרם פותחה החשיבה הגזענית ניתן היה להבחין עוד מן המאה החמישית לפני הספירה ואילך בעדויות ברורות לאמונה הרווחת בכוחה של הסביבה לעצב את האדם ולקבוע את תכונותיו. עוד בימי אריסטו היתה חלוקה לברברים ולמשכילים, לא דובר על הבדלים במראה החיצוני וכן היתה אפשרות לשינוי מאחר והשוני הוגדר במונחים תרבותיים ולשוניים ולא במונחים פיזיים וביולוגיים. עם תחילת העת החדשה במסגרת הסחר הטרנס אטלנטי נוצר לראשונה קשר בין העבד לבין האדם השחור, כלומר כל שחור הוא עבד פוטנציאלי וכל עבד הוא שחור. ניתן לראות פה לראשונה כיצד הצבע נקשר למעמד ולתפקיד בחברה. מאחר והסחר בעבדים אפשר את הצמיחה הכלכלית הגדולה, גבר הרצון לחזק את אותו הקשר בין המראה לעבד, אך עדיין לא מדובר בחשיבה גזענית מודרנית, אלא רק ניסיון אירופי להצדיק את הסחר בעבדים כאי-שיוויון מולד. במאה ה-18 האנושות מודאגת מחלוקה לקבוצות ולתתי קבוצות שונות, אך עדיין נשארת החשיבה שניתן להשתנות ולא מדובר בתהליך דטרמיניסטי. במאה ה-18 עולה צורך חדש להסביר את השונות ואת הלגיטימציה לכיבוש. מדובר בתקופת הנאורות, שמעלה את האינדיוידואלית ואת החשיבה הריבונית ולא מתבססת עוד על חשיבה דתית שמנטרלת את העצמאות של האדם. היתה ציפייה שדווקא התקופה הנאורה שקידמה רעיונות בסיסיים של דמוקרטיה מודרנית וזכויות טבעיות לכל יקדמו את השוויון בעולם, אך דווקא אז הרעיון של הבדל מהותי ובלתי ניתן לגישות בין אירופים לאפריקנים החל לזכות בתמיכה. מדעים חדשים שהתפתחו באותה תקופה נתנו גיבוי מדעי כביכול לרעיון זה ויצרו את אבני הבניין הראשונות של האידיאולוגיה המדעית הגזעית. חוקר בשם קרל פול לינאוס המציא שיטת סיווג מודרנית של הסדר הטבעי שבני האדם היו חלק ממנה. הוא חילק את האנושות לארבע קבוצות: אירופים, אפריקאים, אסיאתים ואמריקאים. החידוש בחלוקה של לינאוס הוא הייחוס לקבוצות השונות גם תכונות מוסריות ואינטלקטואליות ולא רק מאפיינים פיזיים. אחד ממתנגדיו של לינאוס היה ג'ורג'-לואי לקלר אשר טבע את המונח גזע. הוא אף טען כי הגזע המקורי הוא אירופי וכל שאר הגזעים הם בגדר התנוונויות שלו. מסווג הגזעים האנושיים המשפיע ביותר במאה ה-18 היה פרידריך בלומנבך אשר גרס כי האנושות מעורבת וחילק אותה לחמישה גזעים: קווקזי, אינדיאנים, אפריקאים, מונגולים ומלאיים. גם לקלר וגם בלומנבך לא ראו בגזעים האנושיים קטגוריה קבועה ובלתי ניתנת לשינוי, להיפך, הם טוענים כי הגזעים התמזגו זה בזה כך שאי-אפשר לשרטט קווים ברורים ביניהם.

במאה ה-19 חל שינוי גדול מאוד בחשיבת הגזע. לא עוד היררכיה לא קבועה וניתנת לשינוי בין הגזעים אלא גישה לפיה הסולם ההיררכי של המין האנושי הוא קבוע ובלתי ניתן לשינוי. מדובר למעשה ממונוגניזם לפוליגניזם, לפיה ההבדלים בין האנשים בעולם אינם סביבתיים אלא ביולוגיים ולכן הם לא ניתנים לשינוי. הביולוגיה ובייחוד הגזע נתפסה כגורם האחראי להבדלים תרבותיים והתנהגותיים. הגישה כלפי מקומו של האדם בטבע וההיררכיה בין הגזעים השונים הושפעה רבות גם מתורת האבולוציה של צ'ארס דארווין במאה ה-19. לפי תיאוריית הברירה הטבעית של דארווין: האורגניזמים מתפתחים האחד מתוך השני, מתחרים על משאבים מועטים באותה מלחמת קיום, ומי שמסתגל לשינויים הוא זה ששורד. דארווין אומנם לא היה גזען אך הוא דבק ברעיון כי הגזעים האנושיים אינם ניתנים לשינוי, לא ניתן לקדם את הגזעים הנחותים.

הרעיון של מאבק בין גזעים בא לידי ביטוי גם בהגותו של מי שנחשב לאבי הגזענות המודרנית- ארתור גובינו.

הוא גרס כי דינו של הגזע הלבן נחרץ להתנוון ולמות עקב הערבוב הבלתי נמנע שלו עם גזעים נחותים. גובינו הבחין בין שלושה גזעים: לבן, צהוב ושחור, והיה משוכנע שההתערבבות בין הגזעים היא הגורם להתנוונות, באותה מידה שערבוב בין אחים יוצר מוטציה. גובינו מציע עמדה פסימית ביותר לגבי ההתפתחות האנושית. הוא מאמין כי האנושות הובילה את עצמה למצב רע מאוד שיוביל להתנוונות ולהרס הציוויליזציה המערבית, אך הוא מודע לכך שערבוב כזה הוא בלתי נמנע, משום שהוא חלק מההתפתחות האנושית.

הקשר בין תורת הגזע לקולוניאליזם:

הגזענות והקולוניאליזם שזורים אחד בשני, גזענות מצדקת קולוניאליזם, והקולוניאליזם מעמיק את הגזענות, משמע היזון חוזר. לא תנועה אחת קווית בה אחד יוצר את השני אלא שני הדברים האלה ממשיכים אחד את השני בצורה מעגלית.
אפשר לומר כי הגזענות והוקולוניאליזם הזינו זה את זה: הגזענות עיצבה את נימוקיהם של התומכים בהשתלטות הקולוניאלית ושימשה הצדקה לגיבוש מדיניות קולוניאלית שהתבססה על כפייה ואלימות, והמפגשים הקולוניאליים עיצבו את הרעיונות האירופיים בנוגע לגזע וליחס לאחר. כמו כן יש לציין כי לא כל הבחנה הינה הבחנה גזענית.

 באתר תוכלו למצוא בנוסף עוד סיכומים של האוניברסיטה הפתוחה וכן לקרוא על לימודי מדעי המדינה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות