היסטוריוגרפיה של הקולוניאליזם האירופי – סיכום

היסטוריוגרפיה של הקולוניאליזם האירופי – סיכום

סיכום זה הינו חלק מסיכומי הקורס "הקולוניאליזם האירופי", חלק מאסופת הסיכומים במדעי המדינה.

גישות היסטוגרפיות לקולוניאליזם האירופי:

v    התקופה הקולוניאלית: מחקר שהחל בתקופה הקולוניאלית, אשר התבסס על הנחות היסוד של הקולוניאליזם עצמו וראה בתחילת השליטה הקולוניאלית את הכנסתם של האזורים הנכבשים והעמים החיים בהם אל הציוויליזציה ואל ההיסטוריה. מחקר זה בוצע בידי פקידים קולוניאלים אשר נתנו את הדגש על כל הטוב בקולוניאליזם ועל היתרונות הרבים שהביאה ההשתלטות הקולוניאלית.
המגבלה של דור מחקר זה באה לידי ביטוי בכך שהמחקר בוצע במהלך התקופה הקולוניאלית ולא לאחר מעשה, ולכן קיים קושי להציג את יתרונותיה הרבים של ההשתלטות טרם נחשפו ההשלכות הרבות שהביאה עמה תקופה זו הן על המעצמות האירופאיות והן על המושבות שנכבשו. המונח קולוניאליזם אומנם מעלה לרוב אסוציאציה שלילית אך רבים בעולם יצביעו גם על צד חיובי ותמורות משמעותיות שהביא עימו הקולוניאליזם. על מנת להציג את יתרונותיה הרבים של תקופת הקולוניאליזם יש להתסכל על התמונה הכוללת, כזו שלא היתה בידיהם של החוקרים בדור זה.

v    לאומיות ויציאה לעצמאות: בתום מלחמת העולם השניה ובמהלך שנות השישים מתפתח מחקר חדש מסוג אחר על הקולוניאליזם. תקופת הדה-קולוניזציה מבטאת תהליך של השתחררות החברות מהכיבוש ויציאתן לעצמאות, מכאן שמדובר בגישה ששמה דגש על נושא הלאומיות. מדובר למעשה בתקופה בה קיימת שכבה של אינטלקטואליים מקומיים אשר למדו במערב והתחילו לכתוב על הקולוניאליזם כתהליך שהסתיים עם סוף טוב וגיבוש הלאומיות. הדגש שלהם היה על כל אותם תהליכים שהביאו לדה-קולוניזציה. לגישה זו השמה במרכז את הלאומיות המקומית ואת המאבק בקולוניאליזם יש גרסה נוספת המיוצגת בעיקר על ידי פרנץ פאנון אשר מציג את הקולוניאליזם כמאבק שהנשלטים ניהלו. המאבק האמיתי בקולוניאליזם היה מאבקם של האיכרים שלא היססו להתקומם נגד שלילת זהותם ואף השתמשו באלימות על מנת להכניע את הכיבוש. גרסה זו מתייחס לאינטלקטואלים מין הגרסה הראשונה כבעלי חינוך מערבי שלא היו מהפכניים ונכנעו למעשה לסדר הקולוניאלי. מתוך כך נגזר הפער העמוק בין החשיבה המערבית וערכי המערב לבין החינוך של האוכלוסיות הכבושות. המערב מתקופת הנאורות ובמאה ה-19 מתחיל ללמוד כי בני אדם נולדו חופשיים, שיש להם זכות לריבונות עצמית ושכולם שווים, אך זאת בהיפוך גמור מהערכים אליהם נחשפת האוכלוסייה בקולוניות.
הבעיה העיקרית בגישה זו לחקר הקולוניאליזם היא יצירת מצב שבו עולמם וחייהם של בני אדם מצטמצמים לקטגוריה הצרה של נתין קולוניאלי וכל פעילות פוליטית משויכת מיד לקטגוריה של התנגדות או אנטי-קולוניאליזם.

v    קולוניאליזם כלכלי: השנות ה-70 כאשר התברר שהדה-קולוניזציה לא היתה למעשה סוף טוב של הסיפור הקולוניאלי, ואולי אף לא הסתיימה כלל לאור המשך שליטתן הכלכלית והפוליטית של המעצמות על מושבותיהן לשעבר, החלה להתפתח גישה מחקרית חדשה אשר הדגישה את ההיבטים הכלכליים של הקולוניאליזם. רבים מן החוקרים שהחזיקו בגישה זו היו מרקסיסטים, והם ראו בקולוניאליזם בעיקר סיפור של ניצול כלכלי. עימותים קולוניאליים כמו המאבק באפרטהייד בדרום אפריקה, נותחו בראש ובראשונה במונחים כלכליים.
המגבלה העיקרית של דור זה באה לידי ביטוי בנטייה להתעלם מהשפעות לא כלכליות על תהליכים היסטוריים. מאחר והקולוניאליזם הינה תופעה עצומה בעלת השלכות רחבות היקף, לא ניתן להציג אותה אך ורק כתופעה כלכלית אלא כתופעה רבת משמעות וחשיבות למערכת הבינלאומית כולה בתחומים רבים.

v    קולוניאליזם תרבותי: גישה היסטוגרפית המושפעת מהתיאוריה הפוסט-קולוניאלית באמצעות שיח המבקש להדגיש את ההיבט התרבותי של הקולוניאליזם, כנרטיב חלופי לאלו שהתמקדו בלאומיות ובגורמים כלכליים. תחום מחקר זה צמח בהשפעת ספרו של אדוארד סעיד "אוריינטליזם", בו הוא טען בין היתר כי כל שיח הוא בהכרח אידיאולוגי ועדי להבינו יש להבין את המסגרת בה הוא התקיים. על פי הגדרתו, אוריינטליזם הוא השיח שבו השתמש המערב כדי לתאר את האחר המזרחי, שאת חולשתו הוא קשר עצם היותו אחר. המערב למעשה יצר את השיח בנוגע למזרח כדי להדגיש את עליונותו שלו וכדי להצדיק את ההשתלטות הקולוניאלית עליו. דור זה מבקש לבחון את ההיסטוריה של האזור וליצור לה נרטיב חדש מזווית הראייה של חסרי העוצמה, הנמצאים בעמדה נחותה בשל דת, גזע, לאום, מגזר, מעמד או שיוך אתני. הפוסט-קולוניאליזם מתבסס על הטענה שהאומות של שלוש היבשות הלא-מערביות נתונות במידה רבה במצב של כפיפות לאירופה ולאמריקה הצפונית ובעמדה של אי-שוויון כלכלי. תפיסה זו טוענת לא רק לזכותם של העמים באפריקה, באסיה ובאמריקה הלטינית לרווחה חומרית אלא גם לעוצמה הדינמית של תרבויותיהם, המתערות כיום בחברות המערביות ומשנות אותן. הפוסט-קולוניאליזם למעשה מנסה לשנות את דרכי החשיבה של בני האדם ואת התנהגותם, וליצור יחסים צודקים ושוויוניים יותר בין עמי העולם. המגבלה של הפוסט-קולוניאליים באה לידי ביטוי בכתיבה א-היסטורית, כלומר כתיבה שהתעלמה במקרים מסוימים מעבודתו של ההיסטוריון.

 באתר תוכלו למצוא בנוסף עוד סיכומים של האוניברסיטה הפתוחה וכן לקרוא על לימודי מדעי המדינה

אולי יעניין אותך גם:

פרנץ פאנון על מהפכה, אלימות, אחדות והמאבק לשחרור

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: