כאן תמצאו אסופת סיכומים של הקורס "הקולוניאליזם האירופי" רעיון, יישום והתנגדות" של האוניברסיטה הפתוחה. הקורס סוקר את תולדותיו של הקולוניאליזם האירופי, התפיסות שעמדו בבסיסו והאופן שבו לבשו צורה היסטורית. סיכומי הקורס הם חלק מאסופת הסיכומים במדעי המדינה של האתר וכן חלק ממאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה. תוכלו וודאי גם למצוא עניין בסיכום הקורס צמיחת המדינות החדשות באפריקה.
הקולוניאליזם הינו שלטון של מיעוט זר על רוב מקומי. מדובר למעשה בתהליך הדרגתי שבו אירופה מתפשטת בשליטתה ברחבי העולם בהתבסס על האידיאולוגיה שהמערב הוא האמת הנעלה והנכונה ביותר ושיש להפיצה בכל העולם.
מדובר בעולם שאין בו שוויון, היחסים בין הצפון לדרום אף פעם לא היו יחסים הדדיים אלא בשליטה של הצפון הגלובלי שחי בעושר, חיים שונים מרוב העולם. רוב העולם חי בעוני תחת שלטונות אלימים, בלי ביטחון תעסוקתי, בלי זכויות אדם ואזרח. השאלה המתבקשת הינה: למה? מה הוביל לסיטואציה הזאת ומה ניתן לעשות אם בכלל על מנת לאזן את הפערים הקיצוניים. קולוניאליזם הוא שליטה על האחר שנתפס נחות יותר ומכאן ההצדקה לאותה השליטה. הקולוניאליזם מסיט חברה שלמה מקו ההתפתחות ההיסטורי שלה ומבצע בה מניפולציות מבחוץ שמשנות אותה לפי הצרכים והאינטרסים של השליטים הקולוניאלים. המשמעות של קטיעת רצף התפתחותי של חברה היא שמאותו הרגע אין לה יותר היסטוריה,
מכאן הקושי לשחזר את הסממנים המסורתיים לאחר השלטון הקולוניאלי. בראשית המאה ה-16 מבחינים בתחילת הקולוניאליזם. מעצמות אירופה מתחילות להשתלט על כמה שיותר משאבים ולהביאם למדינותיהן תוך רצון לקיים שוק סגור- שוק לסחורות מוגמרות, ואף מתפתחת חשיבה מרקנטליסטית. מושבה הינה יחידה פוליטית שנשלטת על ידי נציגים מהמטרופולין ממרכז אירופה. יש בה נציגות של מדינת האם ויצירת הישות הפוליטית מתבצעת על המבנה שכבר קיים באותה חברה. השלטון בקולוניה מהווה שילוב של התשתית הקיימת עם השלטון בחדש באמצעות שיתוף פעולה בין השניים. במאה ה-19 בתקופת הקולוניאליזם המאוחר נוצרת סיטואציה חסרת תקדים- רוב העולם נשלט על ידי מספר מצומצם של מעצמות. מעצמות אירופה כובשות מעל ל-90 אחוזים מיבשת אפריקה, תחושה של כיבוש חסר מעצורים שמגיע לשיא במלחמת העולם הראשונה. אין ספק כי למלחמת העולם הראשונה יש השפעה על תופעת הקולוניאליזם. דווקא במאה ה-19 כשכל המעצמות משגשגות מתחילה החרדה מניוון, מאיבוד הכוח שצברו המעצמות, הפחד שתחל נסיגה מהעוצמה. כשאדם הלבן מתפשט מחוץ ליבשת הוא בין היתר מבקש להפיץ את הנצרות בה הוא רואה כעליונה, הוא רואה כחובה לנצר אוכלוסיות שונות, מעבר להפצת הדת יש הפצה של תרבות המערב. המערב משוכנע שאותן אוכלוסיות לא יכולות לשלוט על עצמן, שהן חסרות תרבות כי קיימת רק תרבות אחת והיא התרבות המערבית. הנחות בדבר עליונות תרבותית היתה קיימת בתרבויות רבות, אך בקולוניאליזם המודרני משתקף השילוב בין עליונות תרבותית להתפשטות טריטוריאלית והקשר האידיאולוגי שביניהן. נוצר קשר בין תפיסה של עליונות תרבותית לעליונות טכנולוגית ולמוסרית. הפטרנליזם הינו מושג בלתי נפרד מהקולוניאליזם. הקולוניאלים הבוגרים והשקולים שולטים על הילדים השוררים והכפויי טובה, ומכאן שהפטרנליזם מחזק את העליונות המערבית. כמו כן הקולוניאליזם נותן ביטוי של מרכז ופריפריה, למרות שרוב אוכלוסיית העולם נמצאת בפריפריה וכל הייצור של המוצרים מהם נהנים במרכז מיוצרים בפריפריה, עדיין המרכז הוא המנצל השולט. הקולוניאליזם יצר אידיאל תרבותי וטכנולוגי אליו המדינות המתפתחות שואפות להגיע. המושג קולוניאליזם לרוב מעורר אסוציאציה שלילית מאחר ושלרוב מיוחס למערכת יחסים אי-שיוויונית. אחד המאפיינים המרכזיים של הקולוניאליזם האירופי המאוחר הוא הסתירה בין רעיונות הנאורות, הדמוקרטיה, החירות והשיוויון שחרתו המעצמות על דגלן בנוגע לאזרחיהן באירופה, ובין האלימות, הדיכוי והגזענות שאפיינו את שליטתן מעבר לים.
ניתן להשתמש במונח אימפריאליזם כמעין מילה נרדפת לקולוניאליזם. אימפריאליזם הוא מדיניות של הרחבת השפעתה וכוחה של מדינה באמצעות קולוניזציה או שימוש בכוח צבאי או אמצעי אחר. הדגש הוא על מידת ההשפעה וההבדל מקולוניאליזם מתבטא בכך שמעצמה אימפריאלית יכולה להשפיע ואף לשלוט על מדיניות של מדינות אחרות גם מבלי שתכבוש אותן בהכרח כיבוש פיזי.
סיכומים:
היסטוריוגרפיה של הקולוניאליזם האירופי
בעיית הייצור העודף \ תת-צריכה בקפיטליזם האירופי
