התפתחות חברתית ורגשית בתקופת הילדות – סיכום

פסיכולוגיה התפתחותית: התפתחות חברתית ורגשית בתקופת הילדות – סיכום

הסיכום להלן  הינו חלק מקובץ הסיכומים בפסיכולוגיה התפתחותית וכן חלק ממאגר הסיכומים בפסיכולוגיה .

1. תיאוריות

א. לפי פרויד, תקופת הילדות נחשבת כתקופת החביון מפני שהדחפים המיניים רדומים יחסית ומחכים להתפרץ בגיל ההתגברות.

– אם הילד עומד במטלות שהוא מקבל מביה"ס, הוא זוכה לעידוד ולתמיכה בפעילויותיו הרבות, ולכן מתחזקת אצלו תחושת היכולת והיעילות שלו לחברה.

– אם הילד אינו עומד במטלות למרות מאמציו, עלול לפתח רגשי נחיתות וחוסר יעילות.

בשלב זה, הילד מפתח מיומנויות מגוונות:

– שימוש בידע שרכש והפנייתו לאפיקים אינטלקטואליים, כגון: קריאת ספר.

– מיומנויות גופניים, כגון: רכיבה על אופניים.

– מיומנויות חברתיים, כגון: אמירת "שלום" לאדם אחר.

ב. לפי אריק אריקסון, הסוגיה העיקרית של תקופת הילדות היא האתגר בשליטה במיומנויות וברגשות הנובעים מהצלחה או כישלון.

– חריצות נובעת מהישגים בעולם האמיתי ומהתמודדות יעילה עם בעיות.

– נחיתות נובעת מכישלון חוזר בהשתלטות על מיומנויות חדשות.

2. העצמי הפסיכולוגי מורכב ממאפיינים פסיכולוגיים מופשטים(כגון: רגשות), ולכן היא קשורה להתפתחות קוגניטיבית ולחשיבה מופשטת.

א. מטא- זיכרון של העצמי– הילדים מבינים את טבעו של העצמי דרך מאפיינים פסיכולוגיים, כגון: תחושות.

דוגמא: מריל בת 9 מבינה שטוב לב קשור להושטת עזרה לאחרים.

לפי רוברט סלמן, קיים הבדל בין העצמי הפנימי של הילד להבנה שלאחרים יש מחשבות ורגשות.

שלבים

עד גיל 5: חוסר הבחנה בין התנסויות פסיכולוגיות פנימיות של בני האדם למעשיהם.

8-9: הבנה של העצמי הפנימי.

ב. העצמי החברתי– ההבנה שזהותו של האדם קשורה לאחרים מורכבת מייצוגים של העצמי בהקשרים חברתיים ומושפע מהעולם האמיתי.

– הילדים מתחילים לתאר את עצמם דרך התמודדותם עם האחרים.

– הילדים מתחילים לתאר את עצמם דרך שייכותם לקבוצה מסוימת.

I. השוואה חברתית- הנטייה להשתמש באחר כמקור מידע לצורך הערכה עצמית.

* הירידה במרכוז מאפשר התמקדות בפיסת מידע אחת בלבד.

* הבנה נורמטיבית של היכולת- הכושר לחשוב על יכולותיו של הילד דרך התבוננות באחרים.

* הקשר התרבותי, כגון: ילדי הקיבוץ מעריכים עבודה בקבוצה.

II. ילדים מאמינים שהיכולת שלהם לעמוד באתגרים נובע ממשאבים פנימיים, כגון: שליטה עצמית.

ג. תחושת המין– ביסוס ידיעות ותסריטים על המיניות הגברית והנשית, ולכן מופיעה הפרדה נוקשה בין המינים.

ד. התפתחות היעילות נוגעת למאמץ שמשקיעים ילדים על מנת להיהפך לבוגרים בעלי אפשרויות לצורך השגת יעדים דרך תרגול כישורים התפתחותיים (יוזמה) עם תרגול כישורים המעסיקים אותם (קבוצת השווים).

3. קבוצת השווים

א. חשיבותה של קבוצת השווים נובעת מכמות הזמן שהילדים מבלים בה. היא מסייעת להם:

– ללמוד על כללים וציפיות שיעצבו את התנהגותם העתידית, כגון: הוגנות, שיתוף פעולה וכו'.

– לווסת תוקפנות.

– לקיים קשרי גומלין עם אחרים.

– לרכוש כשירות חברתית.

ב. התקדמויות המאפשרות יצירת יחסים מורכבים

– הנטייה לחשוב על אחרים דרך תכונותיהם הפסיכולוגיות, כגון: רגשות.

– היכולת להבין את נק' מבטם, צרכיהם וכו' של האחרים מאפשרת יצירת התנהגות פרו- חברתית.

– היכולת להבין שמצבים מסוימים עלולים לשנות את היחסים עם האחרים.

– היכולת לבטא רגשות במילים במקום במעשים, כגון: אלימות מילולית.

ג. התפתחויות מרכזיות

I. "ידידויות נפש"- חברויות קרובות ואישיות בין שני ילדים.

– מתחילים להבין שחברים צריכים לתמוך ולשתף זה את זה.

– מתחילים להבין שסכסוכים עשויים לחזק את החברות.

– מסוגלים למצוא מכנה ומוקדי עניין משותפים.

II. רשתות של חברויות

גיל הגן: חוסר בתחושת חברות בקבוצת השווים.

גיל הילדות: קיימת תחושה מוגדרת של "קבוצתיות" והבחנה בין ילדים השייכים לקבוצה לאלו שלא, ולכן הם נוטים לשחק עם קבוצה יציבה יחסית.

קבוצת בנותקבוצת בנים
גודל הקבוצהקטנהגדולה
עיסוקיםא. מעודדות קרבה רגשית.ב. מאוחדות.א. פעילויות משותפות.ב. קרבה פיסית, כגון: דחיפות.

ג. חוסר בקרבה רגשית.

III. פעילויות גומלין בקבוצה

* חברויות קרובות: אמון והדדיות.

* קבוצת השווים: שיתוף פעולה, דבקות בכללים ובנורמות.

* חברויות קרובות וקבוצת השווים מעודדים שיתוף פעולה בין חברים ובין קבוצות.

IV. נורמות- כללים לא רשמיים הקובעים את ההתנהגות החברתית.

– שוויון מסייע בשמירת ההרמוניה בתוך קבוצת השווים.

– השיתוף קשור להוגנות ולתיקון אי השוויון.

V. שמירת גבולות בין המינים

עבודת גבול– הילדים שומרים על הגבולות של קבוצת השווים דרך התגרות ונידוי כדי למנוע מגע מיני.

– ילדים מקבלים את יחסי הגומלין עם המין השני כאשר יש לו "כיסוי" הולם, כגון: בת יכולה לדבר עם בן רק אם היא נמצאת עם חברתה.

– ילדים שאינם שומרים על הגבולות בין המינים אהודים פחות בקרב קבוצת השווים ומדורגים כבעלי כשירות חברתית נמוכה בקרב מבוגרים.

VI. מעמד בקרב קבוצת השווים

א. ילדים לא מקובלים חשים בדידות או מקופחים, ולכן רגשותיהם תלויים ממס' גורמים הפועלים יחד.

– ילדים דחויים משתמשים בתוקפנות אינסטרומנטלית, הצקות והסתגלות לקויה.

– ילדים זנוחים מבלים רוב הזמן בעמידה בצד וצפייה באחרים.

ב. דרכים לשיפור מעמדם של ילדים לא מקובלים

– לשנות את ציפיותיהם לגבי התגובות שיקבלו מקבוצת השווים.

– לשנות היבטים מרכזיים בהתנהגותם של הילדים הלא מקובלים במחיצת קבוצת השווים, כגון: ילדים תוקפניים לומדים "לקרוא" אנשים אחרים.

4. התפתחות רגשית

א. הבנת רגשות

מבחינה קוגניטיבית, הילד מסוגל לחשוב באופן הגיוני ושיטתי ולהבין את רגשותיו ואת רגשותיהם של האחרים בעקבות הירידה במרכוז המאפשרת הסתרת רגשות מסוימים.

– היכולת לחשוב על היבטים רבים המעוררים רגשות, כגון: התנסות רגשית תלויה באירועים המתרחשים בהווה, בצורת החשיבה וברגשותיו של האחר.

– הסוגיה "מהי תגובה רגשית נאותה?" מאפשרת לילד להגיב בהתאם למצבים מסוימים.

– "כללי הבעה" מאפשרים לילד להסתיר את רגשותיו, כגון: התאמצות לצורך הימנעות מהבעת אכזבה.

ב. התפתחות מוסרית

– כאשר הילדים מפסיקים להתרכז בהיבט אחד של המצב, הם מסוגלים להתייחס לרגשותיהם של האחרים.

4: הילד שדחף את חברו מהנדנדה מרגיש שמחה.

8: הילד שדחף את חברו מהנדנדה חש רגשות מעורבים ואת תסכולו של האחר.

– הילדים דבוקים בתקנותיהם של קבוצת השווים כדי לא לחוש רגשות אשמה.

– הילדים מאמצים עקרונות מוסריים מסוימים בהתאם לתרבותם, כגון: הסינים שמים דגש על רווחת הזולת.

חשוב ביותר- התפתחות המוסר והפנמת תקני ההתנהגות מתבטאים בקשר הרמוני עם ההורים מפני שפוחת הצורך לכפות על הילד התנהגויות מסוימות.

5. בסביבה הקרובה מתרחש שינוי ביחסי הגומלין של הילד עם ההורים מפני שהילד ממשיך להתפתח על ציר הספרציה והאינדיבידואציה.

לפי ג'ודית האריס, הורים משפיעים קצת על ההתפתחות האישית של הילד מפני שהשפעתם מסתכמת בהשפעה גנטית בלבד לעומת קבוצת השווים.

א. המשפחה

I. הורות יעילה נוצרת דרך מעקב בלתי פוסק אחר הילד.

בניםבנות
צורת עידודחירות וביצוע דברים לבד.הישארות קרובה לבית והתעסקות בפעילויות משק הבית.
ציפיותשאפתנות, עבודה קשה, הישגיות וכו'.מטפחות, נעימות, דואגות לזולת וכו'.

II. סוגי הורים

١. הטלת משמעת נוקשה עלולה לגרום לתוקפנות בשלבים מאוחרים יותר.

٢. מתירנות מצד ההורים עלול לגרום לילדים להיות חברותיים או סרבנים וחסרי אחריות.

– במתירנות יחסית, הכללים ברורים ופיקוח קפדני על הילד מאפשרת השגחה חיובית.

– במתירנות נוקשה, הכללים מעורפלים והיעדר תשומת לב כלפי הילד, ולכן זה גורם להזנחה.

סמכותייםסמכותנייםמתירניים
מאפייניםמטפחים, דורשים מהילד בגרות וכו'.משמעת קשה, נוקשים באכיפת כללים וכו'.מטפחים אבל אינם מקפידים על הגבולות.
תוצאותהגעה לציונים גבוהים, נקיטת יוזמה, היענות לאתגרים וכו'.תוקפנותחברותיים או חסרי אחריות.

III. אלימות וגירושין במשפחה

١. התעללות גופנית קשה עלולה לגרום להתנהגות אנטי חברתית (כגון: תוקפנות), הסתגרות והערכה עצמית נמוכה.

٢.גירושין נובעים מסכסוכים אך הם עלולים להימשך גם לאחר הגירושין.

בנות: חרדה, הסתגרות, התנגדות לנישואין עם אדם אחר וכו'.

בנים: תוקפנות, בעיות התנהגות וכו'.

ניתן לצמצם את ההשפעות השליליות של היעדר דמות אב אם האם תהיה פחות חרדה לבנה ולא תגביל אותו.

IV.התנהגות הורית

– לפי פטרסון ודישון, טיפול קשה, ליקויים בהשגחה הורית ומצוקה הורית (שימוש בסמים או מצבי לחץ) גורמיםלתוקפנות ובעיות התנהגות בקרב הילדים.

– תוכניות התערבות שעודדו תגובתיות והתנהגות הורית מטפחת ומתאימה הפחיתו את בעיות ההתנהגות אצל ילדים ושיפרו את תפקודם בביה"ס.

– קיים קשר בין דיכאון אצל ההורים לתפקוד בעייתי בקרב ילדים מפני שאם הוא מופיע בגילים המוקדמים של הילד, השפעתו עלולה להיות הרסנית עבור הילד.

V.יחסים בין אחים

١.תכונות רגשיות

רגשות שליליים: סכסוך בין האחים מבוססת על השוואה חברתית ועלולות להסתיים ברגשות עזים ובדרכי כפייה.

רגשות חיוביים: אחים גדולים עוזרים לקטנים בש"ב.

٢.חשיבות היחסים

– בלבול רגשי מלמד את הילד להתמודד עם כעס ותוקפנות במערכת יחסים מתמשכת ולהבין כי אינה מאיימת על היחסים עם האחר.

– תמיכה הדדית מסייעת לילד להתגבר על הגירושין במשפחה ועל היחסים הגרועים עם קבוצת השווים.

– אימוץ תפקיד ה"בוס" מאפשר לאח הגדול לתרגל מיומנויות מנהיגות דרך השגחה על אחיו.

ב. ביה"ס

١.תפקידי ביה"ס

– לעודד שיתוף פעולה והתנהגות פרו- חברתית.

– לספק הזדמנויות למגע ולחברויות בין קבוצות אתניות.

– למידת ערכים תרבותיים, כגון: דיוק, סדר וניקיון.

– למידת תפקידי המין דרך ארגון פעילויות או הטלת תפקידים, כגון: הזזת שולחן ממקומו מוטל על הבנים.

٢.סוגי ביה"ס

איכות גבוההאיכות נמוכה
מאפייניםהדגשת הישגיות, אחריות וכו'.אי הדגשת הישגיות, מורים לא מנוסים וכו'.
תוצאהפחות בעיות התנהגותביצועים גרועים ובעיות התנהגות.

٣.גורמים להישגיות והסתגלות

– בריאות נפשית טובה.

– אישיות הילד, כגון: רגשות של חוסר ישע מנבאות ביצועים נמוכים בעתיד.

6. לכידות

א. הסביבה הקרובה

היחסים עם קבוצת השווים מנבאת הישגיות והסתגלות בביה"ס, היחסים עם המשפחה ותחושת הרווחה של הילד.

ב. השפעת ההורים על היחסים עם קבוצת השווים

ישיר: עידוד, תמיכה ועצות.

עקיף: הורה מדוכא עלול לפגוע ביחסי גומלין של בנו עם קבוצת השווים ולהסתגלות לקויה בביה"ס.

ג. הסתגלות אישית

– ילדים מקובלים מסוגלים ליצור חברויות קרובות, לשמור על הגבולות בין המינים וכו'.

– ילדים לא מקובלים הרוכשים חברים מסוגלים להשפיע על תחושת הרווחה שלהם.

ד. היסטוריית התפתחות

– פעוטות בעלי היקשרות בטוחה הופכים להיות מקובלים ומסתגלים היטב לביה"ס מפני שהם רוכשים מהוריהם אמונות וציפיות חיוביות המסייעות להם לקיים יחסי גומלין חברתיים.

– פעוטות מסוימים בעלי היקשרות חרדה יכולים להיות בעלי יחסי גומלין טובים עם קבוצת השווים.

7. תפקודים ניהוליים

פונקציות מוחיות השוכנות בעיקר באונה הקדמית של המוח אחראיות על תהליכי הניהול העצמיים והבינאישיים ומאפשרים ארגון ותכנון, קביעת סדרי עדיפות, בקרה וריסון התנהגות וכו'.

בתקופת הילדות מתרחשת עלייה במיילינציה (תהליך ייצור מיאלין) באזורי המוח הקדמיים ונוצרים קשרים חדשים בין האונה הקדמית לחלקי מוח אחרים.

חסרון– פגיעה מוחית באיזור זה גורמת לפגיעה בתפקודים ניהוליים, פסיביות ובהתמודדות עם סדר, מודעות עצמית וכו', ולכן זה עלול לפגוע קשות בתפקוד חברתי ומקצועי.

ראה גם: מאגר מושגים בההתפתחות החברתית והרגשית בתקופת הילדות

כאן באתר תוכלו למצוא עוד סיכומים של האוניברסיטה הפתוחה וכן לקבל מידע אודות לימודי פסיכולוגיה.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות