יסודות מדעי ההתנהגות: ייחוס הצלחה וכישלון
מתוך אסופת הסיכומים בקורס יסודות מדעי ההתנהגות, וכן מאגר הסיכומים בפסיכולוגיה או הסיכומים במנהל עסקים.
ייחוסי הצלחה וכישלון
וינר עמד על ארבעה אלמנטים מרכזיים של ייחוס הצלחה וכישלון:
- יכולת
- מאמץ
- קושי המשימה
- מזל
באמצעות הייחוס של וינר, נוכל להסיק ולנבא מה הסיכוי, שבפעם הבאה נתאמץ במטלה.
| גורם חיצוני | גורם פנימי | |
| גורם יציב | קושי המשימה – שליטה נמוכה (ייחוס כשלון לקושי המשימה לא מביא למוטיבציה – "תמיד יהיה קשה") | יכולת אישית – שליטה נמוכה (ייחוס כשלון לאי יכולת אישית, יכול להביא לחוסר אונים נלמד או לייחוס הצלחה ליכולת מוגברת) |
| גורם משתנה | מזל – שליטה נמוכה (ייחוס כשלון למזל עתיד להביא לנסיון נוסף – "אולי יבוא המזל" | מאמץ – שליטה גבוהה ייחוס כשלון לחוסר מאמץ, מביא למוטיבציה להתאמצות נוספת |
מאמץ הוא האלמנט היחיד, שהוא גם משתנה וגם פנימי ß הוא בשליטה!
הייחוסים משפיעים על המוטיבציה שלנו באופן מובהק. לדוגמא, נניח שסטודנט מסוים נכשל במבחן. אם הוא ייחס את הכשלון לכך שהבחינה היתה קשה מאוד [קבוע+חיצוני], רבים הסיכויים שהוא לא יצליח להשתפר במועד ב'. לעונת זאת, אם הוא ייחס את הכישלון למאמץ לוקה בחסר [משתנה+פנימי] – אזי סביר להניח, שנתאמץ יותר לקראת המועד הבא, ומרבית הסיכויים הם שהוא ישתפר.
על כן – בארגון נשאף, שהעובדים ייחסו משמעויות פנימיות ונשלטות ß מאמץ
