יסודות מדעי ההתנהגות: התניה קלאסית

יסודות מדעי ההתנהגות: התניה קלאסית

מתוך אסופת הסיכומים בקורס יסודות מדעי ההתנהגות, וכן מאגר הסיכומים בפסיכולוגיה או הסיכומים במנהל עסקים.

המילה התניה שאובה מהמילה Conditioning – למידה לקשר בין שני גורמים שונים. הקישור בהתניה הקלאסית הוא בלתי רצוני (מתרחש בתת-מודע) ואינו מחייבת אקטיביות של הלומד (הוא פסיבי). הוא גורם לפרט הלומד להגיב לגורם A כפי שהיה מגיב לגורם B.

ההתניה הקלאסית זוהתה ע"י פאבלוב, בשעה שביצע את ניסוי הכלב, הפעמון והבשר:

פאבלוב יצר בפני הכלב גירוי נטראלי (השמעת צליל פעמון) ולאחר מכן יצר גירוי בלתי מותנה (נתינת בשר לכלב). הוא חזר על התהליך מספר ימים. לאחר מכן, הוא גילה כי התרחש תהליך של התניה: הכלב החל לקשר בין צליל הפעמון לנתח הבשר. קרי, הפעמון הפך להיות מגורם ניטראלי למותנה.

נתינת בשר לכלב + השמעת צליל פעמון ß הזלת ריר של הכלב

השמעת צליל הפעמון ß הזלת ריר של הכלב

הסוגיה האתית

משום שבהתניה קלאסית הלומד הוא פסיבי והתהליך הוא בלתי-רצוני (לא נעשה בכוח, אבל הלומד לא יכול שלא להיחשף אליו באם הוא נחשף לגירוי), יש כאן אפשרות לניצול, שכן ייתכן שיוטמעו בפרט מסוים שינויי התנהגות מבלי שהוא מעוניין בכך. תופעה זו מקובלת בפרסומות, המנסות לקשר בין מוצרים מסוימים לבין הרגשות מסוימות (סטטוס, תחושות, אווירה, וכו'). בנוסף, יש הסתמכות על דברים, שלמדנו בעבר בתהליך הלמידה. לדוגמא, אם למדנו בעבר שיופי הוא דבר טוב ובריא, אזי הרציונל של הפרסומאים הוא שהצגה של אנשים יפים אמורה לגרום לנו לחוש באותה צורה לגבי המוצר.

    גם בסרטים, אגב, יש שימוש במניפולציות של התנייה קלאסית. אם רוצים לגרום לאנשים לחוש באופן מסוים, מוצגים להם גירויים מסוימים שמתמרנים אותם (מוסיקה שמוכרת כמפחידה, למשל).

הערה: ברגע שאנו מזהים את התהליך, אנו מסוגלים בד"כ לעמוד בפני ניסיון ההתניה.

תהליכים רלוונטים להתניה הקלאסית

1. תהליך הדעיכה / הכחדה – זהו תהליך למידה הפוך, בו אנו מבטלים את מה שלמדנו בעבר משום שלמדנו

    שזה לא נכון

    דוגמא: הכלב עלול לקשר, שאין קשר בין הפעמון לבשר, באם במרוצת הימים הוא יגלה,

    שצליל הפעמון לא מבשר עוד על נתח בשר צפוי.

    הערה: לעיתים, מתעורר קושי בהכחדה בשל שתי סיבות אפשרות: 1) גירויים שקשה להכחיד (מזון).

             2) חוסר רצון להתנסות שוב התהליך שיגרום להכחדה (גירוי שלישי).

2. תהליך ההכללה – תהליך שבו אנו מרחיבים את הלמידה שלנו ומכילים אותה גם על גירויים / סיטואציות

    אחרות.

    דוגמא: אם אכלתי פעם אחת שוקולד והיה לי טעים, אינני צריך לאכול כל פעם שוקולד בכדי

    להיווכח שהוא טעים.

3. תהליך ההבחנה – אנו מבחינים בין פרט לפרט ובין ההקשרים השונים. גם אם אנחנו מגיבים בצורה

    מסוימת לגירוי מסוים בסיטואציה מסוימת, אין זה אומר שנגיב אליו באותה הצורה מכל הסיטואציות.

    דוגמא: אם הגעתי למסקנה ששוקולד הוא טעים, אין פירושו של דבר שכל קוביה שחורה ורכה היא

    טעימה.