תיאוריות בקרימינולוגיה: התיאוריה של פרויד

תיאוריות בקרימינולוגיה: התיאוריה של פרויד

מתוך סיכום הקורס תיאוריות בקרימינולוגיה

הפסיכולוגיה של פרויד מכונה: פסיכולוגיית מעמקים. בד"כ אנחנו נוטים לראות עצמנו כאנשים בוחרים: כיצד להתנהג, מה ללבוש וכו', מכל מיני שיקולים שלנו. פרויד טוען שחלק מההתנהגות שלנו הוא אכן בחירה, אך קיים חלק גדול שאיננו בוחרים אותו, לפחות שלא במודע. אנחנו לא תמיד יודעים לתת הסבר. פרויד טוען שמה שמשפיע עלינו אלה כל מיני גורמים הנמצאים עמוק בנפשנו והם אלה שמפעילים אותנו. אנחנו לא רק פועלים אלא גם נפעלים ובכדי להבין דרך פעולה מסוימת, יש הכרח לחדור לרבדים עמוקים ע"מ להבין מה מפעיל אותנו. תיאוריה זו היא סיבתית. מחפשת את המקור לתופעה. הסיבה בד"כ עמוקה. ייתכן שאנחנו רואים כלפי חוץ רק סימפטומים, את הביטוי החיצוני של מה שמפעיל אותנו, אבל כדי להבין, יש לחדור פנימה.

פסיכואנליזה:

הגישה הטיפולית של פרויד נקראת פסיכואנליזה. כדי להבין את האדם ולנתחו, אנחנו חייבים לבחון לפרטים כל חלק מהתנהגותו, עד שנגלה מה יש בפנים (אנחנו עטופים בשכבות) "והבפנים" יסביר לנו את התנהגות האדם. אי לכך, זה אורך זמן רב. (לקריאה מורחבת ראה סדרת מבוא לפסיכואנליזה)

טכניקות בהן השתמש פרויד:

  1. אסוציאציות חופשיות: פרויד השתמש בכל מיני טכניקות ע"מ להגיע לאדם. אחת מהן: אסוציאציות חופשיות (= כאשר נותנים למישהו מילה/ משפט ואז הוא מעלה כל מה שזה מזכיר לו…). ע"פ זה, אין כזה דבר "סתם", הכל קשור ונדרש לפענוח. כך ניתן ללמוד על האדם.
  2. חלומות: חלומות מבטאים באופן סימבולי כל מיני דברים שקרו לנו, שאנחנו חושבים, חוששים וכו'. בחלום זה מופיע בלא הגנות ולכן בעזרתם ניתן להסביר את התנהלותם.

במהלך חלום אין ביקורת או שכבות. פרויד הושפע מ- 2 אנשים במיוחד: שארקו וברוייר. שניהם היו רופאים וטיפלו בעיקר בנשים חולות היסטריה (= הפרעה חיצונית, פיזיולוגית, אבל המקור הוא נפשי). שארקו וברוייר טיפלו בהן ע"י היפנוזה ובאמצעותה הצליחו להעלות תכנים שאדם לא זכר וכך לשחררם מהשיתוק. ברוייר התרשם במיוחד מחולה בשם האנה או. שם לב שככל שברוייר שוחח עימה על הילדות שלה, במיוחד אודות אביה שנפטר, התגובה שלה הייתה, שלאט לאט היא השתחררה מהשיתוק. הוא למד אודות חשיבות אירועים מהילדות, לרבות הורים. מה שקרה בילדות אף משפיע על הבגרות בהמשך. הוא הפסיק לטפל בה. פרויד טען שהתהליך שהאנה עברה עם ברוייר, כמטפל, היא "העברה"- השלכת הדברים כלפי המטפל.

תחילה, טיפל פרויד בהיפנוזה, אבל לאט- לאט העדיף טיפול בשיטות הקודמות. הוא העדיף שאדם המטופל יהיה במצב מודע וייקח אחריות על מה שהוא אומר.

הומיאוסטאזיס (- שיווי משקל, איזון):

מרגע לידתנו אנחנו מנסים להגיע לאיזון. כשתינוק רעב הוא בוכה (האיזון מופר), ברגע שנותנים לו אוכל, הוא נרגע (חוזר לאיזון) וכך אנחנו מתנהלים במשך כל החיים. מבקשים להגיע למצב של שקט, רוגע. מנסים להחזיר שיווי משקל.

כל דבר שאנחנו בוחרים לעשות ולא קורה- מתערער.

במצב של טראומה, האיזון מתערער (בעיקר בילדות) וקשה להחזיר לאיזון ולהתמודד ובשל הקושי ליצור איזון, אנו מדחיקים ומאפשרים לנו המשכיות תקינה בחיים.

זה דבר זמני.

 

 

ליבידו:

אנרגיה נפשית, אנרגיה מינית והאנרגיה הזו מאפשרת לנו לחיות. "החמצן" הפסיכולוגי שלנו. היא מניעה אותנו ובזכותה אנחנו מתנהלים בעולם. אנרגיה זו מוגבלת ולכן אנחנו מנסים לשמור עלייה (אנחנו באים איתה לעולם).

אינסטינקט:

תבנית גנטית מולדת, המשותפת לבני מין מסוים. בד"כ מדברים על בע"ח (שלבי בניית קן של ציפור, למשל). אצל בני אדם אנחנו מדברים על למידה. פרויד ייחס לאדם אינסטינקטים:

  1. אינסטינקט החיים (ארוס).
  2. אינסטינקט המוות (טנטוס).

המצב הכי מאוזן הוא המוות ולכן חשוב שיהיה לנו אינסטינקט החיים. הוא גורם לנו לבנייה, יצירה, גדילה, התפתחות, כך שאנחנו משיגים את האיזון ע"י יצר החיים. אנחנו יוצרים, לומדים, עובדים וכו'..

ישנם מצבים בהם מגיע האדם לאיזון ע"י אינסטינקט המוות. כלומר, רק ע"י הרס (התאבדות, למשל). עושה הכל כדי לקלקל למשל, לא לאכול (אנורקסיה), נטילת סמים ועד להתאבדות- ההרס המוחלט. בזכות יצר החיים אנחנו מתגברים עליו ומי שלא, נדרש לבירור נפשי.

 ראה:

המודל הטופוגרפי של פרויד

המודל הסטרוקטורלי של פרויד

תיאורית ההתפתחות של פרויד ואריקסון

המודל הדינמי בעקבות פרויד

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות