אוריינטליזם – אדוארד סעיד – סיכום ותקציר

אוריינטליזם (orientalism) הוא ספר מאת ההוגה אדוארד סעיד (Edward Said) שהיה לאחד הספרים המשפיעים ביותר בתחום של הפוסטקולוניאליזם והתיאוריה הביקורתית. לפי אדוארד סעיד אוריינטליזם הוא אוסף של הנחות כוזבות שהנחו את הגישה המערבית כלפי המזרח התיכון. גישתו של המערב שבאה לידי ביטוי באוריינטליזם באה לפי סעיד לידי ביטוי בדעות קדומות אירוצנטריות כלפי העולם הערבי-מוסלמי ותרבותו. סעיד טוען כי המסורת הארוכה של התייחסות רומנטית אל אסיה והמזרח התיכון מצידו של המערב השפיעה על השיפוט של המערב את המזרח והנחתה את שאיפותיו הקולוניאליסטיות. באותה נשימה מבקר סעיד את הערבים שהפנימו את את הרעיונות האוריינטליסטים של אירופה לגבי עצמם.

ניתן לתאר את גישתו של סעיד ב-"אוריינטליזם", כפי שהיא באה לידי ביטוי בארצות הברית למשל, בתור המחשבה כי כל הערבים הם במהותם או ספקי נפט או טרוריסטים בפוטנציה, וזאת מבלי להכיר בהם כבני אדם בעלי מורכבות, רצון באיכות חיים או כל מרכיב אחר של אנושיות שהמערב נוטה לייחס לעצמו, וזה נכון גם ואולי במיוחד בנוגע לאנשים שתפקידם הוא לדווח, לנתח ולהסביר את המזרח כלפי כלל האוכלוסיה האמריקאית. במקום המוסלמי כאדם מוצג למערב המוסלמי כקריקטורה חד-מימדית שמצידקה אלימות צבאית כנגדו.

בעבור אדוארד סעיד אוריינטליזם הוא ביסודו דוקטרינה פוליטית שהושתה על העולם המזרחי מכיוון שהמזרח היה חלש יותר במאות המאוחרות של האלף השני לספירה לעומת המערב שהחליפה את השונות של המזרח בחולש שלו. האוריינטליזם הוא מכשיר תרבותי וככזה הוא רווחי אלימות ושיפוטיות. הביקורת המרכזית של סעיד ב-"אוריינטליזם" אינה רק ייצוג כוזב של מאפיינים מזרחיים, אלא שייצוגים כוזבים אלו משמשים לשם מטרה היסטורית ופוליטית ואפילו כלכלית מסוימת. אוריינטליזם של סעיד מושפע מעבודותיהם של הוגים כמו מישל פוקו, אנטוניו גראמשי ואף הבלשן נועם חומסקי. כמו כן חלק מהמערכת המושגית בה עושה סעיד שימוש לקוחה מהגותו של זיגמונד פרויד.  "אוריינטליזם" נקשר במקרים רבים עם מגמות הגותיות כמו פוסטמודרניזם וכן פוסטקולוניאליזם שמבקרות את הטבע של הייצוג עצמו, אם  כי אדוארד סעיד עצמו טען בשלב מסוים כי בעבורו אוריינטליזם ממשיך את המסורת ההומניסטית של פרויקט הנאורות ולא מהווה שבירה ממנה.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות