סיכום מאמר: זכות הבחירה ואי השוויון בחינוך \ חנה איילון

סיכום מאמר: זכות הבחירה ואי השוויון בחינוך \ חנה איילון

מתוך המאגר: סיכומי מאמרים בחינוך

זכות הבחירה ואי השוויון בחינוך- היבטים חברתיים של הרפורמה במבנה הלימודים בחטיבה העליונה  / חנה איילון

 

איילון מנסה לבדוק במאמר השפעה של רפורמה שבוצעה במערכת החינוך התיכונית שעיקרה הרחבת מגוון מקצועות הלימוד (בחירת מקצוע מוגבר וכו') , על 3 סוגי אי שוויון: 1. עדתי , מזרחיים אשכנזיים. 2. כלכלי , מעמדות שונים. 3. מגדרי.

איילון מציגה תחילה 2 רפורמות שנעשו בישראל הראשונה בחינוך היסודי ועיקרה מעבר מ8 שנות לימוד ביסודי לשיטה של חטיבות ביניים והשניה הרפורמה בתיכון ועיקרה יצירת מקצועות הבחירה המוגברים כאשר הדגש הוא על בחירה של התלמיד. איילון מציגה את  הרפורמות ככאלה שבאו לפתור את בעית ההטרוגניות הגדולה שנוצרה במערכת החינוך עקב כניסה  הולכת וגדלה של תלמידים אליה (הרחבת חוק חינוך חובה חינם וכו').

בחינוך היסודי לא חל שינוי לטענתה , מסלולי ההקבצות היוו עדין גורמי סינון כאשר הדרך של ההקבצות הגבוהות לתיכון עיוני היא פתוחה ואילו ההקבצות הנמוכות מופנות לרוב למסלולים אטרקטיביים פחות. בחינוך התיכוני הביקורת מופנית ראשית כלפי המשאבים המוגבלים (מחסור בכיתות , מורים מומחים) , אשר מאלצים את בי"ס שוב לבצע תהליך של סינון אשר מונע שוב מאוכלוסיות חלשות להגיע למסלולים מסוימים בנוסף טוענת איילון כי דרישות מוקדמות למקצועות מסוימים (למשל הקבצה א' במת' על מנת ללמוד ביולוגיה) מהווים גם הם אמצעי סינון ומגדילים את אי השוויון.

איילון מציגה   שני סוגי בידול ברפורמות: בידול אנכי : היררכי , הקבצות. בידול אופקי: מקצועות בחירה. למרות שברפורמה במקצועות הבחירה הבידול הוא אופקי ולפיכך שוויוני , טוענת איילון כי קיימת היררכיה בלתי פורמלית בין המקצועות השונים , כאשר המדעים נמצאים בראש הפירמידה ולאחריהם המקצועות ההומניסטיים, היררכיה זו מתבטאת גם בחתך התלמידים בכל מקצוע לדוגמה מגדר, חתך סוציו אקונומי ועדתי , כלומר בנים: מדעים , בנות: מקצועות הומניים. אשכנזים: מדעים , מזרחיים: הומניים. סוציו אקונומי גבוה: מדעים , נמוך: הומני.

היצע המקצועות: איילון מציגה נתונים המראים כי כאשר היצע המקצועות בבי"ס קטן , אחוז השכבות החלשות והנשים במקצועות המדעיים עולה , בעוד שבבי"ס עם מבחר גדול של מקצועות בחירה , תלמידי השכבות החזקות לומדים מדעים ואילו החלשות את המקצועות ההומניים , איילון מסבירה זאת בעובדה שכאשר ההיצע גדול נוטים בני השכבות החלשות לפעול לפי "המצופה" מהם כלומר עפ"י ההנחות הרווחות כי הם חלשים, בעלי סיכוי גבוה להצליח במקצועות הומניים וכו' , זאת בעוד שכאשר ההיצע קטן , לבני השכבות החלשות אין ברירה אלא ללמוד את המקצועות המדעיים. ממצא זה באופן אבסורדי סותר  את מטרת הרפורמה שכזכור רצתה להתמודד עם ההטרוגניות  בבי"ס על ידי מתן זכות בחירה לתלמידים.

הישגי התלמידים: איילון טוענת כי הרפורמה  משפיעה על אי השוויון המגדרי אולם אינה משפיעה  על אי השוויון בין השכבות הסוציו אקונומיות , איילון טוענת כי בגלל ההיצע הגדול לא חל שינוי בהישגי השכבות הנמוכות  אולם פתיחת מקצועות הלימוד גרמה להישגי הבנות (שהיו גבוהים ממילא) , רק לגדול , זאת בשל (טענה תיאורטית) , כניסת בנים רבים חסרי יכולת או רצון למקצועות המדעים המצופים מהם , מה שהוריד את ההישגים.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות