סיכום: תיאוריות פונקציונליות וקונפליקט של ריבוד חינוכי \ רנדל קולינס

סיכום: תיאוריות פונקציונליות וקונפליקט של ריבוד חינוכי \ רנדל קולינס

מתוך המאגר: סיכומי מאמרים בחינוך

Functional and conflict theories of educational stratification / Randall Collins

המאמר דן בשתי גישות שונות לחינוך בראי הסוציולוגיה , גישה פונקציונליסטית וגישת הקונפליקט.

פונקציונליסטית: מציגה 3 טענות עיקריות:

1. דרישות המקצועיות בחברה תעשייתית הולכות וגדלות בגלל התפתחויות טכנולוגיות כתוצאה מכך אחוז העבודות הדורשות מיומנות נמוכה יורד ואחוז העבודות שדורשות מיומנות גבוהה עולה. וכמו כן עבודות קיימות דורשות יותר מיומנות.

2. החינוך הפורמלי מספק את ההכשרה המקצועית הן במקצועות ספציפיים והן ידע כללי הדרושים לעבודה במשרות בכירות יותר.

3. בגלל 2 הסיבות הקודמות הדרישה לעובדים משכילים הולכת ועולה.

למרות כל אלה מביא רנדל נתונים במאמרו הסותרים כל אחת מהנחות אלה.

לאחר שרנדל מדגים כי השגת עבודה מסוימת תלויה יותר בסטטוסים השיוכיים ולא בהשכלה , הוא מציג את תשובת הקונפליקט לנתונים אלה:

1. גודי: עפ"י גודי קבוצות העובדים במקומות מסוימים מתאגדות ומנסות להגן על סגנון העבודה המובחן שלהם על מנת שלא ליצור כאוס ומתחים מיותרים בין העובדים , כיוון שכך הם יקלטו למקום העבודה רק דומים להם.

2. וובר: עפ"י וובר אין חשיבות להשכלה מכיוון שהיא מייצגת נתונים השכלתיים ולא כישורים טכניים , מה שקובע אלו קבוצות סטטוס הקיימות כבר במקום העבודה.

עפ"י וובר הקבלה לעבודה מסתמכת על קבוצות הסטטוס , הן מבחינת שלטון קבוצת סטטוס על עמדה מסוימת והן מבחינת מאבק ביניהן על מקומות יוקרתיים , כלומר הקבלה לעבודה מייצגת או השתייכות לקבוצת סטטוס מסוימת (במשרות בכירות) או לחליפין בכבוד לקבוצת סטטוס מסוימת (במשרות נמוכות יותר).

על מנת לבחון השערה זו מובאים מס' נתונים:

1. הקמת בתי"ס נעשית ע"י קבוצות סטטוס מובחנות.

2. בתי"ס משפיעים על הקבלה לעבודה , אולם לאוו דווקא בפן הלימודי , כלומר מבחינת המעסיק הלימודים מראים על מוטיבציה לעסוק בתחום , על יכולת התנהגות נורמטיבית שמתאימה או לא לארגון , וכיו"ב.

בעקבות זאת מראה המאמר שהסיכויים להתקבל לעבודה גדלים ככל שבי"ס בו למדת משתייך לקבוצת הסטטוס הנחפצת וכמו כן שקבוצת הסטטוס תשלוט בתהליכי קבלת העובדים למשרה המבוקשת. (הקישור בין ה"אייוי ליג" למקומות עבודה יוקרתיים למשל).

הטענה אם כך שבוגרי בתי"ס יוקרתיים מבוקשים בגלל איכות החינוך היא אינה נכונה זאת משום שהנתונים מראים שגם במקומות שבהם לא חל כמעט שינוי טכנולוגי , העדיפות היא עדיין לבוגרי מוסדות מסוימים.

התרחבות ההשכלה

המאמר מביא מס' סיבות: בראש ובראשונה הראיה שנפוצה בחברה שהחינוך הוא כלי למוביליות חברתית , בשניה ההקלה שהיתה בפתיחת בתי"ס מה שאפשר לפתיחת מס' רב של בתי"ס , בשלישית , השינויים הטכנולוגיים הרבים הצריכו פתיחת בתי"ס שיתמחו במקצועות שונים , רביעית הביקוש הגדול לחינוך בשוק.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות