סיכום: ארנון צוקרמן – טלויזיה גלובלית

סיכום: ארנון צוקרמן – טלויזיה גלובלית (פרקים ב-ט)

מתוך המאגר: סיכומי מאמרים בתקשורת

פרק ב' – המאפיינים של מערכות שידור

ניתן לתאר מערכות שידור על פי חמישה גורמים הקובעים את אופיין:

  1. הגורם הטכנולוגי – העברת שידורי הטלוויזיה אל המשתמשים (לווין, כבלים, אינטרנט).
  2. הגורם הכלכלי – דרך מימון השידורים והשפעתם על התכנים (פרסומות, אגרה, מימון ממשלתי).
  3. הגורם התרבותי – תוכן השידורים ומידת השפעתם (אסקפיזם, בידור אך גם מידע).
  4. הגורם המווסת (הרגולטורי) – החוקים והתקנות המאפשרים לשידור להתקיים על פי הכללים הנקבעים על ידי המדינה (הקצאת תדרים ורשיונות).
  5. ציבור המשתמשים – היקף הציבור והעדפותיו (עד כמה יהיו מוכנים הצרכנים לשלם עבור ערוץ או כלי תקשורת).

קיימות כמה סיבות לכך שכל המדינות מפקחות על השידורים:

  • האוויר נחשב למשאב לאומי – התדרים המשמשים לשידורי רדיו וטלוויזיה הם רכושו של הציבור ולנוכח העובדה שהם מוגבלים כל מדינה תהיה מעונינת לעשות בהם את השימוש הטוב והנכון ביותר על פי תפיסתה הפוליטית והכלכלית.
  • הצורך למנוע הפרעות בשידור – צורך בפיקוח שלא יעלו על תדרים ויגרמו לשיבוש הקליטה.
  • סיבה פוליטית – לשידורים מיוחס כוח פוליטי עצום במיוחד בגלל שהם מגיעים לכל מקום בזמן אמת ובגלל תפוצתם הרבה.

החוקר דה פלר פיתח דגם של תקשורת ההמונים האמריקאית – דגם של שוק חופשי והחלופות שלו.

ההנחה על פי הדגם היא, כי העוצמה נמצאת בידי הארגונים הכלכליים דהיינו המפיקים והמפיצים. כאלה הם פני הדברים על פי המסורת הכלכלית של שוק חופשי ושל תפיסה ליברלית, הדוגלת באי התערבות בחופש הביטוי. הקונספציה של "הטעם הנמוך" היא סיפוק התביעות של בעלי הממון היודעים כי רק כך ימולאו צרכיו של קהל הצופים המעדיף תוכניות מסוג זה.

פרק ג' – הדגם המסחרי אמריקני

מערכת השידורים בארה"ב פועלת בסביבה של תחרות ויזמות בשוק כלכלי חופשי. כתוצאה מכם מערכת השידור היא פרגמטית, אגרסיבית, מטריאליסטית ותחרותית. השידורים חופשיים כמעט לחלוטין מפיקוח חיצוני. מאפיין חשוב של מערכת השידורים בטלוויזיה האמריקנית הוא שכבר מראשיתה היא הייתה רב ערוצית.

רשתות השידור הלאומיות החלו להתארגן עוד בשנות ה- 20. ועד היום מתעוררת השאלה איך זה שהן שרדו ושמצבן טוב יותר מבעבר.

  1. רשתות השידור הלאומיות המשדרות באופן חופשי באוויר יכולות להגיע בקלות לכל מי שיש לו טלוויזיה, אין צורך בטכנולוגיה ובתשלום, והן מושכות אליהן צופים רבים.
  2. הן אחראיות להפקת חלקי נכבד מהתוכניות וסרטי הטלוויזיה וממנות אותן. רובם משודרים אח"כ בכבלים ובלווין.
  3. העמקת מעורבותן של רשתות השידור האמריקניות בשוק הגלובלי של הטלוויזיה.
  4. יכולתן להעניק שירות כולל (מגוון נושאים ותוכניות).

עניינה המרכזי של הטלוויזיה האמריקנית הוא בהפקת תוכניות, שהתכנים שלהן ימשכו את מקסימום הצופים בשעות השיא, כדי שיהיה אפשר למכור אותן למפרסמים ולהגיע לרווחים גדולים. תעשיית הקולנוע והטלוויזיה האמריקנית היא היוצרת הגדולה ביותר של סרטים ותוכניות, והיא מצאה כנראה את הנוסחה המתאימה לתוכניות, שבהן רוצים לצפות אנשים רבים מתרבויות שונות ברחבי העולם.

על פי הדגם המסחרי של הטלוויזיה האמריקנית, חייבת להתאפשר בחברה זרימה חופשית לחלוטין שח השקפות ורעיונות, תוך קיום תחרות על כוחות השוק. המערכת הזאת מונעת בראש ובראשונה על ידי הכסף של יזמים ומשקיעים פרטיים

פרק ד' – דגם השידור הציבורי

בשונה מארה"ב רוב המדינות החלו את שידוריהן בדגם השידור הציבורי. הסיבה העיקרית לפיקוח המסורתי על הרדיו והטלוויזיה היא המספר המוגבל של תדרי השידור החופשיים באוויר, אך ישנם סיבות נוספות כמו תאוות הממשלות לשלוט בשידורים עצמם.

על פי רוב החוקים תפקידה של הטלוויזיה הציבורית הוא לספק מידע, לחנך ולבדר. מלת המפתח כאן היא לא כסף ורווחים, כמו בטלוויזיה האמריקנית, אלא מחויבות למלא מטרות תרבותיות, חינוכיות, ולפעמים פוליטיות, בחברה. על הטלוויזיה הציבורית מוטל להיות חלק מן המרקם התרבותי, ולהוות כלי שיתרום לאינטגרציה חברתית. הטלוויזיה הציבורית ממומנת בדרך כלל על ידי אכרות הנגבות מן הציבור.

מחויבותה של הטלוויזיה הציבורית היא לספק על פי חוק, מגוון של תוכניות מקוריות, שימלאו את צורכיהם של המגזרים השונים בחברה. שידורי החדשות ותוכניות האקטואליה צריכים להיות מאוזנים ולשקף את הדעות הרווחות בציבור ללא משוא פנים. בכל נושא שנוי במחלוקת יש להביא לידי ביטוי את הגעות השונות.

עקרונות השידור הציבורי, שאומצו בבריטניה, נכונים גם לגבי השידור הציבורי בכל המדינות הדמוקרטיות במערב, או לפחות ברובן:

  1. המחויבות לספק שירותי מידע, חינוך ובידור ולהבטיח שהתוכניות יהיו ברמה גבוהה תוך איזון מתאים ועם מגוון רחב של נושאים.
  2. לוח התוכניות צריך להיות מאוזן הן מבחינת הגיוון והן מבחינת הז'אנרים.
  3. רוב התוכניות צריכות להיות בהפקה מקורית מקומית.
  4. אסור בשום פנים ואופן, שתהיה למערכת עמדה כלשהי, או שהשדרנים יביעו דעה בנושא פוליטי, או בכל נושא שנוי במחלוקת אחר. הסיבה לכך היא שארגון השידור הציבורי הוא נאמן של כל הציבור, ולכן במיוחד בחדשות ובענייני אקטואליה הוא חייב לדווח ללא משוא פנים, בהגינות ובאופן מדויק.
  5. אסור ככל שניתן, שיאמרו בחדשות או בתוכניות דברים מעליבים, או בניגוד לטעם הטוב, או כאלה שעלולים לעודד פשע או להוביל לאי סדר חברתי, או לפגוע ברגשות הציבור.
  6. עצמאותו של ארגון השידור הציבורי. כדי למלא את תפקידיו הציבוריים כראוי הוא חייב להיות משוחרר מפיקוח ומהתערבות ישירה של הממשלה בכל הנוגע לתכנים.

הנוהג הוא שהממשלה קובעת את התכנים אבל יישומם הוא בסמכותן של רשויות השידור.

עד תחילת שנות השמונים הייתה לטלוויזיה הציבורית מונופול על השידורים. העקרונות לכך הם:

–        הפצת השידורים הייתה בשליטה ישירה של הממשלה באמצעות משרד הדואר והטלקומוניקציה או באמצעות חברה ממשלתית .

–        התכנים של תוכניות הטלוויזיה המשודרת לציבור נקבעו על ידי הטלוויזיה הציבורית.

–        רוב התוכניות הופקו על ידי תחנות הטלוויזיה עצמן במימון של אגרות שנגבו מכל הציבור.

הופעת הכבלים והלוויינים יחד עם התחזקות התפיסה של כלכלת שוק חופשי גרמו לשינויים עצומים במעמדו של השידור הציבורי במערב אירופה. הודות לטכנולוגיה הדיגיטלית, הפך מספר ערוצי השידור, שהיו משאב שקיים בו מחסור, לכמעט בלתי מוגבל.

למדינות הדמוקרטיות במערב מתלבטים כיום בשאלה מהו מקומה של הטלוויזיה הציבורית בסביבה רב ערוצית. תשובה אפשרית לכך הוא מתן ביטוי ליצירה מקומית ופורום לאומי לבירור עניינים המעסיקים את הציבור.

הטלוויזיה הציבורית שוקדת על הפיכתה למותג של איכות בכל הנוגע לתוכניות.

פרק ה' – הדגם הסובייטי קומוניסטי (במעבר)

הדגם הזה שאב את מקורותיו מהשקפת העולם האוטוריטרית, שעל פיה היחיד ישיג את מטרותיו רק באמצעות המדינה. יש צורך באחדות דעות כדי לקיים מדינה, שתהיה בעלת עוצמה ובטחון. על פי תפיסה זו לאמצעי התקשורת יש חלק חשוב בהשגת מטרותיה של המדינה. התפקיד הראשון והמרכזי שלה הוא לקדם את מדיניות השלטון ולתמוך בערכיו האידיאולוגיים, כדי שיוכל להשיג את מטרותיו. זהו תפקיד תעמולתי. תפקיד נוסף וחשוב של אמצעי התקשורת הוא תרומתם לתהליך הסוציאליזציה של היחיד. הם משמשים סוכן שהוסמך לכך על ידי המדינה. תפקיד נוסף הוא לעודד את האוכלוסייה לתרום למטרות הכלכליות והלאומיות.

ממלאי התפקידים הבכירים באמצעי התקשורת התחלקו לשתי קבוצות: האחת: המקצועית והשנייה זו של הממונים על ידי מנגנון המפלגה הקומוניסטית.

פרק ו' – רשתות גלובליות לחדשות

רשתות בין לאומיות החלו לפעול שנים רבות לפני עידן השידורים באמצעות הלויינים. סוכניות רבות עסקו במשך שנים בכיסוי חדשות בין לאומיות ובמכירתן לכל דורש. בראשית שנות ה – 70 צולמו הכתבות על סרטי צילום – פילים, ורק לאחר כמה שנים החלה להתפתח טכנולוגיה חדשה שחוללה מפכה בתחום החדשות – טכנולוגיית הוידאו – איסוף חדשות באמצעים אלקטרונים.

הרשתות הגלובליות ממלאות תפקיד חשוב מאוד בעיתות משבר. הן מקדישות את מרבית זמן השידור שלהן לסיקור האירועים ועושות את כל המאמצים שהשידורים יהיו חיים בזמן אמת וישירות ככל האפשר למקום האירוע.  אחת הבעיות היא שהרשתות ניזונות ממצבי משבר ויכול להיות שיהיה להן אינטרס למשוך סיקור של אירוע, למחזר אותו ולבנות דרמה גם במקרים שבהן היא לא קיימת או קיימת לזמן קצר בלבד ובעוצמה נמוכה. הצורך לשדר שידורים חיים שעות ארוכת גם כאשר לא מתרחשים אירועים חדשים גורם למיחזור בלתי פוסק של חומר.

לגורם בעל השפעה כה רבה על תמונת העולם של אנשים רבים חייבת להיות אחריות כל שהיא. במדינות דמוקרטיות מתקיימים איזונים רבים. כך, חופש המידע מתקיים על אף לחצים המופעלים ע"י גורמים שונים: ממשלה, תעשייה , קבוצות מיעוט, וכו. במדינות דמוקרטיות במערב הטלויזיה מצליחה לפעול עפ"י סטנדרטיים עיתונאים מקצועיים ולקיים את הזרימה החופשית של החדשות באופן שהציבור יוכל לבחור את ההשקפה או את העמדה הנראית לו. לעומת זאת לערוצי החדשות הגלובליים יש עוצמה, אבל עניין האחריות מורכב הרבה יותר. כאשר משדרים לעולם כולו אין בעצם נאמנות לגורם כלשהו. השידורים מיועדים לציבור צופים חסר פנים. אין כל מעורבות לאומית, או מחוייבות לסטנדרטים כלשהם.

בשל האופי המיוחד של הרשתות הגלובליות הללו מתעוררת השאלה האם יש צורך במערכת חדשה של סטנדרטים, ערכים ואחריות שתתאים לציבור גלובלי.

בעולם של לווינים, החוצים יבשות וגבולות, ממלאות הרשתות הגלובליות לחדשות תפקיד מעניין נוסף. לעיתים מחליפות הרשתות הלל, בעיקר ה- C.N.N את המגעים הדיפלומטיים באמצעות טלוויזיה. דיפלומטיה כזאת מורכבת למדי מעצם היותה פומבית וחשופה לכל. עליה לנהל מעין מו"מ, אבל גם לענות על צרכים מקומיים ועל גיוס תמיכת דעת הקהל העולמית.

יש לזכור, כי בסופו של דבר, בשגרת היום היום, מעדיפים אנשים ברחבי העולם לצפות בחדשות לאומיות או מקומיות, הנמסרות בשפת המקום על ידי סוג אנשים המוכר להם, והעוסקות בבעיות שבהן ושכניהם מתלבטים.

פרק ז' – רשתות בידור וספורט

 

כמו החדשות, גם תחרויות הספורט הן תחום אטרקטיבי במיוחד לשידורי טלוויזיה. הן זולות יחסית וקלות להפקה. יש להן גרעין קשה של צופים, שמאפייניו הדמוגרפיים ידועים. הספורט כאילו נולד למדיום הטלוויזיוני מכיוון שהוא מנצל את היתרונות המיוחדים שלו בצורה אופטימלית. אירועי ספורט מצטלמים יפה בטלוויזיה, יש בהם גיבורים, יש להם קהל מעריצים, הם תחרותיים ויוצרים דרמה בשידור חי. הספורט ממלא תפקיד מרכזי במגרש השידורים הגלובליים כבר שנים רבות. שידורי הספורט הפכו למוצר גלובלי מצליח לא רק בשל העובדה שהספורט מתאים כל כך לטלוויזיה, אלא גם מפני שלצופים בו ברחבי העולם יש תחושה של "ביחד". הספורט מספק חוויה חיובית הן בין לאומית והן לאומית-פטריוטית, וכן אפשרות להזדהות עם גיבורים לאומיים ובין לאומיים. הספורט יוצר דרמה, מספק בידור טוב ומאפשר לצופים בבית לקבל תמונה ותיאור טובים יותר מאשר במגרש וכן פרשנות.

הספורט הוא עסק כלכלי רחב היקף, במכירת הזכויות לשידורים גלובליים כמו המשחקים האולימפיים או גביע העולם בכדורגל מעורבים שיקולים עיסקיים ואידיאולוגיים. מובן ששידורי הספורט אטרקטיביים גם למפרסמים. גם רשתות המוסיקה הגלובליות מושכות צופים בכל רחבי העולם. הקליפים המוסיקליים המשודרים ברציפות הם למעשה פירסומת למבצעים ותקליטורים. הצפייה בפרסומת היא לא מודעת והגבול בין בידור לפירסומת הוא לא נראה.

התכנים הטובים ביותר לבניית ערוצים גלובליים הם אלה שיש להם שפה אוניברסלית, או כאלה שיש בהם התעניינות בין לאומית. ערוצי החדשות מספקים מידע על הנעשה בעולם בכל זמן נתון, בכל פעם שהצופה מבקש ל קבל מידע חדשותי. ערוצי הספורט מדברים בשפה בין לאומית, ערוצי המוסיקה הקליפית מדברים בשפה מובנת לכל ובכל מקום וכל גם ערוצי הילדים.

לסיכום, ניתן לומר כי הסיבה העיקרית לשליטה האמריקאית בשווקים הגלובליים בצד העוצמה הכלכלית הוא היתרון שמקנה ההיקף הנרחב של השידור הפנימי בארה"ב היא שהאמריקאים, בעיקר הוליווד, מצליחים לייצר תכנים המעניינים אנשים בכל העולם. היכולת שלהם לבנות רשתות גלובליות מהבחינות הטכנולוגית, הכלכלית ומבחינת התכנים מאפשרת להם במודע או שלא במודע להשפיע על המידע והבידור הנצרכים בעולם בכמיות הולכות וגדלות.

פרק ח' – גלובליות לעומת לוקליות

אחת הבעיות הקשות שנובעות מן התופעה החדשה יחסית של השידורים באמצעות לווינים וכבלים היא הקונפליקט בין הגלובלי ללוקלי. זוהי התנגשות בין שני כוחות מנוגדים. מחד גיסא, ערוצי הטלוויזיה הגלובליים מכווצים את העולם לכפר גלובלי, ולזרימת המידע אין יותר גבולות, ומאידך גיסא, קיים הרצון העז של אומות ושבטים לשמור על המסורת שלהם, על השפה, על התרבות המקומית ועל הזהות הלאומית ולסלק גורמים המאיימים עליהם. ארה"ב ממלאת תפקיד מרכזי במתח הזה שבין הקטבים הגלובלי והלוקלי.

ערוצי הספורט והבידור הגלובליים הם המייצגים המובהקים של התרבות הפופולרית האמריקנית לגבי רבים ברחבי העולם. אומות שואפות לשמור על השפה, המסורת והתרבות שלהן. זהותן התרבותית מבוססת, בין היתר, על ניסיון היסטורי וזיכרון לאומי משותפים; בשל תפוצתה ועוצמתה יכולה להיות לטלוויזיה השפעה רבה על עיצובם של אלה.

מדינות רבות בעולם מנסות להגן על עצמן מפני השפעות חיצוניות על ידי קביעת מכסות לייבוא של סרטים ותוכניות טלוויזיה, וכן על ידי קביעת מכסות מחייבות של שידורים מקומיים ומקוריים.

הכלכלה הגלובלית יחד עם התקשורת הגלובלית נותנת תחושה של חיים משותפים בכפר הגלובלי.

כיום קיימת מעין תרבות טלוויזיונית הממומנת על ידי עולם העסקים והתקשורת הגלובליים. לטלוויזיה יש כמובן תפקיד מרכזי ביצירתה של אותה תרבות.

פרק ט' – אימפריאליזם תרבותי וזהות מקומית

האצת תהליך הגלובליזציה של התקשורת הויזואלית העלתה על סדר היום את סוגיית הזהות התרבותית האוניברסלית. כך עולה השאלה אם מתקיימת או יכולה להתקיים באמצעות הטלויזיה או בהשפעתה תרבות עולמית אחידה. לגלובליזציה של  הטלויזיה יש קשר אמיץ לכלכלה הקפיטליסטית. המניע העיקרי שלה הוא רווחים ולשם כל היא מייצרת כל הזמן סחורות ומוצרים חדשים ומחפשת עבורם שווקים חדשים. לגבי הטלויזיה הגלובליזציה הכלכלית קשורה למערכת תרבותית ע"י הפצת דימויים ורעיונות ברחבי העולם. יש לזכור כי הטלויזיה המסחרית היא אמצעי מרכזי לפרסומות המוכרת אמצעי צריכה. ככזאת היא זקוקה לקהלים רחבים ויכולה להגיע אליהם רק באמצעות תוכניות בידור פופולריות. ניתן לומר בהקשר הזה, כי התקשורת הויזואלית הגלובלית מרחיבה את הזיכרון הקולקטיבי העולמי המשותף.

 הדיון בטלויזיה הגלובלית קשור לבעיות של האימפריאליזם התרבותי. מדובר בעיקר על ארה"ב, שהיא המקור הראשי של סרטים ותוכניות טלויזיה מופצות בעולם. עובדה זו, יחד עם אימוצם של דגמים טלויזיוניים אמריקנים לשימושים מקומיים גורמים לכך, שלנושאים ולתכנים האמריקניים יש השפעה עצומה על עולם הערכים של מדינות רבות, בייחוד המדינות המתפתחות שאינן יכולות לגבש במידה מספקת תכנים עצמאיים.

ברור, כי מדינות מתקשות יותר ויותר למנוע חדירה של רשתות שידור גלובליות לתחומן. לפעמים הן אף מתקשות לשלוט על הנעשה בתחום התקשורת המקומית. התקשורת האלקטרונית יוצאת מתחום השליטה המסורתית של המדינה גם מבחינה גלובלית וגם מההבטים המקומיים. התפשטות השימוש באינטרנט היא אולי הדוגמה המובהקת לכך. השימוש באינטרנט הוא גם גלובלי וגם אינטראקטיבי, כלומר, מאפשר להגיע מכל משום לכל מקום וגם בעל יכולת של העברת מידע דו כיווני.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות