מסך הבערות של ג'ון רולס – סיכום

מסך הבערות של ג'ון רולס – סיכום

הסיכום להלן הינו חלק מסיכום הקורס "אידיאולוגיות מודרניות" מתוך מאגר הסיכומים במדעי המדינה

השאלה המרכזית של רולס היא מהו הצדק? איך חברה צודקת תקצה את משאביה? מבחינת רולס זו השאלה המוסרית העליונה של כל מערכת או מערכת מחשבתית פוליטית. מה סולם העדיפויות של חברה? מה הערכים שצריכים להוביל אותה? לדידו של ג'ון רולס, הצדק לא יכול להגשים את עצמו כל עוד שאנו דנים בהקצאה, כאשר הדבר הקריטי הוא מי מנצח במיקוח על חלקו. כל עוד שהחלוקה היא רנדומאלית התוצאה היא כוחנות, ולא צודקת.

חברות מקובלות לא מעוניינות בשאלה של מה זה צדק. האם יש דרך להגיע למעמד אוניברסאלי שלא קשור בכוחנות? לדבר על אוניברסאליות זה מאוד קשה. לכן רולס מצייר מצב היפותטי של "מסך הבערות" כניסוי מחשבתי כדי לתת לתיאוריה של קאנט מצב מיקוח אמיתי שיגיע לאוניברסאליות.

מסך הבערות של ג'ון רולס הוא ניסוי מחשבתי בהקמת קהילה אידיאלית דרך כריתת אמנה חברתית במצב שבו קובעי האמנה נקיים מאינטרסים על ידי כך שהם אינם יודעים מה מעמדם ועמדתם החברתית. על ידי ביטול האינטרסים הפרטיים של כל שחקן תוכל להמצא נוסחה שמבטיחה שוויון באמנה החברתית ההיפותטית.

איך הראיה של רולס מתפקדת במציאות? אם אנו ניתן לבני האדם האלה להתמקח לא יהיה צדק. הניסוי המחשבתי של רולס ב"מסך הבערות" הוא אולי הדבר המפורסם ביותר בהגות של השנים האחרונות. רולס אומר שצריך לחשוב על האנשים בלי אינטרסים, למרות שזה בלתי-אפשרי במציאות. הוא טוען שאפשר להתעלות מעל המציאות ברמה ספקולטיבית.

האלטרנטיבות של סוגי הקצאה:

  1. קפיטליזם טהור – הוא ידחה פה אחד ע"פ מסך הבערות, כי קפיטליזם מקצה משאבים לא בצורה אוניברסאלית אלא לפי "תפוס מה שאתה יכול לתפוס". יש למזער את הנזק המקסימאלי (minimax). הסוציאליסטים תמיד טענו שאין כאן צדק, אבל השוני לפי מסך הבערות הוא, שיש דרך לבסס את האינטואיציה שלהם. רולס ממשיך ואומר שמדובר כאן בגילוי האינטואיציות המוסריות הבסיסיות ביותר שיש לנו. לרוב האינטואיציות האלו לא באות עם מילים מנוסחות.
  2. קפיטליזם עדין – קפיטליזם עם עזרה לחלשים כמו אפליה מתקנת, רווחה וכו'. חברה שמנסה לצמצם את הפערים ע"י האופציות הללו, אז ברור שאם נסתכל דרך המינימקס מאחורי מסך הבערות, אז זה יהיה הרבה יותר טוב מקפיטליזם, כי אם אני יהיה מהחלשים אז ידאגו לי. אבל עדיין רולס אומר שלא היו בוחרים בזה משתי טענות: אפליה מתקנת יוצרת הבדל קטן. יתרה מכך, לא היינו מקבלים את זה מכיוון שהתוצאה עדיין תהיה רנדומאלית ולא מה שבני אדם היו מקבלים מאחורי מסך הבערות.
  3. שוויון – לכאורה זאת נראית הבחירה הטובה ביותר מכיוון שמבחינת המינימקס מעמדה של החלש ביותר, הרי זה הדבר המתקבל על הדעת ביותר. כאן התשובה של רולס היא, שאף אחד לא היה מקבל, מכיוון שבלי גמול למצטיינים שעוזרים לכל אחד בחברה היה גרוע יותר לכל החלשים ביותר. יש לתגמל אנשים שיש להם תרומה מיוחדת לחברה, שעוזרת לכולם. למשל, כל אחד נהנה מרפואה ברמה גבוהה.
  4. חברה שבה מתקבלת החלוקה לאור דעתו של החלש ביותר – יש להסתכל על כל הקצאה בעין של החלש ביותר, האם זה טוב לחלש ביותר, ואם זה טוב לחלש ביותר, הרי זה אוניברסאלי. כלומר, זו שיטה לא קפיטליסטית טהורה או עדינה, אלא חברה שבה מתקבלת החלוקה שלה לאור דעתו של החלש ביותר (כי עמדתו היא הגרועה ביותר). כאשר מתגמלים יש לעשות מחקר על איזה תגמול צודק. כאן ניתן לומר, שההבדל במשכורות למצטיינים צריך להיות הנקודה האופטימאלית שבה ההצטיינות הזו ממשיכה, ויש משיכה של בני אדם לתוך אותם מקצועות שדורשים הרבה עבודה.

 

האם רולס הוא אינדיבידואליסט או קולקטיביסט? רולס הוא אינדיבידואליסט כיוון שבני אדם במצב המקורי אינם זולתיים, הם רוצים רק את הטוב שלהם עצמם. המעניין הוא, שמתוך האינטרס שלהם כיחידים זה מגיע לסולידאריות של החברה. אין ראיה של האינטרס של הכלל, אלא אנו יוצאים אך ורק מהאינטרסים של בני אדם בודדים. האינדיבידואליזם של רולס הוא עמוק, למרות שבסופו של דבר החברה הופכת לסולידארית.

מאחורי מסך הבערות, האם בני האדם האלה דנים על שאלת הצדק כיוון שהם רוצים להיות פיירים? לא, מכיוון שהסיבה היחידה שהם סולידאריים היא, שלכל אחד עדיף להיות בתוך חברה שעוזרת, חברה תומכת, הרי זה ידוע שחברה עדיפה על האדם הבודד.

למרות כל המלל המעין סוציאליסטי של רולס, הוא אינדיבידואל וליברל.

דרך העדשה של רולס מה היינו מקבלים במציאות?

האם מאחורי מסך הבערות היינו מעוניינים שג'סטין ביבר ינצח ולא באך? האומנם, האם זה נכון לומר שאפילו בני אדם פשוטים (שטעמם המוזיקאלי הוא פשוט) יחשבו על מוזיקה טובה כמוצארט כמו שבני אדם חושבים על רופא? האם הם יאמרו שזה טוב לכל סוגי המוזיקה שלנו כיוון שזה מעלה את הרמה וזה חוט השדרה מבחינה תרבותית.       

 

מאחורי מסך הבערות, איזה סידור של דת ומדינה היינו מקבלים? סביר להניח לפי רולס, שלא יהיה חיבור בין דת ומדינה, כדי שלא יכפו על אנשים אחרים את הדת. כלומר, מאחורי מסך הבערות התוצאה מחייבת שתהיה הפרדה בין דת ומדינה, כמו בארה"ב – חופש מדת. למשל, מאחורי מסך הבערות כולם צריכים להתגייס לצבא, גם בני הישיבה.

מהם מדינות אתניות? שהמדינה היא בידיה של קבוצה אתנית אחת. אם ניקח דוגמא כמו סין וטיבט – הסינים שייכים לקבוצה אתנית שנקראת האן. 95% מהאוכלוסייה הם האן, אבל יש מיעוטים, והמיעוט הגדול ביותר הוא המיעוט הטיבטי. מאז שסין המודרנית קמה, היא מעודדת הגירה של סינים האנים לטיבט כדי להשתלט על מה שיכול להיות בעיה ספרטיסטית בסיסית.

לנו זה נראה משהו לא בסדר, אבל כאן מאחורי מסך הבערות יש לנו שפה מושחזת, ואנו אומרים כאן בעצם שהמדינה חייבת להיות "מדינת כל אזרחיה", אין מדינה אתנית מאחורי מסך הבערות. אבל למרות זאת, לפי היסטוריה יש עמדות אחרות, למשל ישראל שסבלה מהשואה, יכולה להיות יוצאת מהכלל. הבעיה של מדינה אתנית היא דיכוי האחר, ולכן רק מדינת כל אזרחיה מתקבלת.

מבחינת הקצאת משאבים, מה נאמר לגבי משכורות של אחיות/מורים וכו'? אנו יודעים כמה גרועות המשכורות של אלו. מה היינו אומרים מאחורי מסך הבערות על ההבדל העצום הזה? ברור שלאור התרומה של מורים ואחיות לחברה, אנו נרצה לטפח אותם.

אם נאמר שיש משפחה של 7 נפשות: 5 מהם אוהבים לראות ספורט, הישרדות והאח הגדול. 2 אחרים אוהבים חדשות, תוכניות מלל וכו'.

אם אני נכנס לחדר הזה כתועלתן אז היינו אומרים שה-5 צריכים לנצח. אך האם ניתן להביא טיעון שיביא תועלתן למסקנה אחרת? לטובת ה-greatest… עדיף לחלק כדי שלא נפעיל את הכלל בצורה עיוורת. לאורך זמן נצטרך להתפשר כי יהיו מרידות של ה-2.

מה יאמר רולס על כך? מאחורי מסך הבערות מה נאמר על הכנסותיהם של אתלטים גדולים, זמרי רוק וכו'? לא היינו מקבלים זאת מכיוון שהמשכורות שלהם מוגזמות יתר על המידה.

למה רולס טוען שבני אדם מאחורי מסך הבערות לא יודעים מאיזה דור הם? למה הדור הוא חשוב? כי אם נזהם עכשיו לא יהיה אכפת לי מה יקרה אחרי זה. אבל מאחורי מסך הבערות אנו לא יודעים באיזה דור אנחנו (המזהם או המזוהם) ולכן לא היינו מזהמים, כי אנו תמיד נפחד. אנו נרצה שהחברה תצא מגדרה כדי לעזור.

יש אספקט אחר של רולס: האם מאחורי מסך הבערות נהיה מוכנים לוותר על מידת חופש כדי לקבל יותר ברמה חומרית? יש דברים שהם קודמים לדברים אחרים, ולכן חופש הוא עדיף, מבחינת הסדר, על חומריות. הוא טוען שבני אדם מאחורי מסך הבערות לא יהיו מוכנים לוותר על חופש למען מטרות אחרות.

האם זה נכון? האם אני כמישהו מאוד עני יהיה מוכן להחליף חופש בכך שלא יהיו עיתונים כתובים רבים, הרי ממילא אני לא יודע לקרוא. רולס אומר שלא, אבל צריך לחשוב על זה.

רולס הולך מקסימום שמאלה שאינדיבידואליסט יכול ללכת. אבל אנו קופצים מליברליזם של הרווחה למה שנקרא סוציאליזם.

ראה גם: ליברליזם של רווחה וג'ון רולס

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות