אידיאולוגיות מודרניות: תועלתנות

אידיאולוגיות מודרניות: תועלתנות

הסיכום להלן הינו חלק מסיכום הקורס "אידיאולוגיות מודרניות" מתוך מאגר הסיכומים במדעי המדינה

תועלתנות היא אחת מתפיסות היסוד של המחשבה הליברלית המאוחרת. התועלתנים היו הקבוצה הדומיננטית ביותר של האידיאולוגיה הליברלית, בארצות דוברות אנגלית, מאז מלחמת העולם השנייה. השם החשוב ביותר ג'רמי בנת'ם, תלמידו ג'יימס מיל, ובנו ג'ון סטיוארט מיל. המילים של בנת'ם לגבי התועלתנות הם: המדיניות הטובה היא: "The greatest good of the greatest number", כלומר צריך לבדוק אם זה משרת את רוב הציבור, אז המדיניות היא טובה.

למה המשפט הזה כ"כ מושך? בעוד שמדברים על הרצון הכללי של רוסו, איך ניתן ליישם את זה? זה רעיון "באוויר". כאן יש משוואה איך לבחור בין מדיניות כזאת או אחרת. זה הופך את זה לנגיש יותר, בנת'ם מדבר על חישוב של כאב והנאות. כלומר, כל תחרות בין מדיניות היא תחרות בין כאב להנאות וניתן לחשב זאת.

מה זה עושה לכל הטיעונים של ימי הביניים שהמלך שולט בחסד עליון? זה הורס אותם לחלוטין. אין צורך להיכנס לעובי התורה הפילוסופית, יש כאן דבר מוחשי שניתן לעשות איתו שימוש מעשי. מה נאמר על שוויון? מצד אחד, כל אחד נחשב כבודד, יש כאן בנייה על שוויון, מעשיות, היכולת לחשב, אין כאן צורך בהצדקות פילוסופיות ותיאולוגיות.

כדי להבין את חשיבות התועלתנות צריך להבין נגד מה היא נלחמת. הפילוסוף עמנואל קאנט, מתמודד עם השאלה: מהי הדרך לקבוע מה לעשות. טענתו של קאנט קריטית לעולם המודרני, כאשר אדם עושה מעשה רע (למשל גונב), אומר קאנט, שמעשים הם בעצם אמירות של בני אדם.

אם אני גונב אז אני אומר שגניבה זה בסדר, כלומר, העשייה היא האמירה. האם האדם שגונב באמת מקבל את מה שמונח בבסיס מעשיו, האם הוא באמת מקבל שגניבה זה בסדר? כן, אבל כל עוד לא גונבים ממנו. ז"א שעשייה כמו גניבה היא מן סתירה עצמית, אתה עושה משהו שסותר נורמה מסוימת אבל את לא מקבל את הנורמה בעצמך.

"תתנהל כך שתהיה מוכן שכל אחד יתנהל כך" (הצו הקטגורי של קאנט). הכלל הגדול כאן הוא, שהאדם חייב לקבל את האוניברסאליזציה של מעשיו. למול הטענה הזו, שמדברת על מוסר כדבר אבסולוטי שנמצא איפשהו לפנינו, בא בנת'ם התועלתני ואומר: אין כלל גדול, יש רק מה שאפשר וחייבים לעשות כל מקרה לגופו. יש רק דרך לחשב את מה שצריך לעשות. אין אמת מוסרית של תוכן, יש רק דרך לעשות את החישוב הזה.

מי יכול להתנגד לטענה הזו של התועלתנות?

הביקורת היא, שאנו מבינים שזה לא נכון לעשות מיעוט עבדים כדי שהרוב ייהנה. אם ניקח את הדוגמא של עבדות ונאמר שכמה מאות אנשים יהפכו להיות עבדים, שהם ישרתו את צרכיהם של הנותרים. אז נצדיק עבדות על בסיס הטענה התועלתנית. הסבל שנגרם למאות אנשים הוא בטל בשישים לפני הרוב.

במאה ה-19 בארה"ב שבני אדם נהרו מערבה, אז היה מקרה אחד של מישהו בנוודה שקנה שטח גדול, באזור הזה לא היה מים. פתאום בעל האדמה הזו, מצא מים בשטח שלו. האם הוא יכול לעשות עם המים האלו מה שהוא רוצה? היות והיו לו מים הוא עשק את כל אלה מסביבו ודרש מחירים מופקעים. כלומר, הוא הפך את אלה שמסביבו לעבדיו, כי כולם היו תלויים במים שלו. בבית המשפט טענו שיש לו את הזכות לעשות מה שהוא רוצה עם המים, אבל אין כאן זכות לרכוש וטוב הרבים קובע שאין לו אפשרות לעשות מה שהוא רוצה עם רכושו.

אדם חייב ללכת לבית הספר כיוון שהמדינה מבינה שטובת הכלל היא ללכת לבית הספר.

ג'ון סטיוארט מיל: חייו היו קשים מכיוון שג'רמי בנת'ם וג'יימס מיל החליטו שהם עושים עם הילד הזה ניסוי מחשבתי ולימדו אותו את התועלתנות. מההתחלה לימדו אותו יוונית, לטינית וכו'. הוא גדל והיה לאינטלקטואל מזהיר, אבל ברגע נתון (בגיל 21), הוא אמר לעצמו: אם התועלתנות באמת תנצח, האם הוא יהיה אדם מאושר? הוא טען שלא, כי הוא נדחף לכיוון הזה ולכן הוא שקע בדיכאון מאוד עמוק, כי הוא ראה שמה שלימדו אותו לא מתחבר אליו.

הוא כתב המון, אבל הספרון ששם אותו על המפה של הליברליזם היה ספרו "על החירות". מיל מנסה להצדיק חירות בכמה אופנים משלימים. מצד אחד, חירות פוליטית היא חשובה כי היא מביאה לתועלת החברה כולה, מכיוון שאם יש חירות וכל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה, אז הסיכוי יותר טוב שהאמת תנצח. אם יש שיח בין לבין, טענות לא נכונות נופלות כיוון שהן עוברות ביקורת חריפה, בעוד שטענות נכונות נשארות.

זו טענה שהיא תועלתנית בעיקרה, אבל הוא עובר את הגבול בין תועלתנות לבין סוציאל-דמוקרטיה. הוא טוען שזה לא רק טוב לחברה, אלא זה טוב בפני עצמו, שבני אדם יתמלאו בידע ויהיו יותר ביקורתיים. חופש הוא חשוב כי הוא מרים את הרמה של החברה. אפילו אם אתה מגיע אל האמת, זו עוד אמונה טפלה, לא משנה אם זו אמת או לא אמת, היות והיית לא ביקורתי, אז אין זו רמה אנושית. חירות עושה אותך ליותר ממה שאתה.

ראו גם:

תועלתנות מוסברת דרך שלושה עקרונות יסוד

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות