סיכום ופירוש בראשית פרק י"ח

בראשית, פרק י"ח : ביקור שלושת המלאכים המבשרים על לידת  יצחק ועל הפיכת סדום ועמורה

פרק י"ח של ספר בראשית מחולק לשני חלקים :

  • בראשית י"ח פס' 1 – 16: הבשורה על הולדת יצחק
  • בראשית י"ח פס' 17 – 33:  אברהם מנסה להעביר את רוע הגזרה מעל סדום
  • בראשית פרק י"ח פס' 1 – 16: הבשורה על הולדת יצחק

הפרק מתחיל בלשון התגלות "וירא אליו ה' באלוני ממרא". מכאן שכבר בהתחלה המחבר מבהיר לנו ששלושה "האנשים" המגיעים לבשר לאברהם ושרה על הולדתו הצפויה של יצחק הם בעצם מלאכי השרת המחופשים לבני אדם,כאשר נראה שאחד מהם הוא אפילו הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. לפעמים מתייחסים אל האורחים בלשון יחיד, ואז נוצר הרושם ש-ה' הוא הדובר אל אברהם ושרה. לפעמים המספר נוקט בלשון רבים. לקושי זה ייתכנו שני הסברים. האחד – זהו סיפור הידוע גם ממיתוסים של עמים שכנים. על פי סיפור זה יורד האל לבשר לזוג זקנים על הבן העומד להיוולד להם. בסיפורים אליליים הללו האל היודע את האישה בשר ודם כדי להוליד את הבן. מכיוון שבתנ"ך המונותיאיסטי סיפור שכזה אינו אפשרי, שונה הסיפור המקורי לסיפור על שלושה מלאכים, אך "עקבות" הסיפור המקורי עדיין ניכרים בטקסט הנוכחי. ההסבר השני: זהו שילוב של שתי מסורות עבריות קדומות. האחת מספרת על שלושה מלאכים, והשנייה – על אלוהים בעצמו – היורד לבשר לאברהם ושרה את הבשורה.

אברהם מוצג בראשית הפרק כמארח מושלם.ראשית כל אברהם יושב בפתח האוהל,"כחם היום",שעת צהריים קשה,ואם ממשיכים את הסיפור הקודם,הוא עדיין מתאושש מהמילה שמל עצמו בגיל 99 בצפייה דרוכה למצוא עוברי אורח לארח אותם.אף השורש המנחה מה"ר והפועל "לרוץ" מראים את להיטותו של אברהם לשמש מארח למופת. אברהם משתחווה לפני אורחיו, מציע להם לחם ומים, ומגיש להם ארוחה כיד המלך. (התפריט המוצע – צנוע, זאת כדי לא להעליב את האורחים, שישתמע שהם באים בגלל האוכל) ולבסוף, אברהם אינו אוכל עם האורחים, אלא טורח לשרתם, ולבסוף מלווה אותם עד גבול השטח שבבעלותו.הגשת חמאה ,חלב ובן בקר בערבוביה (בראשית י"ח פסוק 8) בניגוד מוחלט לדיני הכשרות אינו מהווה קושי מיוחד שכן הדבר נעשה הרבה זמן לפני מתן תורה,כשטרם הוטלו דיני הכשרות על עם ישראל.

קושי תיאולוגי טמון בעצם העובדה שהאורחים "השמימיים" אוכלים ("ויאכלו",פס' 8,השווה כהוכחה לכך שמלאכים לא אוכלים כבני אדם,לכתובים בספר שופטים,פרק ו',פסוקים 23-18 וגם פרק י"ג,פסוקים 23-15).ייתכן שיש כאן שריד מהמיתוס האלילי הקדום.

"כעת חיה" – בדיוק היום, בעוד שנה.

"חדל להיות לשרה אורח כנשים" – שרה כבר אינה מקבלת את ווסתה החודשי ולכן אינה פורייה. מטרת פרט אינטימי זה בסיפור היא העצמת הנס שבהולדת הבן בגיל כה מופלג ובמצב ביולוגי לא הולם.שרה מביעה ספק רב בליבה בנכונות הבשורה וייתכנותה,גם בדיבור בליבה ובצחוקה.

למרות שהיא בתוך האוהל והאורחים לא יכולים לראותה עדיין,בשל כך שהם ה' ושני מלאכיו,האל יודע מה היא עשתה ונוזף בה על כך.בנזיפה האלוהית,ה' קצת משנה מדברי שרה המקוריים שכן היא אמרה על אברהם בעלה  "ואדני זקן" והאל אומר שהיא אמרה על עצמה "ואני זקנתי",מפאת "שלום בית" בין שני בני הזוג.שרה מכחישה את הבעת הספק ואת צחוקה וכך כדי לתקן חטא אחד חוטאת בשקר.

בראשית י"ח פרק פס' 17 – 33:  אברהם מנסה להעביר את רוע הגזרה מעל סדום

בבראשית י"ח פס' 17 ה' מתלבט בינו לבין עצמו האם לגלות לאברהם מה הוא עומד לעשות לסדום.

בראשית י"ח פס' 20 –  הקושי בפסוק – תחבירי. אפשר לקרוא אותו בשני אופנים:

א – "ארדה נא ואראה: הכצעקתה הבאה אלי עשו – כלה, ולא – אדעה.

ב – "   "       "       "     : הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה, ולא – אדעה.

על פי הקריאה הראשונה אלוהים ירד ויראה: אם אנשי סדום אכן חטאו – הוא ישמידם, ואם לא – הוא ידע כבר מה לעשות בנידון. על פי הקריאה השנייה: אם אנשי סדום חטאו, ואם לא חטאו – ה' ידע.למה ה' צריך לרדת לברר שהרי הוא כל יודע וכל יכול ? כמו בסיפור מגדל בבל בא ללמד את הדיינים קודם לברר את העובדות עד תומן בטרם גוזרים עונש מוות,קל וחומר כאשר המדובר בחורבן מוחלט של עיר שלמה.

בראשית י"ח פס' 22 – "…ואברהם עודנו עומד לפני ה' " הנוסח המקורי של הפסוק היה "וה' עודנו עומד לפני אברהם" אך חז"ל, שלא רצו שתהיה פגיעה בכבוד האל, שינו את הפסוק. תופעה זו נקראת תיקון סופרים ואנו לומדים על קיומה רק על פי עדות התלמוד, המונה 18 מקומות שבהם שונה נוסח הכתוב מסיבות דומות.

בראשית י"ח פס' 23 – 33: טענתו העיקרית של אברהם היא שבהשמדה טוטלית מקבלים הצדיק והרשע גמול אחד. אברהם אינו מבקש צדק, אלא חסד: הוא דורש שבזכות מספר מועט של צדיקים, יסלח ה' לכל תושבי העיר סדום הרשעים.בנאומו זה יש ארבע שאלות רטוריות,חזרה על משפט מחאה מרכזי "חללה לך ?",על הצירוף "צדיק עם רשע" כדי להדגיש את העוול שבגזירת דין שווה לצדיק ולרשע וחמש פעמים מופיעה המילה המנחה "צדיק/ים".בנאומו אברהם מציין מצד אחד את הצדק שבגמול האישי מיידי כלפי צדיקי סדום האפשריים ומצד אחר שיטת גמול קיבוצי של חסד המבקשת להציל את כל העיר,כולל הרשעים שבתוכה בזכות צדיקות צדיקיה.

להרחיב אופקים:

סדום ועמורה גרסת יוון: המיתוס של פילמון ובאוציס

גן-העדן ההפוך: מדוע בחר לוט ללכת לסדום?

הסיכום הקודם: בראשית פרק ט"ז | הסיכום הבא: בראשית פרק כ"א

חזרה אל: סיפורי האבות, סיפורי אברהם, ספר בראשית, סיכומים לבגרות בתנ"ך

סיכומים לבגרות בתנ"ך