סיכום בראשית פרק ט"ז: בריחת הגר למדבר והולדת ישמעאל

בראשית פרק ט"ז : בריחת הגר למדבר והולדת ישמעאל בן אברם והגר

פסוק 1 של פרק ט"ז בספר בראשית הוא מצג (אקספוזיציה) המביא את שלושת גיבורי העלילה ואת הסיטואציה (הקונפליקט) בסיפור: אברם מתואר כמי שמצוי באמצע "משולש אהבה" בין שתי נשים :

מצד אחד אשתו שרי שהיא עקרה ואינה יכולה ללדת לו ומצד אחר הגר שפחתה של שרי.

בראשית ט"ז פס' 2 : "הנה נא עצרני ה' מלדת.." התפיסה המשתקפת כאן היא שהלידה כרוכה ברצונו של ה' ושזו חובתה של האישה כלפי בעלה,ואם יש קושי ביולוגי בכך הוא תמיד טמון באישה.

כמו במקרה עקרותה של שרי בסיפורים מקראיים רבים מופיע מוטיב העקרות של האם, ללמדך שהגיבור שיולד איננו סתם אדם, ונדרשה התערבות אלוהית כדי להביאו לאוויר העולם. (יצחק, יעקב ועשו, יוסף, שמשון, והנביא שמואל ). "אולי אבנה ממנה" על פי החוק במזרח הקדום כאשר לאישה הראשית (הגבירה) אין ילדים, היא יכולה לתת לבעלה את אחת משפחותיה כאם פונדקאית. הבן שיולד ייחשב לבנה הביולוגי, ויהיה היורש החוקי של נכסי המשפחה. במקרה והאישה תלד, מאוחר יותר, בעצמה, כל ההסדר הנ"ל מבוטל. אברם ושרי מתגלים בסיפור הזה כחסרי אמונה בהבטחת ה' לזרע. בהתנהגותם בעצם מסבכים בלי צורך את "התכנית האלוהית" ואת העלילה כולה.

בראשית ט"ז פס' 4: מדגים בצורה יפה את תכונות הסיפור המקראי. בדרך כלל לא נמצא תיאור חיצוני של הגיבורים, וכן לא נמצא תיאורי רגשות. העלילה מתקדמת בעזרת שימוש רב בפעלים. כך גם כאן: הגר מתעברת מיד, ומתחילה לזלזל בגברתה. שרי, שקנאתה בוערת, מצווה על אברם לגרש את הגר.כל פעם שאחד מהם מציין את הגר עושים זאת ללא ציון שמה ובצורה אלמונית ונטולת אנושיותה היא סתם "האמה". הגר בורחת מהתעללותה של שרי גברתה, ובמדבר זוכה להתגלות אלוהית מול מלאך ה'. הוא מבטיח לה כי תלד בן זכר, שישלוט על אחיו, ויהיה "פרא אדם" כלומר אדם חופשי, שאיש לא ישלוט בו,או לחלופין,אדם אלים. נוסחת הבשורה על הולדת ישמעאל (בבראשית ט"ז פס' 12-11) מחולקת לשבעה חלקים (7 מספר טיפולוגי) כך :

1."הנך הרה וילדת בן" 2. "וקראת שמו ישמעאל" 3. "כי שמע ה' אל עניך" 4. "הוא יהיה פרא אדם" 5."ידו בכל" 6. "ויד כל בו" 7. "ועל פני כל אחיו ישכן".

הגר חוזרת לבית אדוניה ויולדת את ישמעאל (על פי מדרש השם שהאל ישמע אותו ולכן שמע עתה בעונייה של הגר אמו,גם מקום ההתגלות אל חי רואי זכה למדרש שם)

יש הטוענים כי זהו סיפור אטיולוגי (=סיבתי) מטרים שבא "להצדיק" את עינויי עם ישראל במצרים,בבחינת "מעשה אבות,סימן לבנים". השורש המנחה בסיפור הוא ע.נ.ה . כאן אישה עבריה מאמצת ילד מצרי, ובסיפורי יציאת מצרים אישה מצרית מאמצת ילד עברי. עינויי עם ישראל במצרים הם מעין מידה כנגד מידה לעינוי הגר בידי שרי.

בראשית ט"ז פס' 13: "…הגם הלם ראיתי אחרי ראי" הפסוק משובש וכוונתה של הגר: אפילו כאן במדבר זכיתי להתגלות האל שיגן עלי.בכלל השורש רא"ה חוזר פעמים רבות בסיפור כדי להדגיש את חווית ההתגלות הגדולה לה זכתה הגר במדבר.מצד אחד האל רואה את הגר ומצד אחר היא רואה את מלאך ה'.זו ראייה אשר מעבר לתחום הנגלה,ראייה שאופיינית לחווים חוויה נבואית.