סיפור גן העדן בבראשית ג' – סיכום

סיפור גן העדן בבראשית פרק ג' – סיכום

סיכום זה מהווה חלק ממאגר הסיכומים בתנ"ך על פי תוכנית הלימודים החדשה המעודכנת, סיכום ספר בראשית

פרק ג' של ספר בראשית מתאר את סיפור גירושם מגן העדן של אדם וחווה. סיפור הגירוש מגן העדן בפרק ג' בנוי משש תמונות, כשבכל תמונה שני משתתפים מנהלים דו שיח ביניהם. אמנם הנחש מתואר כערום (מלשון ערמה ,הכוונה לערמומיות שבמקרא היא חכמה) מכל חית השדה והוא אכן מדבר כמו האדם אבל בכל זאת יש כאן דה מיתולוגיזציה המנסה לומר שהנחש אינו יצור מיתולוגי חכם אלא חיה ככל חית השדה שנבראה על ידי האל.במטרה לפתות את האישה לחטוא הנחש מגזים באיסור האלוהי כדי להראות שהאל דורש משהו לא הגיוני על גבול הרשעות ומצד אחר מוריד את הציווי האלוהי לדרגת אמירה בלבד.גם חוה מגזימה באיסור, וטוענת שנאסר עליה ועל האדם אפילו לגעת בעץ, אולי כדי להראות שהצו קשה ובלתי ניתן לביצוע. זאת ועוד : הצו של אלוהים הוא ברור ומוחלט: אכילה מפרי העץ תגרור עונש מוות. הנחש טוען כי המוות אינו  העונש החמור כי אכילת הפרי האסור תביא את האישה ואת בעלה לדרגה אלוהית ויידעו להבחין בין טוב ורע.בסופו של דבר הנחש צדק כי לאחר שאכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע לא מתו.הכוונה של האל לא הייתה לכך שימותו מיד עם אכילתו של הפרי אלא ייהפכו לבני תמותה.מיד לאחר האכילה נפקחות עיני אדם וחווה. הם מגלים כנראה את היצר המיני, מתביישים במערומיהם ומתכסים בעלי תאנה.זהו אמצעי אמנותי מקובל בספרות הקדומה. סדר הפעולות הוא כך  :  בחטא : נחש – אישה – אדם. סדר הפעולות בחקירה הוא הפוך: אדם – אישה – נחש. סדר העונשים שמטיל אלוהים על גיבורי הסיפור הוא שוב הפוך: נחש – אישה – אדם.סדר זה המתהפך מדי שורה, כאשר החוליה האחרונה בשורה הופכת לראשונה בשורה שלאחריה נקרא שרשור היוצר מבנה ספרותי כיאסטי (= מוצלב).כל אחד משלושת הגיבורים קיבלו שני עונשים : הנחש איבד את רגליו ונהפך לזוחל על גחונו תוך כדי אכילת עפר, ושנאה תמידית חלה בין צאצאיו ובין צאצאי האישה.האישה תלד בעצב את פרי בטנה ותישלט על ידי בעלה והגבר יעבוד בפרך להשיג אוכל ויהפוך מאלמוות לבן תמותה.כל העונשים הוטלו על פי מידה כנגד מידה שכן החטא והעונשים  קשורים באכילה.בנוסף כל העונשים בבראשית ג' הם בבחינת סיפורים אטיולוגיים (=סיבתיים) הבאים לתת מענה לשאלות העולות עקב תופעות חברתיות וטבעיות קיימות, כגון למה הנחש הוא חית השדה היחיד נטול רגלים ? או למה בלידה האישה סובלת מכאבים קשים ? או מדוע מעמדן החברתי של הנשים נחות בחברה ? אכילת מפרי "עץ הדעת טוב ורע" לא גורמת לשיפוט ערכי בין טוב ורע, אלא לידיעה אובייקטיבית של כל הדברים הטובים והרעים. לפני האכילה מן הפרי האסור דומים אדם וחווה לתינוקות חסרי כל ידע.האיסור על אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע נבע מתוך אהבתו של האל ודאגתו לאדם. הוא רצה לחסוך ממנו את ידיעת העולם, על הטוב והרע שבו. לאדם ניתן חופש הבחירה. הוצע לו שלא לאכול מפרי העץ, כדי להקטין את סבלותיו, אך הוא בחר באכילה, ועליו לשאת בתוצאות. יש לשים לב שמלכתחילה, לא נאסר על האדם לאכול מעץ החיים (מכיוון שנועד לחיות לנצח!). עתה, משנענש לחיות מספר שנים קצוב, אם יאכל מפרי עץ החיים  העונש שקיבל לא יתקיים, ועל כן מגורשים אדם ואשתו מגן העדן.הגירוש מגן עדן אינו העונש על חטא אכילת הפרי האסור אלא פעולה שמטרתה למנוע מהאדם לאכול מפרי עץ החיים ולהפוך לאלמוות.בפולמוס בין הנצרות והיהדות במהלך הדורות, התעקשו היהודים לראות בסיפור גן העדן בבראשית ג' את העניין הערכי – מוסרי: ההבחנה בין הטוב והרע.לעומת זאת, הנצרות רואה בסיפור זה את החטא הקדמון,כלומר גילוי היצר המיני, יצר שמביא הרבה רוע ושחיתות לעולם. על-כן מי שחפץ, בפלגים מסוימים של הדת הנוצרית, להקדיש את חייו לעבודת האל נאלץ להקריב את חיי המשפחה ונאסר עליו להתחתן וכן התנזרות מחיי מין. יש לפירוש הנוצרי הזה בסיס איתן בסיפור כי הוא מתחיל בקביעת עובדה שהאדם איננו מכיר ביצר המיני. (ב' 25) רק לאחר האכילה נפקחות עיני הגיבורים להבין שהם עירומים, ובסמוך לגרושו מגן העדן, או מיד לאחר מכן, גילה האדם את מיניותו, ולכן גם מתעקשים הנוצרים לקרוא לעץ "עץ הדעת", כאשר הפועל "לדעת" בתנ"ך פירושו לקיים יחסי מין.הפרשן היהודי המסורתי מספרד בימי הביניים ר' אברהם אבן עזרא (ראב"ע) גם תומך בפירוש הנוצרי הגורס שהאכילה מפרי עץ הדעת טוב ורע גרמה לאדם למודעות המינית.

האנימטור: סרטון חמוד ומעורר מחשבה על סיפור גן העדן

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות