סיכום ופירוש איוב פרק א'

סיכום ופירוש איוב פרק א'

סיכום זה מהווה חלק ממאגר הסיכומים בתנ"ך על פי תוכנית הלימודים החדשה המעודכנת, סיכום נושאי ספרות החכמה בתנ"ך, סיכום ספר איוב

הניסיון הראשון של איוב

פרק א' של ספר איוב הוא חלק מסיפור המסגרת של הספר והוא מחולק לשלושה חלקים:

א – אקספוזיציה  (= מצג) : תיאור איוב, משפחתו ועושרו (איוב א' פסוקים 1- 5). מקום האירועים הארץ.

מקור שם המקום  "עוץ" לא ברור, אולי מקום דמיוני , מלשון עצה או אולי מקום אמיתי בארם (=סוריה) או באדום (=ערב הסעודית). איוב מתואר כצדיק מושלם : " תם וישר וירא אלוהים וסר מרע"  (פסוק 1) באמצעות ארבע תכונות : הוא תם (=בעל אמונה שלמה),ישר,ירא  ( = מפחד ומכבד) אלוהים וסר ( = מתרחק) מרע. צדיקותו כל כך קיצונית שאיוב הקפיד להקריב קרבנות לאל בשם ילדיו כדי לכפר על חטא שאולי חטאו, אולי  "ברכו" בניו את האל בלב (פסוק 5)   ("ברכו" = "קללו" ,לפנינו תופעה הנקראת  "תיקון סופרים" תוך כדי שימוש בלשון  "סגי נהור" בארמית "אור גדול" וכך קוראים לביטוי בלשון נקייה המבטאת את ההיפך ממה שרוצים לומר, כדי להימנע מלפגוע באל  החליפו חכמינו תוך כדי "תיקון סופרים" את המילה "קיללו" למילה "ברכו", שימו לב שהשורש ב.ר.ך, המופיע בסיפור שש פעמים, פעמיים במובן הרגיל של המילה וארבע במשמעות ההפוכה : לקלל).איוב מתואר בפסוק 3  גם כ"גדול מכל בני קדם" כלומר כאיש העשיר ביותר מבני המזרח. עושרו הרב מתואר במספרים טיפולוגיים המביאים שלמות.  (בתנ"ך אלה המספרים 3,4,7,10).

לאיוב היו 7 בנים ו-3 בנות= ביחד 10; 7000 צאן ו-3000 בקר=סך הכול  10,000.

ב  – הוויכוח בין האל לשטן בשמיים על צדיקות איוב (איוב א', פסוקים 6 – 12)

מקום האירועים הוא בשמיים, מקום מושבם של אלוהים ומלאכיו הנקראים פה "בני האלוהים".

מיתוסים קדומים במצרים, במסופוטמיה ובכנען דיברו על "בני אלים", ששירתו את האלים הראשיים. המקרא שינה את התכונות המיתולוגיות של בני האלים לשליחי האל.

אחד ממלאכי האל הוא השטן ותפקידו לקטרג (= לשמש קטגור , עורך דין מטעם התביעה המאשים) ולמצוא חוטאים כדי שייענשו. אין לו כוח עצמאי. האל מפנה את תשומת ליבו של השטן לצדיקותו של איוב. השטן משיב, שאין זה פלא שאיוב צדיק, כי הוא מבורך בכל התחומים.

השטן שואל שאלה רטורית "החינם ירא איוב אלוהים"?! , כלומר : וודאי שאיוב ירא את האל, הרי האל בירך אותו בכל : האל נתן לאיוב משפחה יפה ונכסים רבים,אז לא מוזר שאיוב מאמין בו

טענתו של השטן היא שבעצם בוחנים אמונה וצדיקות מתוך מצוקה ולא מתוך מצב של רווחה ונוחות. השטן מציע – שוב באמצעות שאלה רטורית – לבחון את אמונתו של איוב וצדיקותו מתוך מצב של מצוקה ואסון, והוא בטוח שאם ייקחו את עושרו החומרי ויהרגו את משפחתו איוב ייכשל ויקלל את האל ( באיוב א' פסוק 11- תיקון סופרים "אם לא על פניך יברכך", בלשון נקייה "יקללך")

אלוהים מרשה לשטן לפגוע ברכושו של איוב ובמשפחתו  אך לא בגופו ובנפשו כדי לבחון אותו.

אם ייסרו את איוב בייסורים בלתי אנושיים, האם הוא ימשיך לדבוק באמונתו באל ?

הביטוי "ייסורי איוב" משמש עד ימינו ביטוי עברי לתאר סבל בלתי אנושי שסובל צדיק.

ג   –  תיאור האסונות שהשטן הטיל על איוב בניסיון הראשון   (איוב א' פסוקים 13 -19)

האסונות שניחתו על איוב: ניסיון ראשון: אובדן רכושו ובניו. מקום ההתרחשויות הוא הארץ.

א. בזמן משתה בבית אחד מילדי איוב , נעריהם יצאו עם הצאן והחמורים לרעות.

אז תקפו אותם שודדים משבא, שהרגו  את הנערים ושדדו את בעלי החיים (איוב א' פסוקים 15-14).

ב. הצאן שהיו עם הנערים בשדה נפלו קורבן לשריפה גדולה מן השמיים, שהרגה את כולם (איוב א' 16).

ג. שודדים כשדים מתנפלים על הגמלים, הורגים את הנערים ושובים בעלי חיים (איוב א' פסוק 17).

ד. רוח גדולה באה מן המדבר, מפילה את קירות הבית של אחד מבני איוב, והורגת את כל משפחתו של איוב (חוץ מאשתו) ואת המשרתים (איוב א' פסוקים 18-19) .

האסונות באים  מארבע רוחות השמיים:

האסונות גם מתוארים מן הקל אל הכבד; בדרמה מתעצמת כשהביטוי החוזר הוא "עוד זה מדבר וזה בא", כלומר אין זמן לעכל את האסון וכבר בא נוסף; האסונות הראשון והשלישי  נגרמו על ידי בני אדם (שודדים) ואילו השני והרביעי הם  אסונות טבע (אש ורוח) שנגרמו על ידי כוח עליון.

האסון

המקור

המקום

התוצאות

שבא משתלטת

יד אדם

ארץ

העבדים הוכו למוות, הבקר והאתונות נשבו

אש ה' ירדה מהשמיים

יד ה'

שמיים

שריפת הצאן ושריפת נערים

השתלטות הכשדים

יד אדם

ארץ

הגמלים נשבים, הנערים מוכים למוות

התמוטטות הקירות

יד ה'

שמיים

בניו ובנותיו מתים.

האסונות גם מתוארים ביחס כיאסטי (מוצלב) לתיאור רכושו של איוב ומשפחתו במצג.

            מצג                                                          האסונות

                            7 בנים, 3בנות                                             בקר ואתונות

                           7,000 צאן, 3,000 גמלים                                  צאן וגמלים

                       500 בקר, 500 אתונות                                         בנים, בנות

ד   –  תגובת איוב לאסונות : איוב עומד בניסיון  (איוב א' פסוקים 22-20).

איוב נוהג מנהגי אבלות ומקבל את הדין בהכנעה תוך האמירה "ה' נתן וה' לקח יהיה שם ה' מבורך" (איוב א' 21). יש כאן "צידוק הדין", כלומר איוב  מצדיק את מעשי האל בעולם. איוב עמד בניסיון כי לא רק שלא קילל את האל כפי שהשטן ציפה שיעשה אלא אף ברך אותו על הרעות שהביא לו.

יש גם כן מבנה  המוכר כמבנה " שלושה וארבעה" כי  השורש המנחה  נ.פ.ל חוזר שלוש פעמים בתיאור האסונות הכבדים שנחתו על איוב, ובפעם הרביעית חל שינוי כי הוא לא מציין אסון נוסף שבא על איוב אלא שמציין את הכנעתו לגורלו המר כי כתוב  "ויפל ארצה וישתחו" (איוב א' פס' 20).

באיוב א' פסוק 21 כתוב : "ערם יצאתי מבטן אמי וערם אשוב שמה" .הכוונה היא שאיוב יצא מבטן אימו

( = נולד ) חסר כל ובמותו יחזור לשם שוב חסר כל. ברור שמבחינה ביולוגית אי אפשר לחזור לרחם האם, והכוונה במילה "שמה" היא לקבר או לשאול שהוא עולם המתים מתחת לאדמה.

בלידתו האדם בא לעולם מבטן אימו הביולוגית ובמותו חוזר האדם אל "בטן אמא האדמה".

המסר הוא שאדם נולד ומת חסר כל רכוש.כל מה שקיבל בחיים האלה, בעולם הזה , האל נתן לו, ובמותו, האל רשאי לקחת ממנו בחזרה את כל מה שנתן לו.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות