סיכום: מלכים א', פרק ט"ז 29-34 – מלכות אחאב והמונולית מכורח

סיכום: מלכים א', פרק ט"ז 29-34 – מלכות אחאב והמונולית מכורח

סיכום זה הינו חלק ממאגר הסיכומים בתנ"ך על פי תוכנית הלימודים החדשה המעודכנת, תת החלק ספר מלכים

פסוקים 34-29 במלכים א' פרק ט"ז מספרים על תחילת מלכות אחאב בן עמרי.הערכת המחבר המקראי לאחאב היא שלילית ביותר בגלל התנהלותו הדתית. לטענת המספר המקראי אחאב לא רק שחטא בחטאי ירבעם בן נבט (שני עגלי הזהב) כפי שעשה אביו עמרי אלא שנשא לאישה את איזבל בת אתבעל, נסיכה צידונית (= צידון הייתה ממלכה בלבנון של היום) שהשפיעה על מלך ישראל לרעה וגרמה לו להחדיר את עבודת הבעל (הבעל נחשב לאל הגשם והסערה בדת הצידונית והכנענית) ובת זוגו אלת האשרה (הנחשבת לאלת האדמה).חתונת אחאב לאיזבל היא במסגרת נישואין דיפלומטיים שמטרתם לחזק את יחסי החוץ החיוביים בין ישראל לצידון אבל נתפסים כנישואי תערובת מסוכנים ואסורים מן התורה על ידי התנ"ך, כי גורמים לכך שתושבי ישראל יעבדו את הבעל ואת האשרה ויעזבו את ה', אלוהי ישראל.בזמנו גם שלמה המלך נשא נשים נוכריות רבות שהשפיעו בצורה כזו או אחרת על חיי הדת והפולחן של ישראל, אל בניגוד לשלמה, אחאב כנראה הרחיק לכת עוד יותר והפך את עבודת הבעל לדת הרשמית של ממלכת ישראל וגם בנה מקדש לבעל בעיר שומרון.

באותה התקופה, נביאי הבעל והאשרה חיו על חשבון קופת הממלכה הישראלית ואילו נביאי ה' נרדפו ונרצחו על ידי השלטון הישראלי. בימי אחאב פעל אליהו הנביא שניהל מלחמת דת קשה נגד עבודת הבעל, בחסות המלכה איזבל.

מלכים א', ט"ז פסוק 34 קובע שגם בימי אחאב נבנתה  מחדש העיר יריחו, אשר עמדה בחורבנה מימי יהושע בן נון.

התיאור המקראי של אחאב כמלך שלילי שונה לגמרי מתיאורו כמלך מצליח מאוד בתחום הפוליטי,המדיני והצבאי.בימיו של אחאב ישראל הייתה הממלכה החזקה ביותר באזור ועובדה זו ניתן להבין מתעודה אשורית בשם "המונולית מכורח".

התעודה הזאת שנמצאה בדרום מזרח טורקיה מתארת את קרב קרקר שבו שלמנאסר השלישי מלך אשור בשנת 853 לפני הספירה נלחם נגד קואליציה של 12

מלכים אשר בראשם בין היתר עמד אחאב מלך ישראל.ברשימת כלי הנשק של המלכים האלה נזכר שלצבא ישראל בימי אחאב יש  2000 רכבי מלחמה (כמות גולה יותר ממספר הרכבים שבידי כל חברי הברית האחרים ביחד !!! ).

כתוצאה מהקרב החשוב הזה מלך אשור נאלץ לסגת ואין ספק שראשי הברית הצבאית הזו הצליחו לדחות את השתלטות האימפריה האשורית במזרח התיכון ב130 שנה לפחות.בהתאם לכתוב בתעודה הזו הדד עזר מלך ארם דמשק שהיה אחד מאויביו המושבעים של אחאב מלך ישראל על פי התנ"ך, נלחם לצידו כבעלי ברית מה שמוכיח שבראייה מדינית נכונה אחאב השכיל להתפייס איתו על מנת להתעמת בכוחות משותפים נגד הסכנה האשורית.

"המונולית מכורח" : תיאור קרב קרקר בתקופת אחאב מלך ישראל

קרב קרקר התרחש בשנת 853 לפנה"ס, ליד העיר קרקר שבצפון מערב סוריה של היום. השתתפו בו שלמנאסר השלישי וברית של 12 מלכים מקומיים שקיוו להדוף את התרחבות האימפריה האשורית לכיוון מערב. נהוג לזהות את תל קרקור שנמצא בעמק הנהר אורנטוס במערב סוריה עם העיר קרקר העתיקה.

השתתפו בקרב הזה  שלמנאסר השלישי מלך אשור נגד ברית של 12 מלכים מקומיים שקיוו להדוף את התרחבות האימפריה האשורית לכיוון מערב..

המונוליט מכורח מתאר את סדר גודל הכוחות:אחאב מלך ישראל הוא המלך
הכי חזק  בברית בין הממלכות.

"המונולית מכורח"

1.     בן הדד (קרוי בכתובת בשם הדדעזר) מארם דמשק עם 1,200 מרכבות, 1,200 פרשים ו-20 אלף רגלים.
2.     אירחולני מחמת עם 700 מרכבות, 700 פרשים ועשרת אלפים רגלים.
3.    אחאב מממלכת ישראל עם 2,000 מרכבות ו-10 אלף רגלים.
4.     מלך גבל עם 500 רגלים.
5.     מלך מצרים עם אלף רגלים.
6.     מלך ערקה עם 10 מרכבות ועשרת אלפים רגלים.
7.     מתן-בעל מארווד עם 200 רגלים.
8.     מלך אוסנו עם 200 רגלים.
9.     אדון-בעל משיאנה עם 30 מרכבות ואלף (או עשרת אלפים) רגלים.
10. גינדיבו הערבי עם אלף גמלים.
11. בעשא 'בן רחוב' מהר אמנה.

לקרב זה היו שתי השפעות:

1. התפשטותה של אשור למערב נבלמה למשך מאה שנה לערך (רק בשנת 732  לפנה"ס הצליח תגלת פלאסר השלישי לכבוש את דמשק).
2.לראשונה נטשו מדינות האזור את המריבות ביניהן והתאחדו כדי להתנגד לכיבוש האשורי. ברית זו לא נמשכה זמן רב וכעבור שנתיים נערכה מלחמת רמות גלעד בה מצא אחאב את מותו (מלכים א', פרק כ"ב)

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות