סיכום: מלכים א', פרק ט"ז 23-33- ששולת בית עמרי

סיכום: מלכים א', פרק ט"ז 23-33 – ששולת בית עמרי

סיכום זה הינו חלק ממאגר הסיכומים בתנ"ך על פי תוכנית הלימודים החדשה המעודכנת, תת החלק ספר מלכים

אחרי ירבעם מלך בישראל בנו נדב שנתיים בלבד ונרצח על ידי בעשא שהמליך עצמו. אלה בן בעשא הצליח למלוך גם הוא רק שנתיים עד שנרצח על ידי זמרי שמלך אך ורק שבעה ימים.אז פרץ עימות צבאי בין שני קציני צבא ישראלים :

תבני ועמרי. באותן השנים עיר הבירה של ממלכת ישראל עברה משכם לפנואל ואחרי כן לעיר תרצה.

עמרי הצליח לנצח את תבני וייסד שושלת חדשה וחזקה שהחזיקה מעמד קרוב לארבעים שנה עם ארבעה מלכים מאותה משפחה בשלטון : עמרי,אחאב,אחזיהו ויורם.

במילים אחרות : אחרי ירבעם בן נבט מלך ממלכת ישראל הראשון, היה אי יציבות פוליטית רבה בישראל כאשר רציחות המלכים והחלפת שושלות נמשכו קרוב ל 25 שנה, עד שעמרי עלה לשלטון והחזיר את היציבות השלטונית הרציפה לתקופה ארוכה.

במלכים א’ פרק ט”ז, פסוקים 33-23 מסופר על ראשית מלכותם של עמרי (בשנים 871-882) ואחאב בנו על ישראל (בשנים 852-871 לפה"ס) בישראל.

אחרי שעמרי ניצח את תבני שמת (כנראה בקרב בין שניהם) עמרי מלך 12 שנה על ישראל, שש שנים בעיר הבירה הקודמת : תרצה ושש שנים בעיר הבירה החדשה שהוא בנה : שומרון (על שמה נקראת ממלכת ישראל כולה ועד היום כל האזור הזה נקרא שומרון). בפסוקים 25-24 במלכים א' פרק ט"ז מסופר על כך  שעמרי קנה את אזור ההר מאיש (כנראה כנעני) בשם שמר בשתי ככרות כסף ובאותו המקום הקים את העיר שומרון (שנקראת כך על שם שמר).

הדבר השני שמספר המקראי מספר על עמרי מלך ישראל הוא שעשה את הרע בעיני ה' יותר מכל מלך אחר לפניו ושהלך בדרכו של ירבעם בן נבט וחטאתו, כלומר שגם בימיו עבדו את ה' באמצעות שני עגלי הזהב.

לאחר מכן מסופר על מותו ועל עלית בנו אחאב מלך ישראל לשלטון.

מדברי המספר ברור שהמלך עמרי היא בעיני סופר ספר מלכים דמות שלילית אבל בדרי סיכום מלכותו כתוב : "וגבורתו אשר עשה" (מלכים א', ט"ז פסוק 27) רמז לכך שאולי עמרי ניהל את מלחמות ישראל בהצלחה, אבל המספר המקראי לא היה מעוניין להרחיב על כך כדי לתארו כמלך שלילי בשל התנהגותו הדתית הפסולה של עמרי בעיניו.

בניגוד לתיאורו השלילי הזה שבספר מלכים, עמרי מצטייר דווקא בכתובת חיצונית (= כתובת שנכתבה בשפה זרה מתקופתו שנמצאה בחפירה ארכיאולוגית) כמלך מצליח מבחינה צבאית ומדינית.

במצבת מישע מלך מואב, שנכתבה במואבית במאה ה 9 לפני הספירה, ושנמצאה בירדן בשנת  1868 מתוארים ניצחונותיהם ושליטתם של עמרי ואחאב בנו, מלכי ישראל בשטח מואב שבעבר הירדן המזרחי (גם לראשונה בהיסטוריה מופיע השם המפורש של ה' אלוהי ישראל בכתובת שמחוץ לתנ"ך שנכתבה דווקא על ידי אחד מאויבי ישראל). יש לציין גם כן שבמשך שנים רבות נקראה ממלכת ישראל בכמעט כל התעודות החיצוניות "בית עמרי".

לסיכום מלכים א', ט"ז : ניתן לומר שעמרי היה מבחינה צבאית ומדינית אחד ממלכי ישראל הגדולים והחשובים ביותר אבל בגלל התנהלותו הדתית שכתוצאה מאינטרסים דיפלומטיים גרמה לחדירת עבודה זרה לישראל, הוא זכה להערכה שלילית בתנ"ך.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות