סיכומים לבגרות בהיסטוריה ב' קיץ 2014

לפניכם תמצאו אסופת סיכומים מקיפה לקראת בחינת הבגרות בהיסטוריה ב' במועד קיץ 2014 תשע"ד. הסיכומים ערוכים על פי חומר הלימוד במסמך ההלימה ("מיקוד") של חומר הלימוד לבגרות בהיסטוריה חלק ב' במועדים קיץ 2014 תשע"ד וחורף תשע"ה. בהתאם לתקנות החדשות של משרד החינוך מסמכי ההלימה באים במקום המיקוד המסורתי כהנחייה לחומרים שיש ללמוד לקראת בחינת הבגרות בהיסטוריה ב' ובכלל.

ברשימה שלהלן תמצאו פירוט של החומר שיכלל בבחינת הבגרות בהיסטוריה ב' קיץ 2014 וכן חומרים שיש להכיר על מנת להבין את הרקע לאירועים מסוימים שאינם נכללים בחומר המבחן שממנו יחוברו השאלות. בכל אחד מהקישורים להלן תוכלו למצוא עמודי סיכום הנוגעים לנושא הרלוונטי וקישורים נוספים. הסיכומים נמצאים כאן על מנת לסייע לכם לערוך חזרה לקראת המבחן והם אינם מהווים תחליף ללימוד של החומר עצמו. התוכן מבוסס על חוזר מפמ"ר בעניין חומר הלימוד לבחינת הבגרות בהיסטוריה חלק ב' במועד קיץ 2014 תשע"ד וחורף תשע"ה כפי שפורסמו באינטרנט. כאן תוכלו למצוא עמוד המרכז סיכומי מיקוד לבגרות וכמו כן תוכלו לפנות למאגר המלא של סיכומים בהיסטוריה ב' כאן באתר. בהצלחה!

כאן תוכלו למצוא גם בגרות בהיסטוריה חלק ב' מועד קיץ 2015 או סיכומים מעודכנים לבגרות בהיסטוריה חלק ב' קיץ תשע"ו 2016

 

  1. 1.    נאציזם, אנטישמיות, מלחמת העולם השנייה והשואה

חלק ראשון: 1939-1933

ראה סיכום מורחב: גרמניה 1933-1939

3 – חלק ראשון –א'

האידיאולוגיה הנאצית

  • עיקרי האידיאולוגיה הנאצית – יש להבהיר שאידיאולוגיה זו מכוונת ליצירת תמונת עולם שלמה הכוללת סיבות להתהוות הדברים, הסבר לליקויי ההווה ותמונת עתיד מושלמת.
  • תורת הגזע.
  • דימוי היהודי באנטישמיות הנאצית – הנאצים עשו שימוש בדימויים אנטישמיים קודמים תוך שהם מעצימים אותם ומעניקים להם מרכזיות חסרת תקדים. הם התנו את יצירת 'הסדר החדש', אותו רצו לממש, במציאת פתרון ל'בעיה היהודית'. (מומלץ לקרוא את צוואתו של היטלר לפני התאבדותו מתוך השואה בתיעוד, מסמך מס' 64).
  • מקומו של המנהיג – 'הפיהרר פרנציפ' (עקרון המנהיג)
  • מרחב מחייה
  • התנגדות לתיאוריות שעמדו בבסיס המשטר הדמוקרטי והקומוניסטי. תיאוריות אלה הוצגו כביטוי לניוון וחולשה וכמכשול בפני בניית 'הסדר החדש' אותו ניסו הנאצים לקדם.

3 – חלק ראשון – ב'

הגורמים והנסיבות לעליית הנאצים לשלטון

  • הגורמים המסבירים את התחזקות המפלגה הנאצית (תוצאות מלחמת העולם הראשונה והסכמי ורסאי, חולשת רפובליקת ויימאר, פעילות המפלגה הנאצית, המשברים הכלכליים התכופים, הפחד מהקומוניזם).
  • הנסיבות שהובילו למינוי היטלר לקנצלר.

3 – חלק ראשון – ג'

המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם

ממינוי היטלר לקנצלר ועד לפרסום חוקי נירנברג (ינואר 1933-ספטמבר 1935)

ראה: המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם

היטלר נקט מספר צעדים לביסוס שלטונו. בשלב זה התמקדו פעולות הנאצים בעיקר בתחומים העיקריים הבאים:

  • צווים וחקיקהמבחר מדגים מהצעדים הבאים: בחירות חוזרות ונשנות לרייכסטאג, ביטול זכויות אדם רבות באמצעות פקודות לשעת חירום, חוק ההסמכה, פיזור האיגודים המקצועיים והקמת 'חזית העבודה', חרם על חנויות ועסקים יהודיים, החוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה, חוק פיזור המפלגות, תהליך ההאחדה, גיוס חובה וחיוב בשבועת נאמנות לפיהרר, ההסכמים עם הכנסיות הנוצריות.
  • תעמולה, חינוך ותרבותמבחר מדגים מהצעדים הבאים: תלית העיתון 'דר שטירמר' מדי שבוע על לוחות המודעות בכל הפינות בערים ובעיירות קטנות ובכלי תחבורה ציבוריים, שילוט אנטישמי ברחובות ובדרכים, איסור על כניסת יהודים למקומות שונים, סרטי תעמולה, תהלוכות ביום ומצעדי לפידים בלילה, שינויים בתוכני הלימוד והדפסת ספרי לימוד חדשים התואמים את המסרים האידיאולוגיים, החלפת מנהלים וצוותי מורים בחלק מבתי הספר, הקמת מסגרות נוער של המפלגה הנאצית, סמלי המפלגה הפכו לסמלי המדינה ומועל היד היה לברכה מוסכמת בין בני אדם, שידורי רדיו תכופים של נאומי גבלס.
  • טרור והפעלת כוחמבחר מהצעדים הבאים: שריפת הרייכסטאג והכרזה על מצב חירום, שריפת הספרים, מאסרים שרירותיים של פעילים פוליטיים המזוהים כרפובליקנים, סוציאליסטים, קומוניסטים, הקמת מחנות ריכוז, דכאו וסקסנהאוזן.
  • ליל הסכינים הארוכות, עיצוב המשטר הנאצי – בחירת היטלר בשיתוף פעולה עם התעשיינים והצבא, תוך העצמת ארגון הס.ס.

חוקי נירנברג, ספטמבר 1935 והחרפת הצעדים נגד היהודים

  • תוכנם של חוקי נירנברג.
  • משמעותם מהיבט בניית המשטר הנאצי ומההיבט היהודי. (עם קבלת חוקי נירנברג הפכה תורת הגזע ממצע מפלגתי לחוק המדינה המחייב שעל פיו נקבע מי יכול להיות אזרח במדינה הנאצית הנבנית. חוקי נירנברג שללו את זכות היהודים לאזרחות וסללו את הדרך להפרדה בין יהודים לארים).
  • החרפת הפגיעה ביהודים – ראה: מדיניות הנאצים כלפי היהודים. ריבוי צווים והגבלות על היהודים, תוך הוצאתם ממעגלי הכלכלה, החברה והתרבות בגרמניה. פגיעות פיסיות והרס בתי כנסת כמעוז וסמל ליהודים – ליל הבדולח. מעצרים ושליחת יהודים למחנות ריכוז בשל יהדותם. הגירה כפויה. שינויים ארגוניים הכוללים האדרת מנגנוני פיקוח המטפלים ביהודים וריכוזם בידי מחלקות ה-S.S.. סימון דרכוני יהודים והוספת השמות שרה וישראל לשמות המקוריים. ביטול המעמד המשפטי של הקהילות היהודיות.
  • חשוב להדגיש בסיכום או במהלך הוראת הנושא, את מאפייני המעבר מדמוקרטיה לנאציזם: בנייה הדרגתית על בסיס קיים. כוחות מרכזיים בחברה כגון הצבא, הבורגנות והתעשיינים, המעמד האקדמי-האינטלקטואלי, התאימו עצמם בהדרגה ופעלו על פי 'כללי המשחק' החדשים.

3 – חלק ראשון – ד'

השימוש בטרור, מחנות הריכוז

  • מגוון אמצעי הפעלת טרור ודרכי הטלת אימה על התושבים.
  • הדרכים לטיפוח טוהר הגזע (מבצע אותנזיה).

3  – חלק ראשון –ה'

 דרכי התמודדות של היהודים בגרמניה

  • ראה: יהודי גרמניה נוכח המדיניות הנאצית
  • פרטים דמוגראפיים: אחוז היהודים בגרמניה והיכן התגוררו רוב היהודים.
  • עמדת הנהגת יהודי גרמניה כלפי שאלת ההגירה – למי לסייע וכיצד?
  • פעולות הנהגת יהודי גרמניה בתחומים: כלכלה, חברה, תרבות וחינוך, לנוכח המדיניות הנאצית.
  • הסברים לדרכי התגובה של הנהגת יהודי גרמניה לנוכח המדיניות הנאצית.

 

3 – חלק ראשון –ו'

תגובות מדינות העולם כלפי גורל היהודים ברייך השלישי

  • הטיעונים שהושמעו בוועידה כהסבר לחוסר המוכנות לפתוח את השערים לפליטים יהודים.
  • תוצאות הוועידה והשפעתן על מדיניות הנאצים כלפי היהודים.
  • עיקרי פרשת האונייה סנט-לואיס. מה ניתן ללמוד מאירוע זה על יחס העולם החופשי כלפי הפליטים היהודים?

3 -חלק ראשון –ז'

מדיניות החוץ של גרמניה ומדיניות הפיוס

מטרות מדיניות החוץ הנאצית 1939-1933

  • מטרות מדיניות החוץ של גרמניה (ביטול חוזה ורסי, איחוד כל הגרמנים תחת רייך אחד והתפשטות מזרחה – מרחב מחייה).
  • הצעדים שנקטו הנאצים בשנים 1936-1933 תוך בחינת תגובת מדינות אירופה: ההסכמים עם פולין ובריטניה, הישגים ראשונים וביסוס מעמדה הבין-לאומי של גרמניה (הפרישה מחבר הלאומים והוועדה לפירוק נשק, הקמת הוורמאכט, חבל הסאר, הפלישה לחבל הריין, הבריתות עם איטליה ויפן).

התוקפנות הגרמנית ומדיניות הפיוס 1939-1936

  • צעדים תוקפניים של גרמניה במדיניות החוץ בשנים 1939-1938 ( סיפוח אוסטריה, הסודטים וסיפוח צ'כוסלובקיה, המעורבות במלחמת האזרחים בספרד).
  • מדיניות הפיוס של בריטניה וצרפת כלפי גרמניה – גורמים ומשמעות (ועידת מינכן, סיפוח הסודטים וצ'כוסלובקיה כמקרי מבחן למדיניות הפיוס).

הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, אוגוסט 1939

  • תוכן ההסכם (חלקו הגלוי והחסוי).
  • מניעי גרמניה וברית המועצות לחתום על ההסכם.

 

חלק שני: מראשית מלחמת העולם השנייה עד מבצע ברברוסה (יוני 1941) והמדיניות כלפי היהודים באזורי הכיבוש

ראה סיכום מורחב אודות ראשית מלחמת העולם השנייה עד מבצע ברברוסה והמדיניות כלפי היהודים באזור הכיבוש .

המהלכים הצבאיים העיקריים בחזיתות השונות במלחמת העולם השנייה עד קיץ 1941

המהלכים הצבאיים העיקריים מפרוץ המלחמה עד יוני 1941

הקרב על בריטניה

  • הקרב על בריטניה: 'מבצע ארי הים'– הפלישה שלא בוצעה (מדוע לא?), העמידה של הבריטים – כוחם של הציבור ושל ההנהגה בעת מבחן.

3 – חלק שני – ב'

'הסדר החדש' באירופה

  • מהו 'הסדר החדש'? (הסדר הכלכלי-תרבותי-פוליטי שביקשו הנאצים לעצב בשטחי שלטונם. הסדר נועד לממש את האידיאולוגיה הנאצית במלואה, תוך בניית עולם התואם את מדרג תורת הגזע הנאצית).
  • ביטויי המדרג הגזעי ביחס הנאצים לאוכלוסייה בארצות הכיבוש (השוני בין מזרח אירופה ומערבה), הניסיונות לשמור על טוהר הגזע הארי בגרמניה.
  •  היחס לצוענים והיחס הייחודי ליהודים. (בסעיף זה אין להתייחס בהרחבה לתוכנית האותנזיה, לשואת היהודים ולגורלם של הצוענים).

3 – חלק שני – ג'

יהודי פולין

ג. 1. המדיניות כלפי יהודי פולין:

  • המדיניות כלפי היהודים בפולין עד לריכוזם בגטאות (צעדים שנועדו להפריד בין היהודים לבין האוכלוסייה המקומית הלא-יהודית, פגיעה במוסדות תרבות ודת יהודיים. הרס הקיום הכלכלי של היהודים. חטיפות לעבודות כפיה. פגיעות והתעללויות. מינוי יודנראטים בחלק מהערים). מה היו מטרות הנאצים במדיניותם?
  • השפעת הכיבוש הנאצי על חיי היהודים בפולין (תוך חודש מצאו עצמם היהודים מפוצלים בין מסגרות שלטון שונות כשלכל שלטון הייתה מדיניות שונה כלפיהם – החלק שסופח לברית המועצות, האזור שנועד להיות מסופח לרייך לאחר המלחמה ואזור הכיבוש, ה'גנרל גוברנמן'). מטרות מוצהרות והסברים להקמת הגטאות. תהליך הקמת הגטו, דרך ניהול הגטו ודרכי הפיקוח עליו.

ג. 2. החיים בגטו: תנאי החיים בגטו (הצפיפות, הרעב ומקורות התעסוקה).

  • השפעת תנאי החיים על הפרט, על המשפחה ועל החברה היהודית.
  • דרכי ההתמודדות של היהודים בגטאות (הישרדות. קידוש החיים. פעילות ארגונים שונים לעזרה הדדית. מאפייני פעילות תנועות הנוער – 'היינו שם אך לא חיינו שם'. כיצד ביצעו היודנראטים את התפקידים והגזרות שנכפו עליהם, ודרך ניהולם את הגטו).

 ראה גם מאגר סיכומים על השואה

חלק שלישי: המלחמה העולמית והפתרון הסופי מקיץ 1941 עד כניעת גרמניה ויפן בשנת 1945

ראה סיכומים מורחבים אודות  המלחמה העולמית והפתרון הסופי

הרחבת המלחמה לחזיתות נוספות

והקשר בין תחילת ההרג ההמוני למלחמה בברה"מ

הגורמים לפלישת גרמניה לברית המועצות.

3 – חלק שלישי – ג' 

השלבים בביצוע הפתרון הסופי

  • השלב הראשון: בורות הירי – הרצח בוצע בסמוך למקום מושבם של היהודים ובשטחים שנכבשו במהלך מבצע ברברוסה.
  • השלב השני: הקמת מחנה ההשמדה חלמנו והבאת היהודים אליו.
  • השלב השלישי: מבצע ריינהארד– הקמת מחנות ההשמדה בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה – הבאת יהודי פולין ומדינות נוספות.
  • השלב הרביעי: הקמת מתקני ההשמדה ההמוניים במחנות מיידנק ואושוויץ והבאת כלל יהודי אירופה.
  • צעדות המוות.

3 – חלק שלישי – ד'

ועידת ואנזה

  • מה היו מטרות כינוס הועידה? יש להדגיש בפני התלמידים שהועידה לא נועדה להחליט על 'הפתרון הסופי', שכן ההחלטה התקבלה קודם לכן, והביצוע כבר החל.
  • מיהם נציגי הרשויות שהשתתפו בועידת ואנזה? (התלמיד אינו נדרש לדעת את שמות המשתתפים).
  • מהם הנושאים שעלו במהלך הועידה, כעולה מהפרוטוקול?
  • מה ניתן ללמוד מפרוטוקול הוועידה על הטוטליות של הפתרון הסופי

                                         3 – חלק שלישי – ה'

דילמות ודרכי התמודדות של היודנראטים בגטאות במזרח אירופה בזמן ביצוע 'הפתרון הסופי'

רצוי להדגיש מדוע התקשו יהודים שחיו בגטאות לתפוס שמדובר היה במדיניות של השמדה טוטלית?

הדילמות העיקריות של היודנראטים:

  • דילמת השילוחים – האם וכיצד לבצע את הוראות הגרמנים? במידה וכן – האם לנהל מדיניות שתציל לפחות חלק מתושבי הגטו? את מי? האם לשתף את אוכלוסיית הגטו במידע על מדיניות ההשמדה הנאצית?
  • יחס חברי היודנראט למחתרות.
  • האם להיענות ליוזמות להפוך את הגטו ליצרני בעיני הנאצים, כדרך להצלה או לדחיית ביצוע פינוי הגטו?

3 – חלק שלישי – ו' 1

המרד בגטאות

  • ניתוח הקריאה למרד – הכרוז של אבא קובנר (מסמך מס' 185 בהשואה בתיעוד).
  • ההסברים לעובדה שחברי תנועות הנוער היו הראשונים להבין שמדיניות גרמניה היא השמדה טוטלית.
  • מאפייני המרד בגטו וקשייו.
  • לבטים ודילמות של המורדים.
  • מטרות המרד.
  • ייחודו של מרד גטו ורשה בהשוואה למרידות שהתרחשו בגטאות אחרים.

חלק שלישי – ו' 3

הלחימה של הפרטיזנים היהודים בזמן ביצוע הפתרון הסופי

  • מאפייניה העיקריים של הלחימה הפרטיזנית.
  • מי היו הפרטיזנים היהודים? היקף התופעה.
  • הקשיים הייחודיים של היהודים שברחו מהגטאות והצטרפו לפרטיזנים.

 

3 – חלק שלישי ו' 4

לוחמים יהודיים בצבאות בעלות הברית

  • היקף התופעה (מיליון חיילים יהודים בכלל צבאות בעלות הברית), הצבאות אליהם הצטרפו.
  • הסבר למניעי ההצטרפות לצבאות השונים.
  • תרומת הלוחמים היהודים וחשיבות פעילותם.
  • דוגמא ללוחם יהודי בולט.

3 – חלק שלישי – י' 1

יחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש הנאצי: 'הרוב הדומם', משתפי פעולה, המצילים

  • ·       הגורמים שהשפיעו על יחס האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים (עוצמת שלטון הכיבוש הנאצי, קיום מחתרות אנטי-נאציות בקרב האוכלוסייה, גורמים גיאו-פוליטיים, מספר היהודים ופיזורם הגיאוגרפי, דימוי החברה והמשטר, היחס ליהודים לפני הכיבוש הנאצי).
  • ניתן להצביע על שלושה דפוסי התייחסות:

משתפי הפעולה עם הנאצים – מניעים ודרכי פעולה.

הרוב הדומם, העומדים מן הצד – ההסברים לתופעה

המעטים שסיכנו עצמם על מנת להציל יהודים. (פירוט מוקדי הלימוד – בסעיף הבא).

3 – חלק שלישי – י' 2

חסידי אומות עולם

  • הגדרת התואר חסידי אומות עולם
  • מניעי המצילים והדילמות מולן עמדו.
  • דפוסי עזרה והצלה
  • דוגמא – סיפור אישי של חסיד אומות עולם.

3 – חלק שלישי – יא' 1

עמדת ארצות הברית ובריטניה בשאלת הצלת היהודים

  • מקורות המידע על ההשמדה.
  • התגובות בארצות הברית ובריטניה (מי קיבל את המידע ומה נעשה בו?)
  • הפעולות שננקטו – ועידת ברמודה (המשתתפים, ההחלטות ומשמעותן), הקמת הועד לענייני הפליטים.
  • מדוע לא הופצצו מתקני ההשמדה באושוויץ ו/או מסילות הברזל? ('הצלה דרך ניצחון')

 3 – חלק שלישי -יב' 3

מבצע לפיד, הפלישה לנורמנדי והתקדמות בעלות הברית עד ברלין

  • המהלכים העיקריים בחזיתות השונות 1945-1943 תוך ציון האירועים המרכזיים (כיבוש צפון אפריקה, הפלישה לאיטליה, הפלישה לנורמנדי, ההפצצות על ערים מרכזיות בגרמניה והתקדמות הצבא האדום עד ברלין).בסעיף זה אין לעסוק בפרטי הקרבות אלא בתהליך שהוביל לניצחון על גרמניה הנאצית.

3 – חלק שלישי -יג' 1

סיום מלחמת העולם השנייה וכניעת גרמניה ויפן

  • סיום המלחמה באירופה.
  • התקדמות בעלות הברית בחזית האוקיינוס השקט עד כיבוש אוקינאווה.
  • שיקולי הנשיא טרומן בהטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי וכניעת יפן.
  • תוצאות והשפעות ההפצצות האטומיות על יפן ועל היחסים בין המעצמות.

בונים מדינה במזרח התיכון

פרק המבוא: 1945-1920 (

פרק המבוא יילמד בצורה תמציתית ובו תוצג התשתית שנבנתה בבניין הבית הלאומי בשנים 1945-1920. תשתית זו אפשרה ליישוב היהודי ולתנועה הציונית לצאת למאבק מדיני וצבאי להקמת המדינה לאחר מלחמת העולם השנייה והיוותה בסיס להקמת המדינה ב-1948.

ראה גם: היישוב היהודי בארץ ישראל 1920-1945 

א – המנדט הבריטי בארץ ישראל ותרומתו לפיתוח של הארץ (שיעור)

  • שיטת המנדטים וחלוקת השטחים במזרח התיכון (הסבר בעזרת מפה).
  • טופס המנדט – התחייבות בריטניה כלפי היהודים וכלל האוכלוסייה בארץ.
  • ·      פעולות השלטון הבריטי שקידמו את בנין הבית הלאומי בארץ ישראל.

 

ב – מוסדות היישוב היהודי והתנועה הציונית

  • קיומן של שתי מערכות מוסדיות, דמוקרטיות, ייצוגיות שיצרו תשתית להקמת מדינה דמוקרטית (המוסדות היישוביים – תפקידים ופעולות) והמוסדות הציוניים (תפקידים ופעולות).

ג – מסגרות כלכליות, חברתיות ותרבותיות

  • מפת ריכוזי ההתיישבות בשנות ה-20 וה-30.
  • ההתפתחות הכלכלית של היישוב היהודי – יצירת תשתיות בתחומי החקלאות, התעשייה והמלאכה.
  • מסגרות חברתיות – הסתדרות העובדים (מטרות ותחומי פעולה).
  • מסגרות תרבותיות וחינוכיות (ביסוס מערכת החינוך, התפתחות תחומי התרבות השונים).

ד – התפתחות המתח בין יהודים לערבים והיערכות היישוב בתחום הביטחון

  • התפתחות השאיפות הלאומיות של ערביי הארץ (המעבר מתפישת הלאומיות הפאן-ערבית – סוריה הגדולה – ללאומיות פלסטינית).
  • ההסלמה במאבק הערבי נגד הישוב היהודי, כפי שבאה לידי ביטוי בשלושת גלי המאורעות.
  • התפתחות כוח המגן העברי כתגובה להסלמה בביטחון היישוב. (המחתרות ו'היציאה מהגדר').

ה – היערכות הישוב היהודי והתנועה הציונית בימי מלחמת העולם השנייה

  • הדילמה שעמדה בפני הישוב היהודי והתנועה הציונית עם פרוץ המלחמה, ולנוכח מדיניות הספר הלבן של הבריטים ('עלינו לעזור לאנגלים במלחמה כאילו לא היה ספר לבן ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה').
  • ביטויי הסיוע לבריטניה בזמן המלחמה (התגייסות לצבא הבריטי, הקמת הפלמ"ח, אספקת שירותים הנדרשים למאמץ המלחמתי הבריטי).
  • ביטויי מאבק הישוב היהודי כנגד מדיניות הספר הלבן (המאבק לעלייה, רכישת קרקעות והרחבת ההתיישבות, המשך המאבק הצבאי).

  

1. המאבק להקמת המדינה ומלחמת העצמאות בשנים 1949-1945

ראה סיכום מורחב אודות המאבק להקמת המדינה ומלחמת העצמאות בשנים 1945-1949

1 – א' עמדת בריטניה וארצות הברית

בשאלת העקורים וארץ ישראל

  • ציפיות היישוב היהודי מבריטניה והגורמים לגיבוש ציפיות אלה.
  • מדיניות בריטניה כפי שהשתקפה בנאום בווין.
  • עמדת ארצות הברית בשאלת העקורים וא"י, כפי שבאה לידי ביטוי בדו"ח האריסון ובוועדה האנגלו-אמריקנית.

חלקם של יהודי ארצות הברית באחריות לעם היהודי ובלחץ להקמת המדינה

  • עליית כוחה של יהדות ארצות הברית לאחר השואה (גורמים וביטויים).
  • דרכי הסיוע של יהודי ארצות הברית לשארית הפליטה.
  • סיוע ישיר ועקיף של יהודי ארצות הברית להקמת המדינה (סיוע ישיר – פילנתרופיה, עזרה לעליה בלתי לגאלית, התנדבות ללחימה). סיוע עקיף ('הקול היהודי', ידידים ויועצים בבית הלבן, גיוס דעת הקהל להפעלת לחץ על גורמי השלטון).

 

מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי 

מאבק היישוב מתבטא בפעולות בתחומים שונים שבוצעו בו-זמנית. להקלת הלימוד רצוי למקד כל תחום בנפרד.

המאבק הצבאי:

  • הקמת תנועת המרי העברי – גורמים, דרכי פעולה, מבצעים עיקריים, נסיבות פירוקה.
  • עיקרי המחלוקת בין עמדת הישוב המאורגן ל"פורשים" והיחסים בין המחתרות לאחר התפרקות תנועת המרי העברי: מאבק צמוד ומאבק רצוף  – מאפייני כל גישה והשוני ביניהן.

העפלה – המאבק להבאת עולים לארץ:

  • היקף התופעה (במהלך מלחמת העולם השנייה הצליחה אוניה אחת להגיע בשלום לחופי הארץ. 6 אוניות טבעו בדרכן, 9 הופנו למקומות אחרים, בעיקר איסטנבול ו-10 אוניות נתפסו על ידי הבריטים. בין ינואר 1946 למאי 1948 ניסו להגיע לחופי ישראל 58 אוניות מעפילים. 46 מהן נתפסו על ידי הבריטים, 39 נשלחו לקפריסין).
  • המאבק המתמשך להבאת מעפילים חרף המדיניות המגבילה של הבריטים. המאמצים הכרוכים בהבאת כל אוניהואוניה (רכישת האוניות, ארגון הצוות, ארגון העולים המוכנים לעלות, המסע, מבצע הורדת המעפילים לחוף והסתרתם בקיבוצים).
  • ליווי המעפילים שנתפסו על ידי הבריטים למחנות או בחזרה לאירופה (אקסודוס).
  • הניסיון לפגוע בתחנות המכ"ם הבריטיות.

התיישבות:

  • רכישת קרקעות.
  • ההתיישבות כמעצבת גבולות (11 הנקודות בנגב, פרשת ביריה).


העברת שאלת א"י לאו"ם

  • שיקולי הבריטים בהעברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם (שיקולי מדיניות חוץ ופנים)
  • הדיון בעצרת הכללית – נאום גרומיקו כביטוי לעמדת ברית המועצות. ההסברים למדיניות הסובייטית.
  • עמדת ארצות הברית והגורמים לעיצובה.

בנושא זה יש להדגיש את השפעת המלחמה הקרה על התנהלות המעצמות.

  • הועדה שהוקמה על ידי האו"ם כדי להציע פתרון לשאלת א"י. היכן גבו עדויות? המלצותיה?
  • החלטת כ"ט בנובמבר– הפעילות הדיפלומטית היהודית לגיוס תומכים בה, תוכנה ומשמעותה.
  • התגובות להחלטה – בקרב הישוב היהודי, הפלסטינים ומדינות ערב.

 

 מלחמת העצמאות

  • מאפיינים כלליים של מלחמת העצמאות
  • שלב א' (עד הכרזת המדינה) – יחסי הכוחות והיתרונות היחסיים של כל צד; יעדי הצדדים הלוחמים; דרכי הלחימה והמניעים; הישגים וקשיים.
  • שלב ב' של המלחמה (מפלישת צבאות ערב ועד החתימה על הסכמי שביתת הנשק) – יחסי הכוחות והיתרונות היחסיים של כל צד; יעדי הצדדים הלוחמים ומניעיהם; מתווה כללי של המלחמה (החלוקה ל-4 תקופות משנה); יעדי ישראל בכל אחת מתקופות המשנה ומידת השגתם.

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל והקמת צה"ל 

הויכוח על הכרזת המדינה

  • נסיבות ההכרזה: המצב בחזיתות (הישגי תכנית ד', נפילת גוש עציון, מצור בעיר העתיקה, עזיבת הבריטים).
  • הדיון ב-12 במאי – הסבר מניעי התומכים בהכרזה על הקמת המדינה עם עזיבת הבריטים.
  • ·       השיקולים  בעד דחיית ההכרזה על הקמת המדינה.

 

 הקמת צה"ל, פירוק המחתרות ופירוק מטה הפלמ"ח

  • הקמת צה"ל –  נוסח השבועה.
  • ·       מניעי בן-גוריון לפזר את מטה הפלמ"ח. השפעות צעד זה.
  • ·       פירוק אצ"ל ולח"י ושילובם במערך הצהלי.
  • הקשיים בביצוע (פרשת אלטלנה כמקרה בוחן).

 

 

הסכמי שביתת הנשק והיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים

 הסכמי שביתת הנשק

  • הבהרת המושגים – הפסקת אש, שביתת נשק, הסכמי שלום.
  • מניעי ישראל ומדינות ערב לחתימה על ההסכמים.
  • הכרת הגבולות שנוצרו בעקבות ההסכמים והיו לגבולותיההבינלאומיים והמוכרים של ישראל עד מלחמת ששת הימים ('הקו הירוק').

בנושא זה אין צורך לעסוק בסעיפי ההסכמים עם כל אחת מהמדינות

 היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים

  • קריסת החברה הפלסטינית –הגורמים לבריחת ערביי א"י בשלב הראשון של המלחמה (עד פלישת צבאות ערב).
  • עזיבה וגירוש הפלסטינים בשלב השני של המלחמה.

 

2. מדינת ישראל במזרח התיכון

סיכום מורחב אודות: מדינת ישראל במזרח התיכון

תהליך הדה-קולוניזציה והקמת מדינות עצמאיות

  • הבהרת המושג דה-קולוניזציה (הסבר התופעה, זירת ההתרחשות, התקופה: 1945 עד תחילת שנות ה-60).
  • הגורמים לתהליך הדה-קולוניזציה.
  • מאפיינים כלליים של התהליך במזרח התיכון ובצפון אפריקה
  • תוצאות התהליך והכרת דוגמא מארץ אחת

יש ללמד את התהליכים המאפיינים ולהתמקד בארץ מדגימה אחת.

  

אחדות ופירוד בעולם הערבי במזרח התיכון

גורמים מאחדים בעולם הערבי במזרח התיכון המבטאים את מגמות הפּאן ערביות והאחדות הערבית:

  • ·       דת האסלאם, מנהיגות כריזמטית והקמת מדינת ישראל.

ביטויי האחדות בעולם הערבי במזרח התיכון:

  • ·       הקמת הליגה הערבית, הקמת קע"מ. כינוסן של ועידות פסגה והקמת אש"ף.

גורמי פירוד בעולם הערבי במזרח התיכון כמשקל נגד למגמת הפאן ערביות – הרצון לשמר את השאיפות הלאומיות של כל עם:

  • ·       זרמים דתיים ועדות, אופי המשטרים במדינות השונות. מאבק מנהיגים שונים על הבכורה בעולם הערבי. המלחמה הקרה.

ביטויי הפירוד בעולם הערבי במזרח התיכון:

  • הפיכות והדחת שליטים. פירוק קע"מ.


השפעת גורמים שונים על גורל היהודים בארצות האסלאם

  • מבט-על: הגדרת האזור, מספרם מעמדם ומצבם הכללי של יהודי ארצות האסלאם ערב הקמת מדינת ישראל.
  • הגורמים השונים שעיצבו את גורל יהודי ארצות האסלאם, החל מסוף שנות ה-40.
  • הדגמה –הגורמים השונים שהשפיעו על גורל היהודים כפי שבאו לידי ביטוי באחת הארצות.


מדיניות הביטחון של מדינת ישראל בשנות ה-50 ומלחמת סיני

מדיניות הביטחון של ישראל בשנות ה-50

  • הבהרת המושגים – 'בעיית הביטחון הבסיסי' ו'בעיות הביטחון השוטף'.
  • התגברות המתיחות בין ישראל לשכנותיה – ההסתננות, המאבק על מקורות המים ופעולות התגמול

מלחמת סיני

  • הגורמים להחלטת ישראל לצאת למלחמה יזומה בשילוב עם מתקפה צרפתית-בריטית.
  • תוצאות והשפעות המלחמה.


מלחמת ששת הימים


מלחמת יום הכיפורים

  • הגורמים למלחמה, והנסיבות בהן פרצה (אירועי סוף השבוע בו פרצה המלחמה).
  • תוצאות המלחמה (בטווח המיידי).
  • השפעות המלחמה על מדינת ישראל (חברתית, כלכלית, ביטחונית ופוליטית).
  • השפעות המלחמה על מדינות ערב.

3. עליה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל

ראה סיכום מורחב אודות עליה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל

העלייה בשנות החמישים והשישים

  • קליטת עלייה בימי קום המדינה
  • היקף העלייה וארצות המוצא.
  • הגורמים לעלייה לישראל בשנות ה-50 וה-60.
  • מאפייני העלייה (עליית הצלה, עלייה מבוקרת, עלייה חשאית)
  • תהליך הקליטה: הקשיים, השיקולים המשפיעים על תהליך הקליטה, כולל תפיסת כור ההיתוך (מיזוג גלויות) כמעצבת את תהליך הקליטה והגורמים לה.
  • אירועי ואדי סאליב– משמעותם והשפעתם על החברה הישראלית.

 

המעבר מ'כור היתוך' לחברה רב תרבותיות

שימו לב – למועדי קיץ תשע"ד, חורף תשע"ה יש ללמד רק את נושא המעבר מ'כור היתוך' לרב תרבותיות, ולא את גלי העלייה בסוף המאה ה-20 

  • הכרת המושג 'רב תרבותיות'.
  • הגורמים למעבר מתפיסת 'כור ההיתוך' לתפיסת ה'רב תרבותיות'
  • ביטויי הרב תרבותיות בתחומים שונים בחברה ובתרבות הישראלית (אומנות; תקשורת; חגים עדתיים).

 

אולי תוכלו להעזר גם ב:

מיקוד לבגרות קיץ 2014 תשע"ד

סיכומים לבגרות בהיסטוריה א' – קיץ 2014

סיכומים לבגרות בתנ"ך קיץ 2014

סיכומים לבגרות באזרחות קיץ 2014

סיכומים לבגרות בספרות קיץ 2014

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות