תולדות האמנות: קוביזם אנליטי

תולדות האמנות: קוביזם אנליטי

סיכום זה הוא חלק ממאגר הסיכומים בנושא תולדות האמנות כאן באתר

הקוביזם האנליטי הוא השלב השני בהתפתחות של זרם הקוביזם באמנות (לאחר הקוביזם המוקדם) בסוף העשור הראשון של המאה ה-20. המונח "אנליטי" נקשר בקוביזם האנליטי בשל פעולת הפירוק והניתוח של הדמויות. הקוביזם האנליטי מתאפיין במונוכרומטיות אך עדיין עם מימדים של נפח וצורה והבדלים בין האובייקטים בציור שנוצרים על ידי הבדלי גוונים. כמו במרבית שלבי הקוביזם, גם כאן האמנים המובילים הם פיקאסו ובראק.

האמנים בשלב הקוביזם האנליטי מגיעים ליצירות מאוד מופשטות. תורת היחסות של איינשטיין בשנת 1904-5אומרת שמושג הזמן הוא יחסי, שהיחס בינינו לבין היקום הוא יותר מורכב ממה שחשבנו. אם חפץ נע בזמן וכדה"א נע ביחס אליו, האם המציאות מובנת מאליה. האם יש רק דרך אחת לראות את העולם. אמני הקוביזם ניסו להביא את הרעיונות האלו אל תחום האמנות.

השפעה נוספת על הקוביזם האנליטי היא הגיאומטריה האיקלידית שמתפתחת ומתייחסת אחרת לגופים תלת מימדים.  גם צילומי רנטגן במומצאים בשנת 1895 מאפשרים לאמני הקוביזם זוויות ראייה חדשות. השפעה חשובה נוספת על הקוביזם האנליטי היא המצאת הקולנוע והניסיונות לתאר תנועה בציור באופן השאול מקולנוע.

# ז'ורז' בראק, כינור וקנקן, 1910

הצורות מתמזגות אחת לתוך השנייה- אזורים עם קו מתאר ברור וצד שני של הצורה נמרח. מונוכרומאטיות קיצונית יותר. פירוק הצורה. הראייה מכל הזוויות גורמת להם לוותר על הצבע. יש נפחיות בפסיפס המשולשים. יצירות מורכבות ומתוחכמות. ביצירה זו נקודה אחת אותה הוא משאיר בתלת מימד רגיל- מסמר שתקוע רגיל בקיר ומטיל צל "נכון". כמו מין אחיזה בעולם הסטנדרטי הרגיל.

# פיקאסו, דיוקן אמברואה וולר, 1910

החליפה מפורקת לחלקים, מקטעים וצורות- מתפזרת בחלל. וולר מביט למטה, הפנים מפורקים למעוינים. החליפה נאספת מחדש דרך הכפתור. נקרא קוביזם אנליטי כי הפירוק מדוקדק ופרטני והפרטים נמוגים לתוך הרקע.

זו'רז' בראק, הפורטוגזית, 1911-12

היצירה מתארת אישה. בדומה לפיקאסו. יצירה מופשטת לחלוטין. הפורטוגזית מנגנת בגיטרה. מהגרת. קשור לעניין המהגרים האורחים בבתי קפה. ישנן אותיות BAL

Picasso, Ma Jolie, (Woman with a Zither or Guitar), Paris,1911-12

הקשר למציאות הוא דרך הכיתוב Ma Jolie

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות