תולדות האמנות: טולוז לוטרק – ניתוח יצירות

תולדות האמנות: טולוז לוטרק – ניתוח יצירות

סיכום זה הוא חלק ממאגר הסיכומים בנושא תולדות האמנות כאן באתר

כשהיה ילד רגליו של טולוז לוטרק נשברו ובעקבות השברים האלה הוא נשאר ננס. הוא מגיע לפריז על מנת להתפרנס כאמן ומתוך אהבתו לחיי הלילה של פריז הוא מתמכר לטיפה המרה ונפטר בגיל צעיר כתוצאה מהאלכוהוליזם. חלק גדול מהגדולה של לוטרק זה הנושא של הכרזות. הוא היה אחד מציירי הכרזות הכי חשובות בהיסטוריה של העיצוב הגרפי, עד היום נחשב מהמהפכניים ביותר בתחום, כי הוא יצר גישה חדשה.

לה גולו נכנסת למולין רוז' בלווייתן של שתי נשים  1892לוטרק לא כל כך סבל אותה ולכן היא נראית קריקטוריסטית. גם הוא הולך בכיוון של צבע שלא מחקה את הטבע. הנשים מאוד לבנות ויש לדמות המרכזית צל סגול על הלחיים, אזור ירקרק על המצח, ובמשיכות מכחול רחבות. הרקע ירקרק כאילו כתוצאה מאופן התאורה של נורות החשמל. הצבע נבחר מתוך הבחירות האישיות שלו ומתוך איזושהי פנימיות שלו ולא מתוך זה שכל דבר בהכרח היה במועדון ברגע שהוא מתאר. החיתוך מאוד חד וקיצוני והוא גם מעוות את הפרספקטיבה מה שיכול לנבוע מגישה צילומית.

La Goulue – 1891יש כאן בסה"כ 3 צבעים והנייר הלבן כתוצאה ממגבלות הטכניקה וטולוז לוטרק בחר לנצל את זה ולעבוד במשטחים גדולים. הוא קלט שבכרזה גדולה אתה צריך להעביר את המסר בצורה מינימליסטית והוא היה הראשון שעשה את זה.

 

Miarcelle Lender Dancing the Bolero in “Chlperic” – 1895צבעים מאוד חזקים. גם הרקדנית המרכזית וגם האנשים שמבסיס הם לא יפים ועל גבול הקריקוטריסטיים והצבע החזק בתוך האווירה הלילית מחזק פה תפקיד מאוד מרכזי ובשונה מהאימפרסיוניסטים הוא לוקח את הצבע למקום מאוד דמיוני, למקום של צבע שמקבל ערכים עצמאיים.

At The Moulin Rouge, 1892/1895חבורת אנשים מבלה במועדון. הבר הופך להיות קצת כמו אצל פול גוגן מין אלכסון חזק ומופשט שממש חותך את כל התמונה, היחסים בין גדלי הדמויות לא ממש מסתדר והחיתוך והתאורה מוציאה ממני צבעים מאוד חזקים של כחול. יש כאן הרבה אלמנטים אימפרסיונסטים –הדמויות משוחחות סביב שולחן, יש אישה שמסדרת את הסיכה בשיער – אבל הכל קורה במערך פרספקטיבי מאוד מעוות ומבחינה זו מאוד חדשני.

טולוז לוטרק – במולן רוז'

Ambassadeurs: Arisitd Braunt, 1892זו אחת הכרזות הכי מפורסמות של לוטרק – של זמר הקברטים אריסטיד ברואן. המשטחים מאוד גדולים מה שנובע מטכניקת ההדפס, הצעיף האדום מודגש ומופרד מאוד מהבגד השחור, הרקע הסגול שמשוחרר מהמציאות. יש כאן השפעה של גוגן מבחינת משטחי הצבע ושל ההדפסים היפניים מבחינת העבודה בקווים שחורים ברורים ועבודה במשטחים.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות