מבוא לעת החדשה: המלחמה הקרה

מבוא לעת החדשה: המלחמה הקרה

מתוך: סיכומי הקורס מבוא לעת החדשה באתר

מהרגע שהסתיימה מלחמת העולם השנייה העולם נכנס למבנה בינ"ל חדש –מערכת דו-קוטבית (לאחר שקודם הייתה מערכת רב-קוטבית) בהובלה אמריקאית מצד אחד וסובייטית מצד שני ועוד גרורות במה שקרוי המלחמה הקרה. היום לאחר קריסת בריה"מ וסיום המלחמה הקרה אנחנו נעים לכיוון מערכת רב-קוטבית שוב – ארה"ב חזקה אך לא הדומיננטית היחידה, יש את הפדרציה הרוסית, הא"א וסין.

בהקשר של המלחמה הקרה מאוד חשוב לציין את תחום הבק"ן –Arms Control. הנושא התחיל להיות נידון ברצינות אחרי מלחמת העולם הראשונה – וודרו ווילסון והפר"ן. אבל לאחר מלחמת העולם השנייה קמו בארה"ב שתי אסכולות. אסכולות תמימה, אקדמאית בעיקר שדיברה על פר"ן טוטאלי, ואסכולה יותר שקולה עם הראש על הכתפיים – שאפשר להגיע לבק"ן. ארה"ב הורידה שתי פצצות אטום על יפן – היו לכך הרבה סיבות – פערים בין ארה"ב ליפן, חשש מאבדות לשני הצדדים מנחיתה וניסיון להראות לרוסים מה יש להם.

עידן האטום:

 

בפתח המלחמה הקרה הרוסים נחרדו ונכנסו למירוץ אמוק מול האמריקאים. האמריקאים לא הבינו עוד את הרוסים והיו די תמימות. דיפלומט יהודי בשם ברנרד ברוך, נשלח לשכנע את ג'וזף סטלין שאין טעם להגיע לפצצה. "בואו נעצור! אם אתם תעצרו גם אנחנו נפרק". הרוסים העיפו אותם וב-1949 הם פוצצו את המתקן הגרעיני הראשון שלהם.

משם ואילך – קונפרונטציה של שתי מעצמות על מגורענות. לא נשאר רק אמריקאי וסובייטי – מדינות אחרות מצטרפות. 53' – בריטים. הבריטים עושים את הניסוי באוסטרליה באיזור של האבוריג'ינים. בשנות ה-60 הצרפת ואחריהם הסינים. 5 מעצמות גרעיניות שנקראות ה-P5 במועבי"ט בגלל שיש להן נשק גרעיני.

 

 

 

אידיאולוגיה:

 

במסגרת המלחמה הקרה בין ארה"ב לברה"מ הייתה גם מלחמה אידיאולוגית – האמריקאים יצאו עם הראש בעננים, הם הובילו להכרעה, הכלכלה האמריקאית יצאה מהשפל בזכות מלחמת העולם השנייה. המונח "החלום האמריקאי" נולד בעקבות מלחמת העולם השנייה. כמו שהתעשייה עברה מאזרחית לצבאית בתחילת המלחמה, התעשייה עברה חזרה לאזרחית. התחושה הכללית היא של אופוריה – הלכנו וכבשנו ואנחנו צודקים בכל אשר נעשה. זו הייתה הגישה של ארה"ב במדיניות החוץ. מי שהיה השגריר במוסקבה, ג'ורג' סי. קיינן, כתב מברק בסיום תפקידו (1947) שהניח את כל התורה של ארה"ב כלפי המלחמה הקרה. קובע שברה"מ היא אימפריה של רשע ולכן הם מבינים רק כוח וזה עניין של זמן עד שהמדינות יגיעו לעימות צבאי כולל והוא גם טבע את המונח "אפקט הדומינו" – דבר שגרר את האמריקאים לקונספציה שאם הם לא יבלמו קומוניזם בנקודה אחת זה יוביל לסחף שלא יוכלו להתמודד איתו. כל ארגוני המודיעין –CIA, FBI, המועצה לביטחון לאומי – הוקמו לאחר המלחמה בעקבות מסקנה שהנשיא לא מסוגל להתמודד עם כל כמות המידע שמגיעה אליו.

האמריקאים יוצאים בתחושה – שנשארת עד מלחמת וייטנאם – שהם צודקים, מובילים את העולם המערבי ואת הדמוקרטיה. הדבר התערער בעקבות המלחמה בוייטנאם – קמו שתי אסכולות שערערו על העניין. המגבילנים– יש לנו נשק גרעיני ואנחנו חזקים. אבל אנחנו לא יכולים לעשות הכל. בואו נכיר במגבלות. הרוויזיוניסטית– אנחנו לא פחות מנוולים מהקומוניסטים – הרוסים והסינים. הדבר נובע מחוסר אמון בממשל בעקבות מלחמת וייטנאם. שובר את התדמית שארה"ב היא כל יכולה.

 

המשברים במהלך המלחמה הקרה:

 

כשמדברים על המלחמה הקרה צריך לקחת בחשבון שורה של משברים כשמעל הכל מרחף (תחרות משוכללת?) האיום הגרעיני.

מ-45' ועד 72' עדים למירוץ חימוש מטורף של שני הצדדים. אפשר להשמיד את כל כדור הארץ מאות פעמים. מאות ואלפי ראשי חץ גרעיניים.

קוריאה:

הפעם הראשונה שכמעט הגיעו לעימות היה סביב המשבר בקוריאה (מלחמת קוריאה). בסוף מלחמת העולם השנייה נעשו הסדרים חפוזים של טריטוריה. האמריקאים לא היו מעוניינים בכיבוש, אבל רצו לעזור למדינות שלא רצו קומוניזם להיות תחת מטריית הגנה אמריקאית ולהתפתח כרצונן. האינטרס היחיד שהיה לאמריקאים היה יפן – כל היתר לא עניין אותם. שר החוץ של טרומן אמר שלא איכפת לו מקוריאה וחודשיים אח"כ פלשו לשם. קים איל סונג וסטאלין מחליטים לפלוש – פרובוקציה סובייטית צפ"קית. מקארתור מנסה לבוא ולעזור לדרום. ההתמודדות הראשונה בין ארה"ב לצבא הצפ"קי נגמרה באסון לאמריקאים. כל הדור הלוחם הלך הביתה והביאו מגויסים חדשים. הצפ"קים נלחמו יחד עם הרוסים בסטלינגרד. הם היו למודי קרבות ומחושלים והם נפנפו את האמריקאים מהר מאוד מהדרום. מקארתור הצליח לשנות את המצב – הוא ביצע איגוף מדהים. טרומן אמרו לו להדוף את הצפון. אבל מקארתור החליט שזה לא מספיק לו וחצה את נהר היאלו. ברגע שהוא עשה את זה הוא חצה לאזור הסיני.

זה בדיוק הסיפור של המלחמה הקרה – אתה יודע איך זה מתחיל ולא יודע איך זה נגמר.

הסינים שולחים 250 אלף איש – אנשי קומנדו. יש עימות בין האמריקאים לסינים עכשיו. מקארתור מתחרפן עוד יותר ומציע לטרומן להשמיד 36 ערים סיניות בנשק גרעיני. הדבר מעורר את הסינים. מקארתור תקף את טרומן וכתב לאנשי קונגרס. זו חציית קווים ברורה וטרומן פיטר אותו וזרק אותו לכל הרוחות. קוריאה הייתה משבר שסימן את הבאות – כשכל פיפס קטן שמוביל להתנגשות אינטרסים יוצר משבר ענק.

 

עוד משברים במסגרת המלחמה הקרה:

המשבר בברלין– חלוקת העיר. הסובייטים עושים מצור סביב ברלין, האמריקאים מטיסים פנימה אספקה וזה גם על סב פיצוץ.

המרד ההונגרי ב-56' ומבצע קדש– שני דברים  שכמעט הובילו למלחמה. במרד ההונגרי ארה"ב זרקה את המורדים לכל הרוחות כשכל הצבא הרוסי נכנס לדכא אותו ואף אחד לא רצה להתעמת איתו.

אוקטובר 56'– צה"ל יוצא למבצע קדש בעקבות סיכום עם הצרפתים והבריטים. המטרה – להפיל את נאצר. המטרה של צה"ל הייתה לשבור את עמוד השדרה של הצבא המצרי, לא לכבוש עוד שטח. כשהצבא המצרי חותם על העסקה הצ'כית עם הרוסים לקבלת אספקה חדשה, צה"ל מחפש הזדמנות לשבור אותם. הצרפתים והבריטים וכעסם על נאצר נפלו כפרי בשל בידיהם של משה דיין ובן-גוריון. המבצע מתחיל – הבריטים והצרפתים נוחתים בסיני.

חרושצ'וב מעביר אולטימאטום לבריטניה וצרפת שאם תוך 48 שעות הם לא מוציאים את הכוחות לונדון ופריז חוטפות פצצות גרעין. אייזנהאואר מאוד כועס – על צרפת ובריטניה. למה? לא שאיכפת לו מסיני – אבל רוסיה מעורבת פה. זו צורת החשיבה בזמן המלחמה הקרה. גם האמריקאים הורידו אולטימטום גם על הבריטים וגם עלינו. היחידים שיצאו מורווחים זה ישראל ונאצר. ישראל הצליחה לשבור את הצבא, ונאצר הצליח להתגרות בכולם ויצא גדול מכל הסיפור.

 

המשבר(!)– משבר הטילים בקובה.

משבר הטילים בקובה היה אירוע מכונן בתולדות המלחמה הקרה. מטוסי סיור אמריקאים מזהים תכונה מוזרה באי – הספורט הלאומי בקובה הוא בייסבול. פתאום האמריקאים זיהו המון מגרשים נורא מוזרים עד שזיהו את הפריסה הסובייטית – לא של הטק"ק אלא של סוללות הנ"מ  שמגנות על הטילים. הדבר מחריד את ממשל קנדי – המשבר הרציני הגדול מאז הכישלון במפרץ החזירים. חרושצ'וב חשב שקנדי הוא נשיא צעיר וחסר ניסיון שיותר מעוניין בנשים. גם ג'ון קנדי וגם אחיו ניהלו את המשבר יפה מאוד.

העולם כמעט הגיע לעימות אבל בסופו של דבר שני הצדדים הבינו שלא יהיו מנצחים. הרוסים הסכימו להתפנות. האמריקאים לא ידעו בדיוק כמה רש"קים יש שם עד שנות ה-90' כשרוברט מקנמרה מגיע לפגוש את פידל קסטרו בקובה. הרוסים הציבו 160 רש"קים בקובה!!!

הסובייטים נתנו לקנדי שתי תגובות – אחת קיצונית ואחת מתונה. האמריקאים ענו רק למסר המתון ושני הצדדים ירדו מהעצים. האמריקאים פינו טילים שלהם מצפון מזרח תורכיה בתמורה. כשחרושצ'וב ראה שקנדי רציני ומוכן ללכת עד הסוף הוא ירד מהעץ.

עם כל הסיכון שהיה במלחמה הקרה – הסיכון לפריצת מלחמה גרעינית היה קטן לאין שיעור מאשר עם כל מיני גורמים קיצוניים.

הלקח ממשבר הטילים בקובה – לא משנה מה קורה, שני הצדדים לא ירוויחו מעימות ישיר.

כל זה כמובן הוא בעל השלכה גדולה ללוחמת טרור וגרילה – אפשר לשסות את כולם בכולם, עד שיש התערבויות של הרוסים והאמריקאים ואז מבטלים את כל הסיפור.

הלקח מהמשבר כל כך חשוב שהמלחמה הקרה למעשה מתחלקת ללפני המשבר ואחריו. לפניו – תקופה של גישושים ומשברים, אחריו – שיתוף פעולה בין המעצמות לניהול העולם כשמלמעלה מרחפת הסכנה של שימוש בפצצות אטום.

 

מלחמת ששת הימים –

ניתן להבין את מלחמת ששת הימים על רקע המלחמה הקרה. הרוסים מגיעים למסקנה שאפשר לעשות אחלה פרובוקציה לאמריקאים. הרוסים לא חושבים מה יעשו היהודים והערבים אלא מה יעשו ג'ונסון בוושינגטון. הטריק היה ליצור משבר מלאכותי במזה"ת ואז הסובייטים יבואו ויושיעו את כולם. האמריקאים ייצאו לא טוב כי 67' היא השנה הקשה ביותר בוייטנאם – 500 הרוגים בשבוע, כמעט מרד אזרחי. הרוסים חושבים שלא יהיה להם זמן להתעסק עם המזה"ת. הרוסים מפיצים שמועה שצה"ל אוגר כוחות בצפון. מצרים לא מאמינים אבל נאצר צריך לשפר את מעמדו מבית ולכן הוא יוצר מתיחות (מצב כלכלי, הפסד במלחמה בתימן). כשאתה הולך על הקצה אתה צריך לקחת בחשבון שמשהו ישתבש וצריך לחשוב מה הצד השני יעשה.

מצרים מרכזת 7 דיביזיות על הגבול עד מכת המנע של ישראל.

לוי אשכול כמעט גורם למרד של הגנרלים כשהוא מעקב את ההפתעה כדי לקבל אישור מוושינגטון. בגלל זה הוא העביר את תיק הביטחון לדיין. אבא אבן ומאיר עמית נשלחים לוושינגטון. מאיר עמית, ראש המוסד, הולך למפגש עם ג'ונסון. ג'ונסון מאוד אהב את ישראל וגם מאוד עזר לסיום ההפרדה הגזעית בארה"ב. ג'ונסון לא התאים למדיניות חוץ – בגלל זה קנדי בחר בו בתור סגן. ב-3 ביוני הוא מקבל את עמית בחדר הסגלגל. עמית אומר שהוא חוזר הביתה וממליץ על מתקפת מנע. הוא שואל מה ייקרה אם אנחנו נירה את הכדור הראשון – ג'ונסון אומר שכלום לא יקרה. עמית חוזר לארץ ומתחילים בעימות.

אשכול צדק – לקראת סוף מלחמת ששת הימים הוא מקבל מברק מיו"ר המפלגה הקומוניסטית שאם הם מגיעים לדמשק הלך על ישראל. היו 4 צוללות גרעיניות סובייטיות 75 ק"מ צפון-מערבית מחיפה. האמריקאים, בעקבות ההסכמה שהם נתנו, הביאו את כל הצי השישי ל-125 מייל מדמשק – חמושים ברש"קים. אז הגיעה שבת, שביתת נשק ונגמרה המלחמה.

אף אחד מהצדדים במלחמה הקרה לא התכונן להתחיל מלחמה גרעינית בשביל כמה יהודים וערבים. אגב – יש סברה שהסובייטים יזמו את המשבר ב-67' כדי להפציץ את הכור בדימונה. פעמיים טסו שתי רביעיות מיג-25 (המטוס המתקדם ביותר בעולם בזמנו) מעל הכור בתקופת ההמתנה.

 

מלחמת יום הכיפורים –

גם את אירועי מלחמת יום הכיפורים ניתן לראות על רקע המלחמה הקרה. במלחמת יום הכיפורים צה"ל מקיף את הארמייה השלישית, שליש הצבא המצרי הולך לקרוס. כולם רוצים להפסיק את המשבר ורק הישראלים שועטים קדימה. הרוסים מעמיסים שתי דיביזיות מחצי האי קרים. קיסינג'ר וניקסון מעלים כוננות בפיקוד האסטרטגי וניקסון מדבר עם עמיתו הסובייטי בטלפון האדום (לקח ממשבר הטילים בקובה – קו ישיר שהם יוכלו לדבר זה עם זה ולא ליצור לחץ מיותר).

 

ניסיון למנוע משבר במלחמה הקרה

אלה הקווים המאפיינים של המלחמה הקרה. הלקחים ממשבר הטילים בקובה היא איך מונעים מדבר כזה להתלקח. היה ניסיון של כל מיני אמנות משפטיות בינ"ל.

57-58 – לקחו את אנטרטיקה כקייס-סטאדי. נחליט ששם לא מציבים טילים גרעיניים. החוכמה היא שרוסים ואמריקאים יוכלו לשבת ביחד בכיף. זה חלק מצעדים בוני אמון. ככה חתמו הסכם לפירוז אמריקה הלטינית ובהמשך לפירוז אפריקה מהצבה של נשק גרעיני. זה פותר חלק אבל לא את הכל.

מול אמנות משפטיות יש גם כל מיני עניינים של משטרים –MTCR – Missile Technology Control Regime– ניסיון למנוע מכל מיני עריצים מטורפים לקנות טילים. אנחנו באים לעולם השלישי ואומרים שמהמערב הם לא יקבלו את זה – תסכימו לא ליצור טילים, אנחנו נסלול לכם כבישים, נקים לכם כורים – נעזור לכם. למה זה נכשל? באה מדינה נחשלת ואומרת בואו תבנו לי למרות שאין לי תוכנית לטילים ואילו עיראק ולוב ממשיכה להתחמש.

כמו במקרים רבים במהלך המלחמה הקרה היה ניסיון למנוע מלחמה גרעינית כתוצאה מאי-הבנה. נאט"ו ביצעו תרגיל בים הצפוני, וירו טיל דמה שבד"כ נושא רש"ק גרעיני שהתחיל לצאת משליטה ולשייט לכיוון מוסקבה. "סשה וכל החבורה שלו נלחצו" והיו להם רק דקות להחליט במה מדובר בכלל. זה היה דבר מאוד חשוב סביב תרגילים צבאיים גדולים. הדברים מאוד עזרו לנהל את העולם בצורה שפויה יותר למרות החיכוכים.

היום עובדים במציאות אחרת מזו של המלחמה הקרה– מדובר במערכת רב-קוטבית והחשש הרב ביותר הוא מזליגת נב"ק ונשק גרעיני בפרט. בגלל זה ב-93' נחתמה ה-NPT אבל האמנה נכשלה כי לא כולם חתומים עליה. היום החשש הגדול היא מכל מיני גופים משוגעים שישימו את היד שלהם על הפצצה ולך תדע איך הם יגיעו.

 

תהליכים חשובים במלחמה הקרה: מלחמת קוריאה והחריגה לאזור הסיני, מלחמת וייטנאם, משבר הטילים בקובה, מבצע קדש, המרד ההונגרי, חלוקת ברלין, מלחמת ששת הימים.

מבוא קצר למחשבה של חנה ארנדט

מבוא קצר להגותה של חנה ארנדט עם ביוגרפיה, קישורים למאמרים, ציטוטים וסקירה של ספרי חנה ארנדט כמו "יסודות הטוטליטריות" ו"אייכמן בירושלים"

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: