הלאומיות המודרנית – סיכומים

הלאומיות המודרנית – סיכומים

סיכום זה הוא חלק מאסופת המאמרים בנושא מבוא לעת החדשה כאן באתר.

שורשיה של הלאומיות המודרנית

כשאנחנו עוסקים בלאומיות המודרנית יש לקחת בחשבון 3  מושגי יסוד "מחוללי לאומיות":

  1. עם
  2. אומה
  3. מולדת – תנועת ההשכלה החלה לעשות מיחזור של מושג זה בפרשנות מודרנית. המושג הזה מחלחל אל תוך עולם הדיעות האירופאי לפני המהפכה הצרפתית, ובעקבותיה עובר שדרוג למה שמכונה היום לאומיות.

אלו מושגים שנולדו הרבה לפני המאה ה-19. בהמשך הדרך נראה איזה גלגולים הם עברו עד שתורגמו לתופעה שנקראת לאומיות מודרנית.

אי אפשר לעסוק בכך מבלי ניתוח מעמיק של גרמניה כאינקובטור הפילוסופי וההיסטורי של התופעה הזו. (ששונה מהמודל של המהפכה הצרפתית).

הגרמנים גם מאוד חשובים כי תפיסת הלאומיות הגרמנית (לא מדברים עכשיו על הנאציזם) שימשה הוגים גרמנים כמו הרדר, ופיכטר, אשר השפיעו מאוד על הוגים ציונים כמו אחד העם, ואהרון דוד גורדון.

מושגים כמו תנועות נוער וגן ילדים- הם מושגים משמעותיים של המודרניות הלאומיות. למשל , ארגון השומר הצעיר, היה מבוסס על גרסה גרמנית של תנועת נוער מהמאה ה-19.  כנ"ל לגבי מועדוני ספורט מכובדים כמו מכבי והפועל.

אחד הנושאים שהעסיקו את ההוגים האלה- היו מהו עם בכלל, ומיהו העם היהודי בפרט.

במחקר המודרני קיימות 2 גישות יסודיות לחקר תופעת הלאומיות:

  1. הגישה הפרימודיאלית (קדמונית)- כל העמים הקיימים כיום שולחים שורשים לתקופות קדומות, למשהו שכבר היה וקיים. אנתוני סמית'- כתב ספר שנקרא מוצאן האתני של האומות. מה שקיים כאן ועכשיו שולח שורשים למה שהיה.
  2. הגישה המודרנית/קונסטורוקטיבית (מבנית)- אומרת שלאומיות זו תופעה מודרנית של 200 השנה האחרונות בלבד. תופעה פוליטית מודרנית שעושה מניפולציה עם סמלים מהעת העתיקה על מנת לקיים את הלאומיות עכשיו בהווה. (למשל המושג "עם ה'"). בין מהחוקרים החשובים של הגישה נמצא את ארנסט גלנר, בנדיקט אנדרסון ואריק הובסבאום. החבורה הזו טוענת שמרכיבים כמו דת, תרבות, היסטוריה- אינם מרכיביים שנחוצים כדי להבין את הלאומיות המודרנית, בניגוד לגישה הקדמונית.

 

לאומיות ליברלית

ריבונות העם. העם מחליט את החלטותיו דרך בחירות. המוטו של הלאומיות הליברלית נאמר ע"י הוגה צרפתי, הרנסט רנן, "לאומיות זה רפרנדום יום יומי", משאל עם יומיומי. הקשר ביו לאומיות לליברליזם, כולם שייכים לקבוצת לאום, למדינה, את השיוך למדינה האזרחים לוקחים כמובן מאליו. לאומיות ליברלית מאפשרת לך להחליט את ההשתייכות הלאומית שלך ע"פ הגדרה עצמית של מדינה, אומה. הגדרה שמורכבת מכל אחת מההגדרות של הפרטים ששיכים לאומה.

1848- ההבנה הכוללת הייתה שכשיש לאומיות דמוקרטית העמים אינם נלחמים זה בזה. מדינות דמוקרטיות לא נלחמות זו בזו (תיזת השלום הדמוקרטי). המסר של המהפכה הליברלית- להוריד את המלוכה והאריסטוקרטיה, להפוך את כל המשטרים לדמוקרטיה ולהפוך את אירופה למקום בעל שלום דמוקרטי, השלום האמיתי. ברגע שהעם משתלט על השלטון- יהיה שלום. קבוצות לאום היו חלק מהעם והן הכרחיות, אך הן חלק מתרבות לאומית כוללת, יש לעזור לכל קבוצה לאומית להיות דמוקרטית.

הסיבות להתפתחות המהפכנית והמרכזית של הלאומיות המודרנית במאה ה – 19:           

  • ירידה בכוח הדת במאה – 18 – מרד תנועת ההשכלה ורעיונות הנאורות, האינטלקטואליה והרציונאליזם נגד הדת. ירידה בכוח הכנסייה האוניברסאלית שמנסה לכוון את המאמינים למשהו קדוש מעבר לטריטוריה נתנה ללאומיות כוח עצום.
  • זכויות האדם – כל האנשים נוצרו שווים ומכאן כולם זכאים לאותן זכויות וישנה תביעה לאומית. התיאוריה הלאומית קובעת : כל עם זכאי להגדרה עצמית כמו עמים אחרים. מחד, יש בלאומניות אלמנטים כוללניים ומאידך יש בה אלמנטים פרטיקולריסטיים לפיהם, למשל, עם אחד הוא מעל עם אחר.
  • תהליכים כלכליים-חברתיים – הרס האיכרות הישנה ומעבר מיליוני אנשים לעיר>אין מחויבות למסגרות החדשות ונפתח הפתח לתודעה לאומית. הבורגנות והרעיון הלאומי נולדו במהפכה הצרפתית.
  • ·      דור חדש של משכילים – את הרעיון הלאומי, כמו רעיון פוליטי, המציאו סטודנטים. דור חדש של צעירים אשר למדו באוניברסיטה, החלו לחשוב שאין דבר מבחינה פוליטית יותר מודרני ומחודש מקבוצה פוליטית לאומית המגדירה את עצמה ומחזיקה את השלטון בעצמה. רעיון זה יכול להביא שלום בעולם בכלל ובאירופה ככלל, האוטופיה הייתה לאומיות, דמוקרטיה ושלום, ע"פ מאפייני המהפכה הצרפתית.

 

למה קמו התנועות הלאומיות?    

  •  הבינו שרעיון הלאומיות ייצור עתיד טוב יותר ויעיף את המשטר הישן.
  • מלחמת העצמאות של יוון- התנועות הלאומיות רצו להשתחרר מהאימפריה העותומאנית ולהמשיך  לפתח את ההיסטוריה שלהם בפני עצמם.
  • התפתחות אימפריאליסטית של הבריטים בשווקים מחוץ לאירופה, כוח ע"פ השוק  ולא לפי מלחמה.

מהי לאומיות        

השתייכות לקבוצה ע"י שני גורמים:

ü      גורם אובייקטיבי- גזע, היסטוריה, טריטוריה, תרבות ושפה.

ü      גורם סובייקטיבי- תחושת השייכות הרגשית והפסיכולוגית.

כאשר לקבוצה זו של אנשים יש רצון ליישם את שאיפותיה במסגרת מדינה, זוהי לאומיות. הלאומיות המודרנית באירופה במובנה החדיש, כפי שנוצרה במאה ה- 19, הינה תשוקת הקהילה לממש את אחדותה ועצמאותה כלפי קהילות או קבוצות אחרות, תחת אותה מסגרת מדינית.

 

השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית

  • "רצון הכלל"- מבטא את דעת הרוב במדינה וע"י כך מגביר את הקשר וההזדהות של האזרח למדינה.
  • "הרצון הכללי"- מבטא את הרעיונות, העקרונות והמטרות של המדינה ובכך יוצר את ייחודה ומהווה מקור להזדהות לאזרח.
  • "הצהרת זכויות האדם והאזרח"- מבטל את ההבדלים שהיו קיימים בעולם הישן (שהתבססו על מעמדות), ולכן, התעורר הצורך בגורם אחר שיגדיר וייחד את הקבוצות השונות. הצהרה זו גם נותנת את הלגיטימציה לקבוצות השונות להגדרה עצמית.

השפעת המוביליזציה החברתית

המוביליזציה החברתית בצרפת באה לידי ביטוי במספר תחומים:

  • ירידת מעמדה של הדת- חיפוש אחר גורם מאחד אחר עבור האזרחים (המדינה, הדגל, ההמנון וכו').
  • שינויים חברתיים:

ü      חינוך חובה- חינוך כל האזרחים על אותם ערכים משותפים וע"י כך הגדלת המכנה המשותף בין האזרחים והגדלת הזיקה למדינה.

ü      גיוס חובה- המלחמות מבטאות את האינטרס הלאומי ולא עוד אינטרס צר של המלך.

ü      הקניית ביטחון לאזרחים- מתבטא בהשלטת סדר, אבטחת הקניין האישי וכו'. ע"י כך מתחזקת תחושת האזרח שהמדינה דואגת לו ובכך גוברת הרגשת שייכותו אליה.

  • שינויים חוקתיים- הכנסת "קוד נפוליאון", הגדרת כל האזרחים כשווים בפני החוק והכנסת כל האזרחים תחת חוק אחד.
  • שינויים כלכליים- ריכוז הסמכויות אצל הממשלה והבנק המרכזי, מיסוי שווה ויעיל, הנחלת מטבע אחיד ובכך הכפפת כל האזרחים לזכויות וחובות כלכליות אחידות.

התחזקות הכלכלה בנוסף לניצחונות הצבאיים והכיבושים, גרמו לגאווה לאומית ולרצון להשתייך לצד המנצח, ומצד שני, גרמו לרגשות לאומיים עזים בקרב הנכבשים ברצון להשתחרר מעול הכיבוש הכלכלי והמדיני-חברתי.

צמיחתה של הלאומיות האורגנית בצרפת

  • בסוף המאה ה – 19 עם כבישתו של ביסמרק את חבל לוריין של צרפת החלה לחלחל  בקרב הצרפתים התובנה כי גרמניה של ביסמרק ניצחה אותם בשל העובדה כי זהו לאום אחיד ומאוחד בעוד שצרפת הינה ערב רב של קבוצות אתניות. מכאן החלה לצמוח התחושה כי לא כל אחד יכול להיות צרפתי. היהודים אשר היוו את הגורם הקפיטליסטי היו מוקד לשחרור הקיטור וכך בעצם מתחילה האנטישמיות.

המושג אומה הופך להיות אחד ממחוללי הלאומיות המודרנית בתקופת הרנסאנס. חוקר הדתות הצרפתי במאה ה-19, ארנסט רנן, נולד ב-1823 ומת ב-1892. מגדיר אומה כביטוי של סולידריות עזה בין בני אדם, שהדרך לכוננה באמצעות הודאתם, הוא בקורבנות המשותפים שהוקרבו בשמם למענה בעבר ובקורבנות שיהיו מוכנים להקריב למענה שוב בעתיד. האומה מניחה שקיים עבר משותף אך בהווה היא מגולמת באמצעות עובדה מוחשית-  הסכמה. כלומר אומה היא משאל עם יומיומי שתלוי בנתינים.

המושג לאומיות הוא מושג חדש של 200 השנה האחרונות.  כשבאו בלשנים עבריים וניסו לחפש מילה תואמת בעברית היה המושג עממיות, לאחר מכן לאומנות (שפירושה לאומיות קיצונית) ולכן בסופו של דבר בחרו לאומיות.

 

 

איך הגדירו את המושג לאומיות בעת העתיקה?

  • בעת העתיקה אם בכלל היה מושג כזה לאומיות, הוא בד"כ ביטא משהו מאוד רגשי, ובשום אופן לא אידאולוגיה (במובן המודרני. כלומר שוויון זכויות וכו').
  • בעת העתיקה גם אם יש רגש לאומי, הוא אחד מתוך הרבה רגשות אחרים. הלאומיות היא קודם כל למשפחה/לחמולה.  ולא לפורום רחב יותר.
  • גם אם יש לך את הרגש הזה, אתה לא ממש תעשה הכל בשביל האומה שלך.

תקופת רנסנס (=תחיה) :

אחד הדברים שמאפיינים הוגי הרנסנס האיטלקים, הוא גילוי מקורות לאומיים של פילוסופיים מהתקופה העתיקה. הרבה מאוד מהמסמכים של אותה תקופה (של ההוגים) צונזרו ע"י הכנסיות.

 

הוגים איטלקים חשובים:

  • דנטה אליגיירי– נולד ב-1285 ומת ב-1321. הקומדיה האלוהית היא יצירתו החשובה ביותר. מסה פילוסופית שהיא מדריך לזיכוך הנפש. תשעת מדורי הגיהינום זה מה שאתה צריך לעבור בדרך לזיכוך הזה.
  • ג'ובאני בוקצ'יו– "דה קמרון" היא יצירתו הגדולה ביותר.  סיפור על 10 אנשים 7 גברים 3 נשים שבורחים מהמגיפה השחורה ומוצאים מקום באחוזה מבודדת.
  • פטררקה
  • ניקולו מקיאווליכתב את "הנסיך" (1532).

החבורה הנ"ל, הניחה את היסוד אחת מאבני היסוד של הלאומיות המודרנית – השפה. איטלקית! (ולא לטינית…). יש שפה חדשה לכל מיני דברים/רעיונות/הגות וכו'.

 

המקבילה 1517 בגרמניה היא כאשר מרטין לותר (אבי הכנסייה הפרוטסטנטית) מתרגם את התנ"ך מלטינית לגרמנית. כלומר צצות שפות חדשות שמהוות בסיס מנטאלי חשוב מאוד וראשוני, ללאומיות המודרנית.

הרפורמציה הפרוטסטנטית משנה את העולם הנוצרי מקצה לקצה, לותר נולד 1483 ומת ב-1546. הוא הניח את היסוד לקולקטיב דוברי השפות הגרמניות (היו ניבים שונים). ע"י תרגום התנ"ך מלטינית לגרמנית הוא קובע כללי דקדוק וניסוח שהם בסיס לשפה הגרמנית.

לותר הוא זה שהכניס את 3 המושגים שדיברנו עליהם- עם,אומה, מולדת. מבחינתו עם משמעו לקחת את כל הגרמנים ולהכניסם למסגרת אחת שתפעל ע"פ אותם חוקים.

בעקבות הרפורמציה הנ"ל, החלו להופיע הממלכות האבסולוטיות. בשנת 1576, אחד מיועצי בית המלוכה הצרפתי (ז'אן בודם) כתב ספר שנקרא "הרפובליקה". הספר הזה היה בעצם פירוש ל"נסיך" של מקיוואלי והיווה את המרשם המודרני הרישום לאדמיניסטרציה המודרנית- איך מנהלים מדינה במובן המודרני :

  1. כינונה של ריבונות באמצעות חקיקה מקיפה ודקדקנית הקשורה לכל החיים של נתיניה- משפט, כלכלה ודת.
  2. (הובס) – שימוש בכח אלים מצד המדינה. המדינה כבעלת מונופול על הפעלת אמצעים אלימים על מנת לשמור על מסגרת ברורה וסדר.

 

סיכום מאפייניה העיקריים של הלאומיות הצרפתית (המקבילה לאמריקאית):

  1. סוברניות העם (ריבונות העם)
  2. הזכות להחליף את השלטון
  3. רצון הכלל
  4. הסכמה נרחבת להסכם דעות –חוקה
  5. הזכות למשאל עם- רפרנדום

במאה ה-18, התחלפו מוקדי ההזדהות.  מוקד ההזדהות עובר מהאינדיבידואלית (אני דייג מצרפת) לקולקטיבית (אני צרפתי!)

 

3 סימני היכר עיקריים ללאומיות המודרנית:

  1. היעלמות ההשתייכות האינדיבידואלית והחלפתה ע"י השתייכות קולקטיבית בטריטוריה מסוימת.
  2. במישור הפוליטי- מעבר משלטון אבסולוטי לדמוקרטיה ייצוגית
  3. חינוך לעם – חינוך לכל.

אצל הגרמנים קורה משהו שונה לחלוטין. במאה ה-18 מתחיל תהליך מאוד מעניין, שמתחיל בפילוסופיה- הפילוסופים הגרמנים מתחילים לחשוב על הנושא של חשיבות השפה. השפה בסופו של דבר היא הביטוי האותנטי ביותר של המנטליות/התרבות. היא אבן היסוד הראשונה למה שאנחנו קוראים המודל הלאומי הרומנטי. האומה הגרמנית הושתתה על בסיס השפה, לאחר מכן על בסיס העבר המשותף ולבסוף על בסיס המורשת המשותפת. בשיטה זו אתה מגדיר "מי אתה" וגם "מי לא אתה" (למשל- יהודים).

המושג עם – מופיע 2000 פעמים במקרא. בד"כ בהקשר של עם ה'.  ביוונית עתיקה המילה עם היא – LAOS או ETHNOS. בלטינית- NATIO או GENS.  בגרמנית- VOLK/FOLK.

 

המושג אומה – המושג כמעט ולא מופיע במקרא בכלל. כשהוא כן מופיע הוא מופיע בבראשית, ומדבר על פירוט השבטים. כלומר אומה לא מתקשרת עם דת כ"כ.

המושג מולדת- תנועת ההשכלה החלה לעשות מיחזור של מושג זה בפרשנות מודרנית. המושג הזה מחלחל אל תוך עולם הדיעות האירופאי לפני המהפיכה הצרפתית, ובעקבותיה עובר שדרוג למה שמכונה היום לאומיות.

 

לאומיות ליברלית מול רומנטית:

כיום נהוג לזהות במאה ה- 19 שני סוגי לאומיות:

  1. לאומיות ליברלית, דמוקרטית
  2. לאומיות רומנטית, גזענית  – אי רציונלית

זאן זק רוסו,  אבי הלאומיות הדמוקרטית המודרנית, אצלו מוצאים את הטרנספורמציה בין זכויות הפרט לכלל. כמו שהפרטים זכאים לשלוט על עצמם, כך גם קבוצות לאומיות זכויות לעצמאות שלא ישלטו עליהם. אצל רוסו חשובה ההחלטה של להיות ביחד, להיות מדינה. המיתוס סביבו רוסו בונה את לאומיותו הינו הזיכרון של ה"פוליס" – עיר המדינה של יוון בה מצד אחד האזרח היה בן חורין ומנגד נאמן ללא סייג לקהילה ומוכן להקריב עצמו למען הכלל עד שהוא לא חש הבדל בין התחום המדינה לפרטי.

הרדר – כומר לותרני שגדל בריגה שבלטביה, גדל באזור ספר בו הצטלבו שבטים, גזעים ותרבויות וחלקם טרם יצאו מהפולקלור המוקדם. הוא נדהם מהשוני העצום והמנהגים של קבוצות שונות שחיו יחד על טריטוריה כה קטנה. הוא מגיע למסקנה כי העניין הלאומי אינו עניין רציונאלי. לאומיות הינה לשיטתו קשר לחוויות להיסטוריה – רומנטי ולא רציונלי = אתה שייך ללאום לא בגלל שהחלטת להשתייך אליו אלא כי גדלת שם, הדבר בדמך. לא היחידים נושאי הרצון הפרטי הם שמהווים עם אלא האומה היא שיוצרת את היחידים. הוא נזקק שוב לנושא השפה . השפה היא פאר היצירה הלאומית – היא צמחה כי ישנו דבר אורגני. עפ"י התיזה של הרדר – מה שחשוב בקיום המשותף של אנשים זה לא הרציו והשכל, אנשים אינם מנוגדים לטבע אלא הם חלק מהטבע. מחשבות האדם הין גילוי מעודן של כוח החיים הצומח בטוהר האנושי, בטוהר הגזע. גזע = קריטריון לאבחן בין אנשים ומה שמגיע להם. מחשבה גזעית – רואה בגזע אנשים שחיים יחד, אנשים בעלי תכונות משותפות

גזענות – הפיכת הגזע ככלי להבחין בין חברות שונות ע"י כלים ביולוגיים אתה קובע בין גזעים נחותים ועליונים.

מחשבתו של הרדר תביא לעליית הגזענות המודרנית , אולם בשעה שהוא פיתח את התיאוריה, הוא העריץ את הגזעים בצורה שווה. הוא עצמו מתלהב מהפלורליזם העצום. אולם מה שמאפיין אותו הינה הגישה הבלתי רציונלית, האורגנית של הלאום. לאום הינו בדם ובנשמה.

בשלב הראשון של הלאומיות המודרנית, גם מבית היוצר של רוסו וגם מבית היוצר של הרדר היא לאומיות ליברלית, הומניסטית, לאומיות שצומחת יחד עם הקב' המהפכניות ולא מלמעלה. ההשפעה של הרעיונות של רוסו היתה לכיוון של לאומיות דמוקרטית. "הפיצוץ" הגדול התרחש בגלל האכזבה העצומה מנפולאון וכיבושי נפולאון. נפולאון קרא לצאת מהשלטון האוסטרו הונגרי אולם אט אט, גילו הלאומים הללו כי גם הדבר הזה הינו כיבוש בלבד. העמים גילו כי הם רוצים להיות לבד.

דוגמאות:

  1. התנועה הלאומית האיטלקית- איחוד איטליה למדינה אחת התנועה האיטלקית- מאופיינת במאה ה- 19 כקב' של מדינות מפולגות שלכל אחד יש שלטון משלו , הכוח המפלג באיטליה הינו מדינת האפיפיור. האפיפיוריות מייצגת אוניברסליזם.
  2. הקרב הראשון של לאומיות מודרנית – מאבק יוון לעצמאות 1828. יוון תחת השלטון העות'מני, אולם יוון שעולה במאה ה- 19 הינה יוון של הקלאסיקה, היא מעלה את הרעיונות ההלניסטית, גדולי התאורטיקנים של אירופה מתגייסים למאבק של יוון וב- 1828 יוון מקבלת עצמאות. הלאום היווני משקם עצמו מחדש.
  3. באירופה יש שתי קבוצות שהן מחולקות ומפוצלות לדוכסיות שונות – איטליה וגרמניה – המהלך הגדול של הלאומיות באירופה ועליית הלאומיות המודרנית על במת ההיסטוריה היא כאשר גרמניה תאוחד על בסיס לאומי וכן איטליה. השאלה היתה מי יבצע את הלאומיות הזו – האם הכוחות הדמוקרטים או שהדבר יקרה בצורה אחרת.

ראה אסופת מאמרים על הלאומיות המודרנית:

הלאומיות כרקע לאביב העמים

הגורמים לצמיחתן וגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה – מתוך אסופת הסיכומים לבגרות בהיסטוריה באתר

הלאומיות בישראל ובעמים -כנ"ל

לאומיות חיה וקיימת \ ברוך זיסר – סיכום מאמר

מאפייני הלאומיות המודרנית – סיכום

הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19  – סיכום

13 ציטוטים על לאומיות

עוד דברים מעניינים: