מבוא לעת החדשה: גילוי העולם החדש

מבוא לעת החדשה: גילוי העולם החדש

סיכום זה הוא חלק מאסופת המאמרים בנושא מבוא לעת החדשה כאן באתר.

בסביבות המאה ה- 13- 14 יש גילוי מחדש של הפילוספיה היוונית, הערבים תרגמו לראשונה והיהודים תרגמו מערבית ללטינית מה שאפשר נגישות מחודשת לפילוסופיה היוונית ולאורך החשיבה היווני, האדם במרכז ולא אלוהים.

מהפכת הדפוס שהכנסייה עושה היא העברת הקלף לקודקס (ספר), ובמאה ה- 15 בגרמניה מהפכה שנייה בתחום הדפוס מה שיצר נגישות רחבה לקבוצות אנשים למידע רחב.

הרנסאנס:

בתקופת הרנסאנס גילו האירופאים מחדש את הפילוסופיה היוונית ואת תרבות העולם הקלאסי. הערבים (אימפריה עות'מנית) הם אלו שגילו מחדש את הפילוסופיה היוונית ותרגמו את אריסטו ואפלטון לערבית, היהודים הם אלו שתרגמו מערבית ללטינית ואפשרו לנוצרים ("שישבו על העצים") לגלות את העולם הקלאסי והפילוסופיה היוונית. לדבר היו השלכות אדירות –תחילת המרד נגד הכנסייה והרפורמציה הפרוטסטנטית.

תחילת החשיבה ההומניסטית טמנה בחובה מהפיכה – העמדת האדם במרכז במקום האל.

תופעות נוספות של תקופת הרנסאנס – ערי מדינה באיטליה, אנשי רוח (דנטה, מקיאוולי…), המצאת הדפוס (בשלב יותר מאוחר).

מהפכות טכנולוגיות – מעבר ממגילות פפירוס לקלף באסיה הקטנה. הכנסייה עושה זאת תוך כדי צנזור אדיר. מהפכת דפוס– הגדלת קהל הקוראים בצורה מרשימה.

נוסף על כך –התפתחות תחום האמנות. דבר חדש לחלוטין.

אחד הדברים שמאפיינים הוגי הרנסנס האיטלקים, הוא גילוי מקורות לאומיים של פילוסופים מהתקופה העתיקה. הרבה מאוד מהמסמכים של אותה תקופה (של ההוגים) צונזרו ע"י הכנסיות.

 

מדוע הפורטוגזים ואח"כ הספרדים מחפשים נתיבים אלטרנטיביים:  היו סוחרים עם המזרח וברגע שנסגרו נתיבי הסחר (בעיקר בבשמים) למזרח (הודו), היה צורך לחפש נתיבים חלופים.

הכח על המידע וההשכלה היה אצל הכנסייה.

העניין הטכנולוגי- היה שכלול של הטכנולוגיה בספינות שאפשרה חצייה של הים ולא רק שיט חופים

רסן, ארכובה ומתג המצאות שהיו בימי הביניים, שינה את האפשרות לאופן השימוש בסוסים (המוסלמים גילו)

קרב הייסטינג 1066 הנורמנדים ניצחו את הקרב עם אופן השימוש החדש בסוסים.

הקרטוגרפיה התפתח במיורקה, ספרד (מיפוי) אפשר מיפוי נתיבים טוב ויעיל

האדם ולא אלוהים- במרכז. ברגע שאתה עושה את זה, יש לזה כל מיני השלכות- למשל הגברת המוטיבציה להעזה. במילים אחרות- אם אנשים עד עכשיו לא רצו לעבור את מצרי גיברלטר (כי אחרי זה לפי האמונה, נופלים לתהום), פתאום, יש הלך מחשבה אחר. וזה בעצם מה שמעניין אותנו בהקשר של גילוי העולם החדש.

מסוף תקופת מסעות הצלב עד האימפריה העות'מאנית- לאירופאים מותר לסחור עד אסיה. מסוף המאה ה-14 הנוצרים מנועים מלסחור באזור הזה (בגלל השליטה התורכית/עותמנית). ואז הם מתחילים לחפש אלטרנטיבות לסחר במקומות אחרים בעולם. סיפורי מרקו פולו וכל הסיפורים באותה תקופה- זה המדגם המייצג של הגילויים הללו של העולם החדש.

לטכנולוגיה חלק משמעותי בתקופה הזו.  בכל התחומים. עזרה באופן משמעותי בכל הגילויים של התקופה. וגם הגילויים עצמם היו חלק משמעותי

גילוי העולם החדש – מדוע הפורטוגזים מתחילים לחפש נתיבים אלטרנטיביים?

תמונת מצב של המסחר: האימפריה העות'מנית חוסמת את הנתיבים מזרחה לסין והודו. ספרד ופורטוגל מעוניינות בהן כדי להביא בשמים. הפורטוגזים והספרדים מחפשים אלטרנטיבות. ברגע שסגרו את נתיבי הסחר מזרחה – ירד משקלם של הנמלים האיטלקיים ועלתה חשיבותם של הנמלים הספרדים ופורטוגזים.

אינטרס הכנסייה בתקופה זו היה לשמור על בורות הציבור. דבר זה מעורר ויכוח לגבי מי מוסמך לדעת לכתוב ולקרוא – למי מותר ובאיזו סמכות. לכנסייה היה מונופול על החינוך ולכן ההנחה שהעולם הוא עגול הייתה שערורייתית והמרה את פי הכנסייה.

פיתוחים טכנולוגיים אפשרו שיט ממושך יותר:

פיתוח הספינות: בעת העתיקה – ספינות עשו ניווט חופים מכיוון שתחתית הספינה הייתה שטוחה. הפורטוגזים שיכללו את הטכנולוגיה בצורה שאפשרה להם (תחתית קמורה) לצאת לים ולחצות אוקיינוסים.

שכלול בקרטוגרפיה– רוב המפות האסטרונומיות שורטטו על ידי יהודים. כולל המפות שקולומבוס לקח איתו.

הגה, מצפן, זיקוקי די-נור– הכל היה צעצועים בסין ובא לידי ביטוי בקרבלה – האניות הפורטוגזיות.

ההמצאה החשובה ביותר –ציר לתורן ויכולת לסובבו 360 מעלות. ניתן לרתום רוחות מכל הכיוונים.

לוגיסטיקה של מסע

איך הדבר מתבצע הלכה למעשה?

מסע של 3-3.5 חודשים.

נקודת המוצא – סביליה, דרום ספרד. מיקום גיאוגרפי טוב. גידול דמוגרפי, כלכלה מתפתחת.

מה עובר על האנייה?

1 – האניות יוצאות מסביליה- ספרד, לאורך תעלה של 89 ק"מ לסן-לוקאר דה בלמדה. לוקח 8 ימים, במהירות איטית – כדי שהתעלה הצרה לא תעלה על גדותיה.

2 – כל האניות מגיעות לנמל קדיז. משם מתחיל המסע לדרום אמריקה (הספרדים נמצאים באותה תקופה תחת התקפות פיראטיות של האנגלים).

3 – 12 יום מקדיס ועד לאיים הקנריים ואיי גומורה. מנוחה לצוות והצטיידות. דגש על מים ועצי הסקה.

4 – חודש הפלגה לאיים הדומיניקנים.

5 – הצי מתפצל. נתיב צפוני למקסיקו ונתיב דרומי לפרו.

צפוני – הצטיידות והגעה לחוף של מקסיקו. לא נתנו לצוות לרדת מהספינה כדי שלא יערקו. ממקסיקו לקובה, מקובה לספרד. נתונים למתקפה בריטית – עכשיו כשהאניות עמוסות זהב וכסף.

דרומי – מגיעים לנמל קרטחלה די אינדיה. משם לאזור פנה (Penna). נתיב יבשתי – לפרו, שם מחכות עוד ספינות. בדרך חזרה שוב לקובה. חבירה עם החצי השני של הצי וחזרה לספרד.

ההתנהלות על סיפון האנייה:

תפקיד הצוות בנמל המוצא – סידור מאוד מפורט של המטען. חישוב הכבודה הוא קריטי – גם כדי שהספינה לא תשקע, וגם כדי שיוכלו להשליך פריטים לפי סדר חשיבות בסערה. עוגן 500 קילו בערך.

חלוקה למשמרות בעת ההפלגה.

הסכנה הגדולה ביותר – שריפה. מישהו תמיד צמוד לתנור במטבח – הכל עשוי מעץ. כיבוי שריפות – בשתן ובבד המפרשים.

סכנה נוספת – התקרבות לחוף ועלייה על שרטון.

סערה – מים נכנסים לספינה מעבר למשקל שהיא יכולה לצאת או שבירה של התורן (התורן ממשיך עד שדרת האנייה והספינה עלולה להתבקע לשתיים). בסערה קודם זורקים תותחים, אח"כ תרנים. משאירים לסוף את הכסף והשלל.

תפקידים –

ילדים (Pages) – כאלה שיש להם קרוב משפחה באנייה (לא נוגעים בהם), ילדי יתומים (נתונים להתעללות).

שוליות מלחים – 17-20 – עבודה פיזית קשה ביותר. מתעללים בילדים, סופגים התעללות מאחרים.

מלחים מקצועיים – 20-40 – הגה, פריקה, טעינה. מקצוענים ביותר.

תותחנים – הכי קרובים לבעלי מקצוע של המלחים.

תפקידנים – נגר, חייט, כומר, טבח וכו'.

קפטן– קצונה, לא עברו גיל 50.

נווט/פיילוט – מוכשר ביותר – כולם תלויים בו.

 

ספנים חשובים לפני גילוי אמריקה:

החלוץ –אנריקה הנווט (1415). עובר את מיצרי גיברלטר במאה ה-14. אז חשבו שאם עוברים את המיצרים נופלים לתהום. יוצא מהמיצרים ולא נופל (!!!). מתחיל לחקור את החופים המערביים של אפריקה. לראשונה – חשיפה של אפריקה המערבית וירידה דרומה. לאחר מכן מגיעים לאיים הקנריים ואיי מדרה.

1486 –ברתולומיאו דיאז– אחד הנווטים – מגיע לכף התקווה הטובה.

1497 –וסקו דה גמה– מסביב לכף התקווה הטובה ומגיע להודו! לראשונה – מצליחים להגיע להודו. הפורטוגזים שוברים את השוק ומשתלטים על המזרח.

סוף המאה ה-15 – הגעה למקאו ומפגש ראשון עם יפן. היפנים בישלו בהתחלה את הפורטוגזים שהגיעו (מכיוון שהללו הגיעו עם מיסיונרים ישועיים).

הפוליטיקה הספרדית:

1489 – נישואים פוליטיים בין פרדיננד, נסיך קסטיליה, לאיזבל מאוראגון.

1492 – נגמרה הרקונקיסטה – דחיפת המוסלמים, כיבוש ספרד וגירוש היהודים (25 ביולי). באותה שנה שלחו את קולומבוס.

2 יעדים לספרדים – לפתוח נתיבי סחר להודו ויפן ולהתכונן לשיבתו השנייה של ישו – לגלות ולהמיר לנצרות עמים חדשים. הספרדים ניסו להתמזג ולהשתלב עם העמים המקומיים בדרום אמריקה כדי להביאם לנצרות. הגישה הפוריטנית בצפון הייתה בכיוון ג'נוסייד. השמדת 45 מיליון אינדיאניים. בדרום – עיקר המיתות היו ממחלות.

בתקופת פיליפ השני – הספרדים מגיעים לשיא כוחם. משתלטים על דרום אמריקה ועל הפיליפינים (1571).

גילוי וכיבוש יבשת אמריקה:

2 באוגוסט 1492 –כריסטופר קולומבוס, סוחר מגנואה, מנסה לקבל עבודה בחצר המלכות הספרדית ונותן את הדחיפה הגדולה לגילוי הודו דרך המערב. נוחת ב-12 באוקטובר 1492 לאזור איי הבאהמה ומכריז על גילוי אמריקה.

אמריגו וספוצ'י– ספן איטלקי שהגיע מאוחר יותר (1499-1502). על שמו נקראת אמריקה.

1500 – יורד ים בשם פדרו אלווארז קראוול מגיע במקרה לברזיל.

1513 –וסקו נונז דה בלבואה מגלה את תעלת פנמה.

 1519 –קורטז מביס את האצטקים במקסיקו.

1532 –פרנסיסקו פיזארו– משתלט על פרו

1519-1522 – פרדיננד מגלן מקיף את כל כדור הארץ (ומת בדרך). 1522 חוזרים לליסבון.

אצל הספרדים האינטרס הראשון הוא הנושא של התיישבות קבע, ישבו 175 אלף ספרדים בדרום אמריקה במחצית המאה ה-15.

הספרדים כבר מהשלב הראשון מינו שני משנים למלך שישבו דרך קבע בדרום אמריקה- אחד בלימה, ואחד במקסיקו.

נישואי תערובת- דבר בולט אצל הספרדים על מנת להטמיע את האינדיאנים בתרבות הספרדית. זה דבר מכוון על מנת לבצע התבוללות בין המהגרים לבין הילידים.

כתוצאה מהגילויים הללו, באירופה מתרחשות תמורות יסודיות במבנה הסחר העולמי- מעתה, בניגוד למה שהיה עד עכשיו מהאגן המזרחי של הים התיכון (בעיקר האיטלקים), מרכז הכובד עולה לצד המערבי של היבשת- לספרדים ולפורטוגזים. התרחשה תנועה משמעותית כלכלית למערב.

הספרדים מקימים לראשונה יישובי קבע באמריקה, מעודדים התבוללות עם הילידים על – מנת להפיץ את הנצרות.

השפעה על אירופה – משקל הסחר עובר לאגן הים התיכון, ירידה בערי המסחר האיטלקיות.

הסחר הקולוניאלי משנה את מבנה המוצרים באירופה, טבק, קפה, קקאו, סוכר, תירס ותפוחי אדמה שיובא מדרום אמריקה. כתוצאה מכך, עולה מעמד סוציו אקונומי חדש, מעמד הבורגנות. מעמד של סוחרים סביב נושא הספנות. הבנקים, התעשיות מגדילות את הנתח בנושא הספנות הרחוקה. הסחר הקולוניאלי מייצר הון עצמי המפתח את הקפיטליזם.

בוא הקפיטליזם – פיזור הגילדות העוסקות בתחומים מקצועיים.

ההתפתחות הכלכלית, גורמת לעזיבת האזורים הכפריים והתרכזות בערים המרכזיות.

שינוי מאזן הכוחות בהתאם לצרכים הנוצרים בעקבות התפתחות הסחר.

השפעה חברתית ותרבותית – חשיפה לתרבויות ולעמים אחרים.

הפוליטיקה האירופאית בעקבות גילוי אמריקה:

ספרד ופורטוגל – על סף מלחמת עולם על שליטה בעולם החדש. האפיפיור מכריע. ברזיל לפורטוגל. ספרד על כל השאר.

הבדלים בין המערכת הקולוניאלית הפורטוגזית לספרדית:

פורטוגזית– צבירת הון, פחות נישואיי תערובת, מיסיונריות ישועית.

ספרדים– הקמת יישובי קבע (במאה ה-16 – 157,000 ספרדים באמל"ט), אבטחת נתיבי שיט ושיירות, שמו דגש על נישואיי תערובת וגם על מיסיונריות.

 

 

תמורות בחלוקת העוצמה באירופה:

השפעה על אירופה– תנודות ושינויים בסחר – מהאגן המזרחי למדף האטלנטי. מאה 15 – פורטוגל וספרד. מאה 16-17-18 – צרפת ובריטניה. תקופה ויקטוריאנית – שליטה בריטית.

ירידה בערי הנמל של איטליה, עלייה בנמלים מערביים– רוטרדם, בורדו. מערב אירופה – התחזקות במעמד הכלכלי.

שינוי מבנה השוק ומבנה המוצרים בשוק באירופה –מוצרים חדשים– קקאו, קפה, טבק, סוכר, תירס, תפו"א.

עולה מעמד סוציו-אקונומי חדש, בעל השפעה אדירה על עידן המהפכות – בורגנות!!! (בורג = עיר). המעמד נבנה סביב תעשיית הספנות. בעלי ההון מגיעים מתעשיית הספנות. בנק – במקור "שולחן" – במרכז העיר התבצעו שם עסקאות. המלך צריך סיוע כלכלי – פונה לבעלי ההון. מול לכך שבעתיד – לא יסתפקו בכוח כלכלי – ירצו גם כוח פוליטי. שבירת הגילדות – הבורגנות שברה את הגילדות כשלב בדרך ללאומיות המודרנית.

ההתפתחות הכלכלית סביב פיתוח ערי הנמל – בריחה מהכפר אל העיר (התרחבות במהפכה התעשייתית). מהפכה מרקנטיליסטית – בזיזת זהב.

משנה את המאזן הדתי.

תגליות קולוניאליות– השפעה חברתית-תרבותית.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות