סיכום מתוך: חקר החברה החרדית בישראל: מאפיינים, השגים ואתגרים \ קימי קפלן

סיכום מתוך: חקר החברה החרדית בישראל: מאפיינים, השגים ואתגרים \ קימי קפלן

הסיכום מבוסס על: קפלן, ק. (2003). חקר החברה החרדית בישראל: מאפיינים, השגים ואתגרים. בתוך: ע. סיוון וק. קפלן (עורכים) חרדים ישראליים: השתלבות בלא טמיעה ?,עמ' 224-278. תל-אביב הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ואן ליר.

  • בחברה הישראלית קיים דימוי ציבורי פופולארי של החברה החרדית כגוש שחור הומוגני – המחקר מלמד שמדובר בחברה המורכבת מקבוצות רבות ומתת קבוצות חברתיות , מזרמים אידיאולוגיים דתיים.
  • זוהי חברה דינאמית ביותר ,בה מתרחשים תדיר תהליכים שונים של המשכיות ושינוי.
  • מרבית המחקרים בעלי אופי היסטורי עוסקים ביישוב הישן האשכנזי ובחברה החרדית בתקופות העותומאנית והמנדט הבריטי .
  • אין מחקר היסטורי מקיף על אך אחד מאמצעי התקשורת החרדיים , גם לא רוב המנהיגים הפוליטיים והדתיים , מפלגות , מוסדות חברתיים /פוליטיים, החזרה בתושבה והיציאה בשאלה כמו גם החרד"לים.
  • היעדר  כמעט מוחלט של מחקרים השוואתיים הן בין החברה החרדית בישראל לקהילות חרדיות בחו"ל והן בין קהילות חרדיות לקבוצות מדתות אחרות.
  • עלינו להכיר בכך שכפי הנראה לעולם יישארו תחומים מסוימים בערפל – עקב הזמינות החלקית של המידע. הקושי הרב הכרוך בהשגת מקורות ראשוניים הנוגעים לכניסה לתוך חברה זו לצורך מחקר – מקוקו בחששות הרווחים בה באשר לטיבם ,יושרם ולכוונותיהם של חוקרים אקדמים.

מה ידוע לנו על החברה החרדית מהמחקר :

  • מעמידה עצמה כתרבות נגד לבחרה הסובבת אותה – מתבטא : בלבוש , באופן התנהלות חברתית , מוסדות , מערכת חינוך , תפיסת החיים היהודיים .
  • §       רוב החוקרים הכותבים בשפה העברית משתמשים במינוח "חרדים " .בכתיבה בשפה האנגלית , חוקרים בעלי נטייה היסטורית מעדיפים את המונח חרדים , בעוד אנשי מדעי החברה מעדיפים את המונח "אולטרה אורתודוכסים ".
  • §       לפי החוקרים מנחם פרידמן ויוסף שלהב – ארבעה מאפיינים לחברה החרדית :
  1. 1.     מחויבות ללימוד תורה
  2. 2.     מחויבות גמורה למסורת של יהדות מזרח אירופה
  3. 3.     מחויבות להלכה בפרשנותה המחמירה והקפדנית
  4. 4.     עמדה אנטי ציונית

רוב מנינו של הציבור החרדי מזרחי :

  1. 1.     אינו מחויב למסורת המזרח אירופאית
  2. 2.     יש בקרבו פוסקי הלכה הנוטים במודע להקל בפסיקותיהם
  3. 3.     אינם מחזיקים בעמדה אנטי ציונית בנוסח האשכנזי

 

  • §       אהרון ברק : זרם דתי יהודי מיוחד, אשר המשותף למשתייכים אליו הוא בהקפדה דתית במיוחד לכל הנוגע לחינוך, לאופי חיי הקהילה ולאורחות חיים – בלשון העם יהודי חרדי ויהודי שומר מצוות אינם היינו הך ."
  • §       מחקרים העוסקים בהיבטים כלכליים של החברה החרדית מגדירים משפחה חרדית – שאחד מבניה או יותר למד/לומד בישיבה שאינה ישיבה תיכונית – אימוץ מדד זה בלבד עלול ליצור שגיאות בנקרים רבים .

 

דמוגרפיה ,גיאוגרפיה וכלכלה

  • §       דפוסי כוח העבודה החרדי מורכב בעיקרו מנשים
  • §       הכנסה הממוצעת המשפחתית נמוכה בהשוואה לכלל בישראל
  • §       האוכלוסייה מצויה בתהליך מתמשך של גידול מספרי
  • §       ישנם ביטויים שונים של היבדלות ג"ג במטרה להסתגר מפני השפעות החברה הסובבת.

החברה החרדית בהקשרה ההיסטורי, הפוליטי והמוסדי.

  • §       החברה החרדית כצאצאה של הזרם האורתודוכסי המזוהה יותר מכל עם דמותו של הרב משה סופר – חת"ם סופר.
  • §       היהדות האורתודוכסית רואה עצמה כממשיכתה האמיתית והלגיטימית של היהדות המסורתית ואילו החוקרים רואים בה תופעה מודרנית .
  • §       לדעת חוקרים האורתודוכסיה התגבשה כתגובה להתפוררותה של החברה היהודית המסורתית ולעלייתן של תנועות ההשכלה והרפורמה .
  • §       הזרם האורתודוכסי אינו הומוגני .
  • §       מנהיגיו השונים חיים בתודעה מתמדת של איום מפני תופעות רוחניות וחברתיות הסובבות אותם- מסוכנות ליהדות לקיומו של העם היהודי : תנועות ההשכלה והרפורמה, התנועה הציונית , הזרם הקונסרבטיבי .
  • §       מאפיין מרכזי של האורתודוכסיה הוא הצורך התמידי להגיב לאיומים אלה .
  • §       לטענת האורתודוכסים – כל היהודים לאורך הדורות היו שומרי מצוות במשמעות האורתודוכסית , ואילו למן המאה ה-19 החל תהליך שבסופו פחות מעשירית מהעם בתפוצות בימינו מוגדר באורתודוכסי.
  • §       במהלך מעט יותר מ-200 שנה , האורתודוכסיה הצטמקה , ממעד של הזרם הדתי והיחידי לזרם קטן ביותר בחברה היהודית בת זמננו .
  • §       תודעת מיעוט המשוכנע כי הוא המייצג את האמת הלגיטימית היחידה ונלחם על קיומו , היא מרכזית בחברה החרדית בישראל ובתפוצות .

היישוב הישן בירושלים הורכב משני מחנות עיקריים,כשבכל מחנה תת קבוצות וזרמים :

  1. 1.     מתונים
  2. 2.     קיצוניים

 

  • §       מתקיים פולמוס נוקב סביב נסיבות יצאתם של אדמו"רי בעלז, גור וסאטמר את אירופה הנאצית : יש המכנים את עזיבתם בריחה או נטישה של קהל מאמיניהם . אותם אדמו"רים ניצבו בפני משינה – לבנות מחדש בארץ ישראל או באמריקה את החצר החסידית עם מספר מועט ביותר של אנשים .- כל אחד מהם על פי דרכו , החל לבנות מוסדות חינוך ורווחה ושכונות מגורים במקומות שונים , במטרה לקבץ סביבם גרעין חזק של חסידים .

בנייה זו אינה מספיקה – לבנייה מחודשת של החצר – הדבר כרוך בחידוש חיי הדת הקהילתיים .

חברת הלומדים – התבססה והתרחבה בשנות ה-50 .

המערך הכלכלי שאפשר  יצור מעגל נרחב של לומדים ,התבסס בראשית דרכו בעיקר על יצירת מציאות חברתית שבה הנשים לומדות מקצוע ויוצאות לעבודה.

מציאות זו אפשרה לגבר לשבת וללמוד תורה , כשדאגות הפרנסה הצטמצמו ,אם כי לא נעלמו.

בשלבים מאוחרים יותר התקבלה עזרה כלכלית באמצעות ביטוח לאומי, וכספים ייחודיים שהגיעו ממקורות פוליטיים מגוונים , בעקבות שותפותם של החרדים בקואליציות ממשלתיות.

  •  להתבססותה של חברת הלומדים כאידיאל, בראש ובראשונה בעולם הליטאי-מתנגדי , היו השלכות מכריעות על אורח חייה של החברה החרדית – מעבר הדרגתי להענקת הסמכות למילה הכתובה , על חשבון ירידה במעמדה של המילה המדוברת ושל המסורות שבעל פה- המילה הכתובה הפכה לגורם מכריע בכל מקרה של אי בהירות /אי התאמה בינה לבין מנהגים ומסורות שבעל פה .
  • חשיבותו של הטקסט הכתוב הביא לעלייה מתמשכת בתביעה בהקפדה בפרטים רבים הנוגעים לאורח החיים הדתי – הנורמות התובעניות שהציבור נדרש לעמוד בהן , נקבעו על פי אמות המידה של עולם הישיבות .
  • יש פוסקי הלכה המתנגדים להחמרה הלכתית מתמשכת ,בטענה שהיא מטשטשת את הגבולות שבין עיקר לטפל בהיררכיה ההלכתית הפנימית , ובין חובה בסיסית לבין הקפדה יצרה שמעצם טבעה אינה עניין לציבור הרחב אלא ליחידי סגולה.
  • חברת הלומדים יצרה מתחים בין דוריים בין הורים לבניהם  – לישיבות , למורים ולראשיהן הייתה עם הזמן השפעה רבה יורת על תלמידיהם מאשר של הוריהם והמסגרת המשפחתית.
  • העלייה בסטאטוס החברתי של נשים נישאות לגברים לומדים , גבתה מחיר כלכלי משפחתי בנושא הנדוניה שהכלה מביאה לשידוך.
  • חזרתם של החרדים לממשלת ישראל ב-77 השפיעה רבות על החברה החרדית – גל ההתיישבות של חרדים ביישובים חרדים שהוקמו בסמוך לקו הירוק או מעבר לו כאלעד, בית"ר עילית , עמנואל וקריית ספר-  ממניע כלכלי (דיור זול) – מחייב הבחנה בינם לבין הציונות הדתית .

היבטים אידיאולוגיים ותיאולוגיים

  • §       מאפיין מרכזי של החברה החרדית האשכנזית- עמדה השוללת, פוסלת או אמביוולנטית לרעיון הציוני , למפעל הציוני ולמדינת ישראל – התנועה הציונית הציבה אלטרנטיבה מלאה לחיים יהודיים שלא על פי הקוד הדתי.
  • נראה שיש חלוקה בין אלה המחזיקים בעמדה אנטי ציונית חריפה ובלתי מתפשרת לבין אלה שעמדתם אינה כה חד משמעית וקיצונית . העמדה הקיצונית מבוססת על תפיסה דיכוטומית ולפיה  בארץ ישראל שורה קדושה גדולה ולצדה טומאה וכוחות שטניים גדולים
  • רוב ההנהגה החרדית ,כולל הקיצונים , רואה את החיים במדינה יהודית בארץ ישראל , בזמן הזה , בבחינת גלות . הקיצונים והמתונים חלוקים בשאלה האם זו גלות בגלל מדינת ישראל, או גלות למרות קיומה של מדינה זו.
  • הצורך ליצור צבא יהודי ולהילחם ,הציב אתגר בעייתי בפני ההנהגה החרדית .
  • היחס האידיאולוגי וההלכתי ליהודים שאינם שומרי מצוות כרוך הוא ביחס לציונות ולמדינת ישראל – בקרב החוגים הקיצוניםדוגלים בהיבדלות והינתקות מכל מגע עם המפעל הציוניהחברה החרדית היא ישראל וכל שאר העם – ערב רב, בחוגים המתונים – רואים ביהודי שאינו שומר מצוות בבחינת "תינוק שנבה" וגם זאת בתנאים מסוימים.
  • למעט קבוצות קיצוניות קטנות , יהודים חרדים מקיימים קשר עם מוסדות המדינה כ"משטרה, משרדי ממשלה , ביטוח לאומי ,ובאים במגע עם האוכלוסיה הלא חרדית

האישה החרדית ,חינוכה ומעמדה

  • המאה ה-19 : חינוכן היהודי הפורמאלי היה מוזנח – מיעוט ב"חדרים" לבנות
  • רבות מהבנות שבאו מהשכבות המבוססות למדו בבתי ספר פולניים ורוסיים
  • עם התגבשותה של היהודית האורתודוכסית כתרבות נגד במזרח אירופה ,גברה המודעות לסכנה הטמונה בהעדר חינוך מסודר לבנות.- סכנה בחשיפה מתמשכת של נשים להשכלה הכללית .
  • מצב זה בו השכלה כללית נמנעת מבנים והתקבלה לגיטימית אצל בנות , נמשך גם לאחר מלחמת העולם הראשונה.
  • שרה שנירר– חוללה את השינוי הגדול – הניעה את הפעל החינוכי – "בית יעקב" , שבית ספרו הראשון נפתח ב-1917 – לאחר כשנתיים לקחה אגודת ישראל את המפעל תחת חסותה והרחיבה לרשת חינוכית בפולין ,ליטא ,רומניה ,הונגריה ואוסטריה – במהלך שנות ה-20 ה-30 הוקמו בתי ספר חרדיים לבנות בא"י .
  • חלוקת מערך החינוך בישראל לארבעה זרמים, שאד מהם הוא החינוך העצמאי שזוהה עם אגודת ישראל – הבטיחה את קיומו הכלכלי של החינוך החרדי .
  • מספר התלמידים בחינוך החרדי גדל מאוד וכתוצאה מכך חלה עלייה בדרישה למורות בוגרות "בית יעקב".
  • §       את התשתית האידיאולוגית לחברת הלומדים יצרו החזון איש והרב יוסף א' וולף – הבעל לומד והאישה העובדת הם שותפים שווים , מאר ותמיכתה הכלכלית היא המאפשרת לו ללמוד .
  • מערכת החינוך החרדית לנשים ,ובמיוחד בית יעקב – היוו מוקד לביסוס העמדה האנטי חילונית ואנטי ציונית וסייעו למסד את תרבות הנגד.
  • §       לצד תפקידו של בית יעקב כמוסד חינוכי המשמר ומעצים ערכים שמרניים , יש לו מקום מרכזי בהכנסת שינויים רבים לעולמה של האישה החרדית .
  • §       קיים הבדל עצום בין אישה חרדית העובדת בתוך החברה החרדית ותחת פיקוחה ,לבין אישה שמקום עבודתה נמצא מחוץ לתחום החרדי ושרוב עובדיו אינם חרדים ואף לא דתיים / שומרי מצוות – אישה זו חשפת מדי יום לערכים ולמערכות יחסים המנוגדים לאלה שהיא חונכה עליהם – מערכת החינוך החרדית הלא פורמאלית מציעה מגוון כלים להתמודד עם אתגר זה .
  • החינוך הלא פורמאלי במגזר כולל : דרשות, הרצאות, פרסומים, ותנועות נוער

החרדים ,המדע והמחקר האקדמי

  • רובם המכריע של החרדים אינם מהססים מלהיעזר ברפואה המודרנית ,הציבורית והפרטית ואף לקבל את ההסבר המדעי למחלה
  • יש מיקרים שוליים של משפחות ויחידים שאינם פונים לסיוע רפואי ובניגוד להנחיות של רבנים ופוסקים.- במקביל יש רבנים ופוסקים שמתעלמים מחוות דעתם של רופאים
  • יש מעט מאוד רופאים חרדים בישראל – חלקם בעלי תשובה וחלקם מהגרים מארצות אנגלוסקסיות
  • חרדים ישראלים אינם פונים ללמוד את מדע הרפואה באוניברסיטאות ,למעט מקרים בודדים – בהשוואה לקהילה החרדית באמריקה שם יש הרבה יותר רופאים באופן יחסי .
  • §       ההכרה בצרכים המיוחדים של החברה החרדית השפיעה על מערכת הבריאות בישראל ועל המחקר הרפואי.
  • קיימת הבנה שלאוכלוסיה זו יש צרכים רפואיים ייחודיים ,ושאורח החיים והחינוך משפיעים על רמת המודעות הרפואית ועל אופן ההתמודדות עם בעיות רפואיות .
  • העלאת המודעות החרדית למחלות ולבעיות גנטיות מונעת נזקים בלתי הפיכים , אך עם זאת ,בנושאים אחרים לא הצליחו ליצור את אותה המודעות – סרטן השד.
  • משנות ה-80 – נוצרה בחברה החרדית מודעות לבעיות והפרעות נפשיות ,ליקויי למידה ובעיות חברתיות , והכרה בצורך בטיפול מקצועי
  • הכרה גבורת בצורך לטיפול בפתולוגיות כסמים ,אלימות במשפחה ופשע פנים חרדי .
  • קיימת הבנה שהטיפול צריך להינתן על ידי אנשי מקצוע שרכשו את הכשרתם במערכות אקדמיות מוכרות ושלא די בהסתייעות באנשים שבאים מכוחם סמכותם הדתית בקהילה.
  • רבים פונים לטיפולים אלטרנטיביים בעלי אופי מיסטי-דתי-רוחני ולעיתים הדבר נעשה בצד טיפול רפואי.
  • חל שינוי ביחסם של אנשי מקצוע המתבטא ברגישות תרבותית להקשר החברתי תרבותי דתי – המטפלים מזהים את תת הזהויות החרדיות כגורם המשפיע על אופי הבעיה וביטוייה.
  • המחקר המדעי נתפס אצל חרדים רבים ככלי שרת של אידיאולוגיות ציוניות וערכים חילוניים אנטי דתיים

החרדים וכלי התקשורת

  • טכנולוגיות תקשורתיות מזוהות ככלי מצוין להפצת המסר הדתי
  • החרדים מסבירים בנוסף את שימושם בתקשורת המודרנית ככלי להילחם במודרנה
  • אמצעי תקשורת מרכזיים : עיתונים ,כתבי עת ,רדיו ,שידורי טלוויזיה ,אינטרנט , קלטות שמע ,תקליטורים,דרשות ,עלוני פרשת השבוע ומודעות קיר(פשקווילים) – המכנה המשותף לכולם – הישענות על מקורות יהודיים מסורתיים בעיקר : תנ"ך ,משנה, תלמודים ומדרשים.
  • רוב אמצעי התקשורת – נעשה בהם שימוש בשפה העברית – החיים בקרב  חברה ישראלית דוברת עברית , כמו גם מקומם המרכזי של חרדים מזרחיים דוברי עברית השפיעו על השפה בה מתקשרים יהודים חרדים – בא לידי ביטוי במידה בה עושים שימוש בשפה והן בשילוב של עברית ויידיש.

חרדיות מזרחית וש"ס

  • 1983- הפיעה מפלגה חרדית מזרחית שהתמודדה בבחירות לעיריית ירושלים – לאור הצלחתה התמודדה המפלגה בבחירות הארציות ב- 84.
  • בשונה ממפלגות עדתיות אחרות ,ש"ס נמצאת במפה הפוליטית קרוב לעשרים שנה
  • פסיקתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף:

–        החזרת עטרת הלימוד והפסיקה המזרחיים ליושנה

–        העמדת רבי יוסף קארו במרכז כסמכות מחייבת ללא עוררין

–        האחדת הציבור המזרחי שומר המצוות תחת קורת גג אחת – מפעל האחדה זה כרוך בביטול מנהגח העדות , נתקל בהתנגדות מצד עדות שונות במחנה המזרחי

חזרה בתשובה וחוזרים בתשובה בחברה החרדית

  • הישיבות הראשונות לבעלי תשובה החלו להופיע לקראת סוף שנות ה-60 ,לאחר מלחמת ששת הימים
  • לאחר מלחמת יום כיפור התחזקה המגמה
  • מבין החסידיות נראה כי חב"ד וברסלב הן הפעילות ביותר
  • בחנה הליטאים המתנגדים , אישים העוסקים בחברה בתשובה נתפסים כמומחים ואף לא אחד מהם נמנה עם העילית של הזרם .

המימד ההשוואתי בחקר החברה החרדית בישראל

  • לחברה החרדית בארץ יש מקבילות בריכוזי אוכלוסין חרדיים וקהילות חרדיות ברחבי העולם
  • הריכוז החרדי הגדול ביותר נמצא בארצות הברית – ניו-יורק וניו ג'רזי
  • מרכזים חשובים נוספים אך קטנים יותר – אוסטרליה, אנגליה, בלגיה, צרפת ושווייץ
  • תהליכי השתלבותם של חרדים בחברה הסובבת ניכרים ביו השאר באימוץ שפת הגוף המקומית ושפת הדיבור של חברת הרוב , באימוץ דפוסי מגורים וצריכה ובאופי הדרשות הנישאות במקומות שונים.
  • החיים בקרב חברת רוב שאינה יהודית שונים מהחיים במדינה שרוב אזרחיה יהודים , והחיים במדינה הדוגלת בהפרדת דת מהמדינה שונים מהחיים בה הפרדה זו קיימת.
  • חלק מהקהילות החרדיות החיות במדינות העשירות הרבה יותר מישראל – משפיע ישירות על רמת חייהן.
  • רוב החרדים בניו-יורק וניו-ג'רזי מסוימים פרק זמן מוגבל של לימודים ויוצאים להתפרנס בשוק החופשי .
  • §       קיימים הבדלים בין חסידים למתנגדים ליטאים – החסידים נוטים ללמוד בישיבות לפרק זמן קצר, להתחתן בגיל צעיר יותר ולהיכנס למעגל העבודה מוקדם יותר. יש לכך השלכות על רמת ההכנסה הממוצעת של הצעירים החסידים ועל סוגי משלח ידם. הליטאים לומדי בישיבות פרקי זמן ארוכים יותר , נישאים בגיל מבוגר יותר ונכנסים לשוק העבודה בגיל מבוגר יותר.
  • בחורי ישיבה אמריקאים רבים שומעים מוזיקה מסוגים שונים , מעורבים במתרחש בליגות ספורט פופולאריות ומעורבים בתרבות ההימורים –  לא יודעה מקבילה כזו בקרב החרדים בישראל.

ראה גם: האוכלוסיה החרדית בירושלים וסביבותיה \ לופו וחן

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות